https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A6%D7%93_%D7%90 2026-05-08T22:03:21Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A6%D7%93_%D7%90&diff=130261&oldid=prev 2019-04-29T09:31:12Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קצד א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קצד|א}}<br /> ==סעיף א==<br /> <br /> העובד כוכבים אינו קונה בחזקה (ולא בכסף), אלא בשטר הוא שקונה עם נתינת הכסף. וישראל הקונה מעובד כוכבים, הרי הוא כעובד כוכבים ואינו קונה אלא בשטר. הגה: מיהו שכירות מן העובד כוכבים קונה בכסף לחוד&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (ב&amp;quot;י סימן קצ&amp;quot;ב). וכן אם התנה לוקח שיקנה לו בכסף לחוד, קנה מיד&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (ב&amp;quot;י בסי&#039; זה).<br /> <br /> ב&amp;quot;ב נד,ב: אמר רב יהודה אמר שמואל: נכסי עובד כוכבים הרי הן כמדבר, כל המחזיק בהן זכה בהן; מ&amp;quot;ט? עובד כוכבים מכי מטו זוזי לידיה אסתלק ליה, ישראל לא קני עד דמטי שטרא לידיה, הלכך הרי הן כמדבר, וכל המחזיק בהן זכה בהן.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רשב&amp;quot;ם,ר&amp;quot;ן,ר&#039; ירוחם&#039;&#039;&#039;: מדובר במקום שנהגו ישראל לקנות בשטר, אחרת הראשון קנה בנתינת הכסף.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש,טור,ש&amp;quot;ך,נתיבות&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;ראה לקמן דעת הב&amp;quot;ח, הש&amp;quot;ך והנתיבות לגבי תנאי.&lt;/ref&gt;: מדובר גם במקום שנהגו ישראל לקנות בכסף, ובקונה מגוי לא סמכה דעתו ללא שטר, משום שהגויים אנסים.<br /> <br /> ↵ &#039;&#039;&#039;מל&amp;quot;מ&#039;&#039;&#039;: בכסף ללא שטר העכו&amp;quot;ם יכול לחזור בו מהמכר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: אינו יכול. כלפי הגוי היה קנין גמור אלא שהישראל לא זכה, ולכן הוי הפקר.<br /> <br /> א. שכירות מעכו&amp;quot;ם: &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י,ט&amp;quot;ז&#039;&#039;&#039;: לפי הר&amp;quot;ן ודעימיה קונה בכסף בלבד כמו בישראל, ולפי הרא&amp;quot;ש לא.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: פסק שקונה בכסף.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע,קצות&#039;&#039;&#039;: הבינו מסתימת הרמ&amp;quot;א שסובר שגם הרא&amp;quot;ש מודה בכך, כי אף שהגוי אנס, בשכירות שהוא רק לזמן סמכה דעתו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: בשכירות לכו&amp;quot;ע לא קנה השני שהחזיק אח&amp;quot;כ בנכסים, כי כל זמן שלא נכנס השוכר יכול המשכיר להשכיר לאחרים ולא שייך כאן הפקר. יש להעיר שגם לפי דבריו, עדיין יש מקום לדון אם קנה הראשון לכו&amp;quot;ע כדברי הסמ&amp;quot;ע או לא, כי זו נפק&amp;quot;מ אם הקרקע בינתיים שייכת לגוי או לישראל.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;גר&amp;quot;א ברמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;: לא קונה. מגוי לא קונים בכסף מדינא, ולא תלוי בגמירות דעת (ולכן אין שום חילוקים).<br /> <br /> ב. תנאי: &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: אם התנה לקנות מהגוי בכסף - מועיל התנאי.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ד&amp;quot;מ&#039;&#039;&#039;: הסתפק אם דין זה נכון רק לר&amp;quot;ן ודעימיה (כמו שבישראל מועיל תנאי כך גם בגוי), או שגם לרא&amp;quot;ש משום שגילה דעתו שסמכה דעתו. מסתימת הרמ&amp;quot;א נראה שהכריע שגם הרא&amp;quot;ש מודה, כפי שדייק הסמ&amp;quot;ע לגבי שכירות.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;ח,ש&amp;quot;ך,נתיבות&#039;&#039;&#039;: לא מועיל. הכריעו כרא&amp;quot;ש, וסברו שלשיטתו לא מועיל.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;גר&amp;quot;א ברמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;: לא מועיל.<br /> <br /> קנין חזקה: &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;: העכו&amp;quot;ם אינו קונה בחזקה אלא בשטר עם כסף, וישראל הקונה מעכו&amp;quot;ם הרי הוא כעכו&amp;quot;ם.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מ&amp;quot;מ ברמב&amp;quot;ם ע&amp;quot;פ סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: דוקא גוי אינו קונה מישראל בחזקה, משום שאם יקנה בכך יחזיק בו מתוך אלמותו, אבל ישראל קונה מגוי אף בחזקה, וסוף דברי הרמב&amp;quot;ם עוסקים בענין חזקת ראיה (ולא בחזקת קנין), שלא מועיל לישראל חזקת שלוש שנים בנכסי גוי כנגד המערער אלא רק שטר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י,ט&amp;quot;ז וגר&amp;quot;א ברמב&amp;quot;ם,רמב&amp;quot;ן,רא&amp;quot;ש,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: גם ישראל אינו קונה בחזקה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: כתב כלשון הרמב&amp;quot;ם, ומסתמא פסק כהבנתו ברמב&amp;quot;ם.<br /> <br /> מטלטלין: &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;: גוי קונה גם במשיכה וגם בכסף, וה&amp;quot;ה בישראל הקונה מגוי.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע ברמב&amp;quot;ן,בגאונים וברמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: גוי קונה רק במשיכה אך ישראל קונה מגוי גם במשיכה וגם בכסף.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך ברמב&amp;quot;ן,בגאונים וברמ&amp;quot;א,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: גם גוי וגם ישראל הקונה מגוי קונים רק במשיכה. &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש,ש&amp;quot;ך ברמ&amp;quot;א,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; - אך יש לחשוש גם לדעת רש&amp;quot;י שקונה רק בכסף (סע&#039; ג).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רש&amp;quot;י&#039;&#039;&#039;: גם גוי וגם ישראל הקונה מגוי קונים רק בכסף.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan