https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9B%D7%92 2026-05-08T23:59:00Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9B%D7%92&diff=130451&oldid=prev 2019-04-29T09:37:33Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט רכז כג|שולחן-ערוך-חושן-משפט|רכז|כג}}<br /> ==סעיף כג==<br /> <br /> בעל הבית המוכר את כלי תשמישו ואינה את הלוקח, אין בו דין אונאה, שאילו לא הרבה לו בדמים לא היה מוכר כלי תשמישו. ואפילו מכרם מחמת דוחק, אין בו אונאה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. ויש מי שאומר דדוקא שהלוקח יודע שזה המוכר בעל הבית, אבל אם לא ידע, או שקנה ע&amp;quot;י סרסור, יש בו אונאה.<br /> <br /> ב&amp;quot;מ נא,א: לא שנו אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מבעה&amp;quot;ב אין לו עליו אונאה, משום דמאני תשמישתיה כיוון דיקירי עליה לא מזבין להו אי לאו בדמי יקירי.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רש&amp;quot;י בשם השאילתות&#039;&#039;&#039;: הו&amp;quot;ל כמפרש שיש בו אונאה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: לכן צריך שהקונה ידע שהמוכר הוא בעה&amp;quot;ב, אך אם לא ידע או שמכר ע&amp;quot;י סרסור יש דין אונאה. &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע והקצות&#039;&#039;&#039; מדייקים שאם מכר ע&amp;quot;י סרסור, אף אם ידע הלוקח, יש דין אונאה, כי בעה&amp;quot;ב התייאש שמא לא ידע הלוקח. ו&#039;&#039;&#039;הט&amp;quot;ז&#039;&#039;&#039; ו&#039;&#039;&#039;הנתיבות&#039;&#039;&#039; חולקים. &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; התקשה מכך שבסע&#039; ל יש מחל&#039; במקרה שהשליח אינה אם חוזר אפי&#039; בפחות משתות, ותירץ ששאני סרסור שיש לו חלק ברווחים והוא כשותף, ולא שייך לומר לתיקוני שדרתיך. הט&amp;quot;ז והנתיבות מבינים שמדובר בסרסור של הלוקח ולא של המוכר, ו&#039;&#039;&#039;הנתיבות&#039;&#039;&#039; מתרץ שמדובר בלא הודיע שהוא שליח, שאז לא חוזר בפחות משתות.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: רק בבעה&amp;quot;ב מוכר שאינה אין אונאה, אך אם היה לוקח או שהיה מוכר ונתאנה יש אונאה. כי לא שייך הטעם שבגמ&#039;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;ת&#039;&#039;&#039;: אף בבעה&amp;quot;ב שקונה ונתאנה שייך הטעם הנ&amp;quot;ל (קונה ביוקר כי הכלים יקרים עבורו).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;ה&#039;&#039;&#039;: בין מוכר ובין קונה, בין אינה ובין נתאנה.<br /> <br /> א. מחמת דוחק: &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ת הרא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: אפי&#039; כשמכרם מחמת דוחק, שלא שייך הטעם הנ&amp;quot;ל, מ&amp;quot;מ לא פלוג.<br /> <br /> מדוע אין אונאה, למרות שאינו יודע בכמה מתאנה? - ראה בנתיבות בסע&#039; כז &#039;מכירה ע&amp;quot;פ מדד אחר שאינו קשור לשווי החפץ&#039;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan