https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A6%D7%93_%D7%92 2026-05-09T03:13:57Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A6%D7%93_%D7%92&diff=130263&oldid=prev 2019-04-29T09:31:15Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קצד ג|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קצד|ג}}<br /> ==סעיף ג==<br /> <br /> יש מי שאומר שאפילו אם כתב העובד כוכבים שטר לראשון קודם שיחזיק בו אחר, אינו כלום, כיון שכבר נסתלק הרי הוא כאחר, אלא צריך שיכתוב השטר קודם שיקבל המעות. (רא&amp;quot;ש). (וכל זה לא מיירי אלא בקרקע, אבל במטלטלין קנה בנתינת המעות) (טור).<br /> <br /> מטלטלין: &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;: גוי קונה גם במשיכה וגם בכסף, וה&amp;quot;ה בישראל הקונה מגוי.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רש&amp;quot;י&#039;&#039;&#039;: גם גוי וגם ישראל הקונה מגוי קונים רק בכסף.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע ברמב&amp;quot;ן,בגאונים וברמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: גוי קונה רק במשיכה אך ישראל קונה מגוי גם במשיכה וגם בכסף.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך ברמב&amp;quot;ן,בגאונים וברמ&amp;quot;א,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: גם גוי וגם ישראל הקונה מגוי קונים רק במשיכה, אך יש לחשוש גם לדעת רש&amp;quot;י שקונה רק בכסף (כדברי הרא&amp;quot;ש שחשש לרש&amp;quot;י), וכוונת הרמ&amp;quot;א כאן היא שצריך מעות בנוסף למשיכה, ובא רק לאפוקי שטר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: הרמב&amp;quot;ן כתב שהיום שנהגו הגויים להקנות בכסף, לא גרע מסיטומתא, ולכן ישראל קונה מגוי בכסף (אך גוי מישראל זקוק לשני הקנינים לחומרא), ועפי&amp;quot;ז כתב הרמ&amp;quot;א שמספיק כסף.<br /> <br /> מכירת חמץ: &#039;&#039;&#039;הקצות&#039;&#039;&#039; דן באריכות באופני הקנין השונים. לגבי בכור פסקו קמאי כדברי הרא&amp;quot;ש, שיש לחשוש ולעשות גם קנין כסף וגם משיכה, אולם במכירת חמץ קשה למשוך הכל, ולכן נוצרת בעיה כיצד לצאת ידי כולם. הקצות עצמו מסיק שאפשר להקנות בקנין חצר או באודיתא. נביא את העניינים הנידונים בדבריו:<br /> <br /> ↵ האם קנין מדרבנן מועיל לדאוריתא: &#039;&#039;&#039;רי&amp;quot;ו&#039;&#039;&#039;: לא, א&amp;quot;א לקדש אשה בחוב ע&amp;quot;י מעמד שלושתם.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י,קצות&#039;&#039;&#039;: כן, אפשר לקדש. מועיל משום שהפקר בי&amp;quot;ד הפקר.<br /> <br /> ↵ האם גוי קונה בקניני דרבנן: &#039;&#039;&#039;ע&amp;quot;ש,סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: לא. הם כתבו לגבי קנין שטר, שלמ&amp;quot;ד שמכירת שטרות מדרבנן, גוי לא קונה.<br /> <br /> ↵ קנין חצר: &#039;&#039;&#039;מוהרש&amp;quot;ק בתוס&#039; וברא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;בכורות פ&amp;quot;א סי&#039; ב&lt;/ref&gt;: דייק שמועיל (לענין בכור), וכתב שכן המנהג לענין חמץ.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קצות בתוס&#039; וברא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: אין ראיה מדבריהם. המדקדק בדבריהם יראה שכתבו שישכיר לגוי חדר והגוי ימשוך הבהמה לתוכו, ואין כונתם לקנין חצר אלא למשיכה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מוהרש&amp;quot;ק&#039;&#039;&#039;: לא מועיל, שהרי חצר קונה מטעם שליח (כשאינו עומד בתוכה) ואין שליחות לגוי (וכשעומד בתוכה קונה – מטעם יד).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039;: מועיל. מטעם יד לא מועיל אפי&#039; כשנמצא בתוכה&lt;ref&gt;חצר דגברא היא רק משום שליחות, דלא ילפינן קטן מקטנה. ובעכו&amp;quot;ם דליתנהו בתורת גיטין אין חילוק בין גברא לאיתתא.&lt;/ref&gt;, אולם מטעם שליחות מועיל. הטעם שגוי לא עושה שליח הוא שנאמר &amp;quot;אתם גם אתם&amp;quot;, הוקש שליח לשולחו, אולם חצר זה גילוי מיוחד של התורה שמועיל מטעם שליח למרות שלא דומה לשולחו, וא&amp;quot;כ שייך גם בגוי. ראיה - בע&amp;quot;ז עא,ב מקשים &amp;quot;כי מטא לאוירא דמנא קנייה, יין נסך לא הוי עד דמטי לארעיתיה דמנא&amp;quot;, וכן נפסק ברמ&amp;quot;א ביו&amp;quot;ד, והרי כלים קונים מדין חצר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;בהקדמתו לסימן ר&lt;/ref&gt;: כמוהרש&amp;quot;ק שיכול לקנות רק כשעומד בתוכה מטעם יד. והביא שם את הגמ&#039; בע&amp;quot;ז עא,ב. לכן אליבא דרי&amp;quot;ף ורא&amp;quot;ש קונה רק כשעומד בתוכה, ואליבא דר&amp;quot;ן אף במשתמרת ואינו בתוכה.<br /> <br /> ↵ קנין אגב: &#039;&#039;&#039;רי&amp;quot;ו,מוהרש&amp;quot;ק&#039;&#039;&#039;: מועיל, ויש לעשות קנין זה בבכור ובחמץ.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039;: יש לגמגם בכך לפי דברי התוס&#039; והרא&amp;quot;ש&lt;ref&gt;ב&amp;quot;ק יב,א (תוד&amp;quot;ה אנא) על מ&amp;quot;ד עבדים כמיטלטלי. התוס&#039; מבארים שהני מילי רק למילי דרבנן וביניהם לקנין אגב.&lt;/ref&gt; שקנין אגב הוא מדרבנן, והרי נחלקו רי&amp;quot;ו והב&amp;quot;י אם קנין דרבנן מועיל לדאוריתא&lt;ref&gt;צ&amp;quot;ע הרי הקצות עצמו כותב בהמשך שמכירת חמץ היא רק מדרבנן מאחר ועשה ביטול.&lt;/ref&gt;, ועוד, שלפי הע&amp;quot;ש והסמ&amp;quot;ע קנינים דרבנן לא תוקנו גם לגוי.<br /> <br /> ↵ קנין אודיתא: &#039;&#039;&#039;תוס&#039;&#039;&#039;&#039; ב&amp;quot;מ&#039;&#039;&#039;,ב&amp;quot;ח,קצות,מוצל מאש&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;הו&amp;quot;ד בפת&amp;quot;ש רג סק&amp;quot;ג.&lt;/ref&gt;: זהו קנין ככל הקנינים, ומועיל גם לאיסורים מהתורה. &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039; - ובפרט מועיל לגבי חמץ שהוא מדרבנן (כי יש גם ביטול).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;תוס&#039;&#039;&#039;&#039; ב&amp;quot;ק: לא מועיל לאיסורים מהתורה. &#039;&#039;&#039;הקצות&#039;&#039;&#039; מדייק מדבריו שזהו קנין מדרבנן, ולכן לא מועיל לדאוריתא (והקשה שהרי הב&amp;quot;י כתב שקנין דרבנן מועיל לדאוריתא). דברי התוס&#039; מוסבים על הגמרא לגבי עומד בגורן שרוצה לפדות מעשר שני. הם שואלים מדוע לא הקנה המעות באודיתא. בב&amp;quot;מ מו,א נשארו בצ&amp;quot;ע, ואילו בב&amp;quot;ק קד תירצו שזה לא מועיל לדאוריתא.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ט&amp;quot;ז,מקור חיים&#039;&#039;&#039;: לא מועיל לאיסורים, כי אודיתא זה נאמנות ולא קנין. גם מלשון &#039;&#039;&#039;הרא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; לגבי איסור גיורא (ב&amp;quot;ב קמט,א) משמע שזו נאמנות ולא קנין. אמנם מלשון הנתיבות בסי&#039; מ,א משמע שזה קנין.<br /> <br /> האם באודיתא צריך עדים? &#039;&#039;&#039;פנ&amp;quot;י&#039;&#039;&#039; בכתובות: לא צריך.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039; סי&#039; מ,&#039;&#039;&#039;רעק&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; בדו&amp;quot;ח: צריך.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan