https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A4%D7%92_%D7%92 2026-05-08T17:05:38Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A4%D7%92_%D7%92&diff=130189&oldid=prev 2019-04-29T09:25:03Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קפג ג|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קפג|ג}}<br /> ==סעיף ג==<br /> <br /> שליח שקנה לעצמו במעות המשלח, אף על פי שזקפן עליו במלוה, המקח של משלח (רמב&amp;quot;ם). הגה: מיהו אם אמר השליח לפני עדים שחוזר בשליחותו י&amp;quot;א דקנה לעצמו (המגיד פ&amp;quot;ז דמכירה ומרדכי פ&#039; הגוזל קמא), וי&amp;quot;א דבכל ענין הוא של המשלח (ר&#039; ירוחם נכ&amp;quot;ז ח&amp;quot;א וב&amp;quot;י סי&#039; קע&amp;quot;ו שתי הדעות).<br /> <br /> זקפן במלווה: &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: בכל זאת המשלח קנה&lt;ref&gt;הרב פז הסביר שלדעתו כסף קונה משום שיווי ותמורה ולא משום מעשה קנין בלבד, ולכן לא משנה כוונת המוכר והשליח אלא הממון ניקנה אוטומטית לבעל המעות, וכן מבאר &#039;&#039;&#039;המשכנות יעקב&#039;&#039;&#039;. ואילו &#039;&#039;&#039;הנתיבות&#039;&#039;&#039; סק&amp;quot;ד מבאר שהמוכר מתכוון תמיד להקנות לבעל המעות, ואמנם לדעת הרשב&amp;quot;א כיוון שהשליח גזל הפך להיות בעל המעות, אך לדעת הרמב&amp;quot;ם קנה המעות רק לעניין להתחייב באונסין ולא נעשו שלו לקדש אשה ולקנות בהן. &#039;&#039;&#039;הגר&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; מבאר באופן שלישי שהמקור הוא מב&amp;quot;מ י,א בדין פועל המגביה מציאה לעצמו וזוכה לבעה&amp;quot;ב אע&amp;quot;פ שרצה לזכות לעצמו מכיוון שסו&amp;quot;ס לא חזר בו מלהיות פועל, וכך כאן אע&amp;quot;פ שזקף במלווה כיוון שלא התכוון לחזור מהשליחות קנה לבעה&amp;quot;ב.&lt;/ref&gt;. הרמב&amp;quot;ם ציין: &amp;quot;כמו שיתבאר בדין העסק&amp;quot;, ושם (שלוחין ז,ד) כתב כרי&amp;quot;ף (על ב&amp;quot;מ קד,ב) שהחוזר בו מעיסקא ורוצה לקנות לעצמו במעות שקיבל יש שהורו שיכול ואין הלכה כמותם. מקורם הוא מדברי רבא בב&amp;quot;מ קד,ב שהמקבל מעות בעיסקא אינו יכול לקנות בהן שיכר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רשב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: השליח קנה כיוון ששלח יד וא&amp;quot;כ המעות שלו, אמנם אינו נאמן לומר שזקפן לעצמו במלווה אלא צריך שיאמר בפני עדים שחוזר בו משליחותו. למד זאת מב&amp;quot;ק קב,ב לגבי שליח לחיטים ששינה וקנה שעורים, שעד כאן לא נחלקו שם ר&#039; יוחנן ובני מערבא (אליבא דר&#039; יהודה) אלא בשליח שהתכוון לקנות עבור המשלח, אך אם התכוון לקנות לעצמו לכו&amp;quot;ע קנה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מקצת המורים&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;הו&amp;quot;ד ברמב&amp;quot;ם.&lt;/ref&gt;: השליח קנה ואף נאמן לומר שזקפן במלווה.<br /> <br /> חוזר משליחותו: &#039;&#039;&#039;מרדכי&#039;&#039;&#039;: השליח קנה, אם הודיע שחוזר בפני עדים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רי&amp;quot;ו&#039;&#039;&#039;: המשלח קונה (אא&amp;quot;כ השליח שינה).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: הביא את שתי הדעות (אך לא הזכיר שלפי רי&amp;quot;ו שינוי מועיל).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ט&amp;quot;ז,פת&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;אמנם הפת&amp;quot;ש באות ד הביא את דברי הנוב&amp;quot;י, אמנם ציין לעיין באות ה ושם הביא דברי הט&amp;quot;ז והמשכנות יעקב שפסקו כשו&amp;quot;ע, ולענ&amp;quot;ד משמע מלשונו שכך נוקט להלכה.&lt;/ref&gt;: פסקו שהמשלח קנה, לפי שכן דעת הרי&amp;quot;ף והרמב&amp;quot;ם.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נוב&amp;quot;י&#039;&#039;&#039;: ספיקא דדינא.<br /> <br /> משמע מהאחרונים שלדעת הרמב&amp;quot;ם והשו&amp;quot;ע (לגבי זקפן במלווה) גם לא תועיל חזרה משליחות, ובאופן פשוט נראה שהבינו שהמחלוקות תלויות זו בזו (אע&amp;quot;פ שמפשט הרמ&amp;quot;א משמע שאינן תלויות&lt;ref&gt;וכן משמע מהגר&amp;quot;א.&lt;/ref&gt;), וא&amp;quot;כ גם לגבי זקף במלווה וגם לגבי חזר מהשליחות לדעת השו&amp;quot;ע, הט&amp;quot;ז והפת&amp;quot;ש המשלח קנה, ואילו לדעת הרמ&amp;quot;א והנוב&amp;quot;י הוי ספיקא דדינא. אולם אולי יש לומר שהבינו שטעמו של הרמב&amp;quot;ם הוא שמעות לעולם קונות עבור בעליהן, ולכן הוא ודאי יסבור שגם חזרה לא תועיל, אך יתכן שמ&amp;quot;ד שחזרה מועילה והשליח קונה יודה לרמב&amp;quot;ם שאם רק זקף במלווה לא קנה, כיוון שאין כאן חזרה מהשליחות אלא רוצה לעמוד בשליחותו.<br /> <br /> עיין &#039;&#039;&#039;גר&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; בסי&#039; קפד,א שנראה שדברי &#039;&#039;&#039;רי&amp;quot;ד והרמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; שם הם כשיטת המרדכי כאן.<br /> <br /> כששינה: &#039;&#039;&#039;רי&amp;quot;ו,רש&amp;quot;ל&#039;&#039;&#039;: אע&amp;quot;פ שסוברים כרמב&amp;quot;ם שהחוזר משליחותו לא קנה, מ&amp;quot;מ אם שינה&#039;&#039;&#039;,&#039;&#039;&#039; כגון שלחו לקנות חיטים וקנה שעורים, קנה. &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; - נראה שגם &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; מודה בשינה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan