https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A4%D7%91_%D7%92פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קפב ג - היסטוריית גרסאות2026-05-09T12:52:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A4%D7%91_%D7%92&diff=130177&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:24:44Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קפב ג|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קפב|ג}}<br />
==סעיף ג==<br />
<br />
טעה וקנה ביוקר, אפילו בכל שהוא, המקח בטל, בין בקרקע בין במטלטלין, שיאמר לו: לתקוני שדרתיך ולא לעוותי (קידושין מב,ב;כתובות צט,ב). לפיכך אם התנה עמו שעשהו שליח בין לתקון בין לעוות, אפילו מכר לו שוה מנה בדינר, או לקח לו שוה דינר במנה, אינו יכול לחזור בו'''<sup>א</sup>''' וחייב המשלח ליתן כפי התנאי (רמב&quot;ם). הגה: מי שצוה לאחד שיתעסק לו באיזה דבר והוא הוציא עליו הוצאות, אם הוציא עליו יותר מן הרגילות להוציא על עסק כזה א&quot;צ להחזיר, דלא אסיק אדעתיה שיוציא כל כך. אבל אם לא הוציא יותר מן הרגילות, חייב לשלם לו (מהרי&quot;ק שורש י'). ואם יש טענה ביניהם, עיין לעיל סימן צ&quot;א סעיף ג' וסימן צ&quot;ג סעיף ד'.<br />
<br />
א. כשהתנה: '''ש&quot;ך''' – מדובר בדברים שאין בהם אונאה או שעבר הזמן שיכול לחזור בו, אחרת לא גרע מקונה שאומר בעצמו ע&quot;מ שאין לך עלי אונאה שלא מועיל התנאי (רכז,כא. לא מועיל מכיוון שאינו יודע על כמה מוחל).<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan