https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A2%D7%95_%D7%95פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעו ו - היסטוריית גרסאות2026-05-08T14:12:41Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A2%D7%95_%D7%95&diff=130118&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:23:32Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קעו ו|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קעו|ו}}<br />
==סעיף ו==<br />
<br />
יש מי שאומר דה&quot;מ בגוף הממון שנשתתפו, אבל להשתעבד לשלם מביתו, לא, כגון אם נשתתפו זה במנה וזה במאתים, ונפסד הכל, לא אמרינן שישלם בעל המנה לבעל המאתים חמשים מביתו'''<sup>א</sup>'''. יש מי שאומר שאם עלה בו ריוח אחר שהגיע זמן חלוקה שקבעו, נוטלים לפי המעות (רמ&quot;ה). (והוא הדין אם שינו ממה שהתנו בתחלה, נוטלין לפי מעותיהן'''<sup>ב</sup>''') (ב&quot;י בשם הרי&quot;ף בשערים).<br />
<br />
א. לשלם מביתו:<br />
<br />
'''הב&quot;ח והש&quot;ך''' הקשו שדברי השו&quot;ע כאן סותרים לדברי הרמב&quot;ם שנפסקו בסימן צג,יג: &quot;ראובן שהטיל לכיס ת' דינרים, והטיל שמעון מאתים, ונשתתפו ונשאו ונתנו ביחד, והרי הממון כולו ביד ראובן, וטען ראובן שנפחת (מן) הקרן ת&quot;ק דינרים, אין אומרים שישבע ראובן שבועת השותפים שפחתו כך וישלם שמעון מביתו חמשים, אלא ישבע ראובן שבועת השותפים שפחתו, וילך במנה שבידו בלבד, ולא ישלם שמעון כלום&quot;. משמע שאם ידוע שנפחת כן היה משלם מכיסו, ורק בגלל שלא ידוע אינו משלם כיוון שאין בכח שבועת השותפים להוציא אלא רק לפטור. ותירצו ששם מדובר שההפסד הגיע מכח המשא ומתן ולכן משלם מביתו, משא&quot;כ אצלנו שאירע אונס חיצוני כגון שנגנב. ואילו '''הט&quot;ז''' כתב שהרמב&quot;ם והרמ&quot;ה אכן חלוקים ודעת השו&quot;ע לפסוק כרמ&quot;ה שהרי כאן עיקר הדין, ובסי' צג רק רצה ללמד שאם לא ידוע הנזק אינו נאמן להישבע וליטול (אפילו אם התנו שבמקרה של הפסד ישלם מביתו).<br />
<br />
בעיסקא: '''שבו&quot;י''': דברי הרמ&quot;ה הם דוקא בשותפים, אמנם בעיסקא שהמתעסק אינו משקיע מממונו ובכל זאת מרויח, הוא גם מפסיד מביתו.<br />
<br />
כמבואר בסיכום על הסע' הקודם, לדעת '''הנתיבות''' דברי הרמ&quot;ה לגבי רווח שלאחר זמן החלוקה וכן דברי הרמ&quot;א לגבי שותפים ששינו עוסקים דוקא בנשתתפו למטרת סחורה, שאז עקרונית שייך נימוקו של התוס' שהשתתפו על דעת שהשבח יהיה לאמצע, ולאחר הזמן או אם שינו לא קיים נימוק זה ולכן נוטלים לפי מעות. אמנם לדעת '''הסמ&quot;ע''' השו&quot;ע כלל לא נוקט בטעם זה, ואין חילוק בין דבר העומד לסחורה לדבר שלא.<br />
<br />
ב. שינו: '''הב&quot;י''' כתב שדברי '''הרי&quot;ף בשערים''' סותרים לדבריו בפסקים, שכן בשערים פוסק כרבה ששור לשחיטה ועומד לטביחה חולקים לפי דמים, ואילו בפסקים פסק כרב המנונא<ref>דברי השערים הם בשבועות יא,א שער ח. עיין ד&quot;מ סימן כה אות ד שכתב בשם תשו' מיימוניות ששערי הרי&quot;ף אינם שייכים לרי&quot;ף אלא לנכדו, אולם מהב&quot;י כאן נראה שהבין שהרי&quot;ף כתבם.</ref>. '''הדרישה''' ביאר שגם בדעת רב המנונא סובר כן, ודברי רב המנונא שבשור לשחיטה ועומד לטביחה חולקים בשווה הם דוקא כשהחליטו לשנות אך טרם עשו מעשה, אולם אם עשו מעשה ושחטו בפועל הולכים לפי מעות. עדיין כתב הדרישה שאין הדברים עולים בקנה אחד עם דברי הרי&quot;ף, כיוון שלדברי שערי הרי&quot;ף גם אם שינה להפך משחיטה לחרישה חולקים לפי דמים, ואילו לרי&quot;ף לא, ותמה על הרמ&quot;א שפסק דבריו, אולם תירץ שאפשר לפרש דברי הרי&quot;ף כמו שערי הרי&quot;ף, ואולי כך הבין הרמ&quot;א. אמנם צ&quot;ע כי שערי הרי&quot;ף כתב במפורש שהדין כן בגלל דברי רבה, משמע שרב המנונא חולק.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan