https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A6%D7%91_%D7%99%D7%90 2026-05-08T19:03:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A6%D7%91_%D7%99%D7%90&diff=130256&oldid=prev 2019-04-29T09:31:05Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קצב יא|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קצב|יא}}<br /> ==סעיף יא==<br /> <br /> וכן אם אסף המוכר סל של פירות ונתן ללוקח, קנה לוקח. הגה: ויש חולקין וסבירא להו דאין קונין בחזקות אלו לא באכילת פירות ולא בהעמדת בהמה וכיוצא בזה, שאינו מועיל לקרקע, והכי מסתברא (טור בשם הראב&amp;quot;ד ור&amp;quot;ן פ&amp;quot;ק דקידושין והמגיד). היה גבשושית בשדה, ונטלה, או גומא וסתמה, הוי חזקה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. ונראה לי דוקא אם מהני לקרקע, אבל חפר מעט, לא קנה, אלא בשדה העומד לחרישה. (מרדכי פרק חזקת).<br /> <br /> אכילת פירות: ב&amp;quot;ב נז,א: והרי ניר, דבנכסי הגר קנה, בנכסי חבירו לא קנה! והרי אכילת פירות, דבנכסי חבירו קנה, בנכסי הגר לא קנה!<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם,עיטור,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: אכילת פירות קונה. הגמרא עוסקת בחזקת קנין מחבירו. וכן משמע &#039;&#039;&#039;בירושלמי&#039;&#039;&#039;, ו&#039;&#039;&#039;הגר&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; מיישב את החולקים, שהכוונה שם שאכילת פירות מועילה במקום אמירת חזק וקני (ולא במקום הקנין עצמו).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ראב&amp;quot;ד,רמב&amp;quot;ן,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: צריך מעשה שמועיל לגוף הקרקע או שיהנה גופו מגוף הקרקע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: מצד אחד פירש את הגמרא בחזקת קנין, אך מצד שני כתב כרמב&amp;quot;ן שבקנין עבד (נג,ב) צריך שישמש את גופו, ולא מועיל שיתפור או יבשל עבורו. &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י&#039;&#039;&#039; - אולי הרא&amp;quot;ש מחלק בין עבד לקרקע, משום שבעבד לא ניכר שעושה זאת עבור רבו, ואילו בקרקע ניכר שהוא נהנה מהקרקע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; כתב שבהציע מצעות גם החולקים המובאים ברמ&amp;quot;א מודים שקנה משום שנהנה מגוף השדה.<br /> <br /> א. מצעות: &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; - דוקא אם הציע בעצמו ושכב, אבל אם ישב בבית או מצא מצעות מוצעות ושכב לא קנה, כי צריך תשמיש חשוב, ויראה שאם ערך שולחן ואכל קנה.<br /> <br /> ↵ בנכסי הגר: בסי&#039; ערה השו&amp;quot;ע לא כתב שצריך שגם ישכב על המצעות, והרמ&amp;quot;א כתב שם שי&amp;quot;א שצריך גם לשכב.<br /> <br /> ב. ניר: &#039;&#039;&#039;הלח&amp;quot;מ&#039;&#039;&#039; מקשה על &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;, הרי לשיטתו הגמרא הנ&amp;quot;ל עוסקת בחזקת קנין, ונאמר שבנכסי חברו לא קנה, ודוחק לומר שתחילת המשפט &#039;והרי ניר&#039; עוסק רק בחזקת ראיה, ואילו סופו גם בראיה וגם בקנין&lt;ref&gt;הרב ברוך פז הסביר שהגמרא עוסקת בניר שלפני הזריעה, והרמב&amp;quot;ם עוסק בניר שלאחר הזריעה שנועד לכסות הזרעים והוא חלק ממלאכת הזריעה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ג. הסרת גבשושית: &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039; - בבית מועיל רק אם הוא נגמר עם הדלתות, כמו בצר צורה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan