https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A2%D7%95_%D7%99%D7%97פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעו יח - היסטוריית גרסאות2026-05-08T12:03:25Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A2%D7%95_%D7%99%D7%97&diff=130130&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:23:48Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קעו יח|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קעו|יח}}<br />
==סעיף יח==<br />
<br />
אם לא קבעו זמן לשותפות, או שקבעו זמן ונשלם, ובא אחד לחלוק שלא מדעת חבירו, חולק בפני ג', אפילו הם הדיוטות (ב&quot;מ לא,ב), ובלבד שיהיו נאמנים ויודעים בשומא'''<sup>א</sup>''' (ר&quot;ן). ואם חלק בפחות משלשה, לא עשה כלום (רמב&quot;ם). הגה: ואם הפסיד אח&quot;כ בחלקו, הוא יכול לבטל החלוקה (טור). ויש חולקין'''<sup>ב</sup>''' (שם בשם י&quot;א). במה דברים אמורים, שחלקו פירות, אבל אם היו מעות שכולם מטבע אחד ושוים, יש לו לחלק שלא בפני בית דין, ומניח חלק חבירו בבית דין. ואם אין המעות שוים, הרי הם כפירות ואין חולקין אותם אלא בבית דין (ב&quot;מ סט,א).<br />
<br />
א. ניר סיני הקשה מדעת הרמב&quot;ן בסימן קעא,יג שבחפצים שאין דמיהם שווים א&quot;א לחלוק זה כנגד זה אפילו אם תשמישם שווה, וא&quot;כ כאן שחולקים מדובר שדמיהם שווים, וא&quot;כ לא מובן מדוע זקוקים לשומת הבקיאים, ואולי תפקידם לקבוע אם אכן תשמישם שווה, ודוחק.<br />
<br />
ב. חלק שלא בפני ג' והפסיד:<br />
<br />
'''ראב&quot;ן,ראבי&quot;ה,מרדכי''': ההפסד לעצמו ואינו יכול לבטל החלוקה.<br />
<br />
'''טור,בה&quot;ב וסמ&quot;ע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע''': יכול לבטל החלוקה וההפסד לאמצע, כיוון שחלק על דעת שסבר שהחלוקה כדין. '''הסמ&quot;ע''' דייק כן מכך שכתב שלא עשה כלום, וכן דייק '''בה&quot;ב''' עצמו מלשון הרמב&quot;ם, ואמנם ב'''ב&quot;י''' חלק על הטור וכתב שההפסד לעצמו כדין שליח ששינה אך נראה שבבה&quot;ב ובשו&quot;ע חזר בו. '''הד&quot;מ''' דחה את קושיית הב&quot;י שאין זה דומה לשליח ששינה משום שכאן ההפסד לא בא מחמת החלוקה, אלא היה קורה גם לולא חלק.<br />
<br />
'''רמ&quot;א''': הביא שתי הדעות<ref>בד&quot;מ נראה לכאורה שסובר כטור, אך לאחר הדיוק נראה שרק דחה את סברת הב&quot;י שרצה לחייב מטעם שליח ששינה, אמנם עדיין נשארה סברת המחייבים מטעם שיכול השותף לומר שלא יערער על החלוקה.</ref>.<br />
<br />
'''שבו&quot;י''': '''הסמ&quot;ע''' הבין שהטור לא עוסק רק בהפסד שנגרם כתוצאה מהתייקרות הסחורה שנותרה בעין אלא גם בהפסד שאירע במעות שקיבל מהסחורה שמכר, וכן הבין '''הב&quot;י''' בטור וכן משמע '''מהרמ&quot;א''', אך מדברי הטור מדוקדק שזה דוקא בחולק תוך הזמן אולם בחולק בשותפות ללא זמן אלא שחולק שלא בפני שלושה ההפסד לאמצע דוקא בהפסד שנגרם כתוצאה מהתייקרות הסחורה שבעין, משא&quot;כ בהפסיד במעות שקיבל מהסחורה שמכר דלא גרע משאר הגזלנים<ref>עיין בסיכום לסימן עג,טו שהב&quot;ח והט&quot;ז כתבו שהמוכר משכון שלא בשומת בי&quot;ד נחשב גזלן, והש&quot;ך שם חולק, ואולי יש לתלות בכך גם את הדין כאן של מכירת חלקו בשותפות שלא בשומת בי&quot;ד.</ref>, וכן כתב התמים דעים בשם '''ר&quot;י''', ואולי גם כוונת הרמ&quot;א דוקא להפסד מהסחורה עצמה, ועכ&quot;פ להלכה אפשר לומר קים לי כר&quot;י, ובמקרה שהשתתפו לזמן ועבר הזמן ודאי שהרווח וההפסד שלו, כיוון שמייד בתום הזמן הופך ממון השותפות לפקדון.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan