https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A2%D7%90_%D7%94 2026-05-08T15:12:49Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A2%D7%90_%D7%94&diff=130019&oldid=prev 2019-04-29T09:21:05Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קעא ה|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קעא|ה}}<br /> ==סעיף ה==<br /> <br /> יש מי שאומר שאם באים לחלוק בית או (חצר), אף על פי שיש בו כדי חלוקה, אם אין בו כדי שיגיע לכל אחד דרך בפני עצמו שלא יצטרך לעבור על חלק חבירו, אין בו דין חלוקה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (רמ&amp;quot;ה). הגה: וי&amp;quot;א עוד דבעינן גם כן שיוכל להשתמש בחלקו כל מה שהיה משתמש בכולו, כגון אם היה מרחץ או בית הכסא צריך שיהא ג&amp;quot;כ בחלקו (נ&amp;quot;י בשם הרא&amp;quot;ה ות&#039; הרשב&amp;quot;א סימן תתקי&amp;quot;א). וכן אם רוצים לחלוק בית שיש בו דין חלוקה, והבית יהיה נפסד ונגרע, אין יכול לכוף חבירו, כל שנראה לבית דין שההפסד יותר מחומש&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (תה&amp;quot;ד סימן של&amp;quot;ו). וכן אם אין בו דין חלוקה, ויש חומה רחבה ואם יקלישוה יהיה בו דין חלוקה, אם נראה לבית דין שאינו מזיק לבנין, כופין זה את זה לחלוק (תשובת מיי&#039; דקנין סימן י&amp;quot;ד). ובית שיש בו בו דין חלוקה אם יחלקוהו לרחבו, אבל אם יחלקוהו לארכו לא הוי דין חלוקה, חולקין לרחבו (שם ובסי&#039; ר&amp;quot;י). ואם יש בצד אחד בניינים ובצד שני אין כל כך בניינים, (או בצד א&#039; ר&amp;quot;ה ובצד א&#039; סימטא), מעלין בכספים עד שיהיו החלקים שוים, והכל כדי שלא יצטרכו לשבר הבניינים ולהפסיד; אבל מדעת שניהן עושין כמו שירצו (תשובה הנזכרת לעיל סימן ל&amp;quot;ו).<br /> <br /> א. כשאין דרך לכל אחד: &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;ה,שו&amp;quot;ת רא&amp;quot;ש,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: נחשב כאין בו כדי חלוקה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;הגה&amp;quot;מ&#039;&#039;&#039;: נחשב כיש בו כדי חלוקה, ומי שאין לו דרך יעבור דרך חברו.<br /> <br /> ב. הפסד חומש: &#039;&#039;&#039;תרוה&amp;quot;ד,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: אי אפשר לכוף לחלוק אם ההפסד יותר מחומש. מקור – בב&amp;quot;מ ח,א הגמרא אומרת לגבי חלוקת בהמה שאחד רכוב עליה ואחד מנהיגה &amp;quot;בשלמא טהורה חזיא לבשר&amp;quot;, משמע ששוחטים אע&amp;quot;פ שנגרם הפסד שהרי שחוטה שווה פחות משור חי הראוי לחרישה, ומוכח שההפסד בכך גדול משתות מכיוון שהגמ&#039; בב&amp;quot;ק מו,א אומרת לגבי ספק אם קנה שור לחרישה או לשחיטה שנבדוק לפי הדמים ששילם, והרי עד שתות הוי מחילה אלא ודאי ההפרש גדול משתות, ומכיוון שכך מסתמא השיעור הוא חומש.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;חת&amp;quot;ס&#039;&#039;&#039;: דוקא בשותפים שנשתתפו מעצמם או בשניים האוחזים ויש ספק למי שייך החפץ הדין כן, אך ביורשים חולקים אף כשההפסד גדול משתות. החת&amp;quot;ס דחה את ראיית תרוה&amp;quot;ד, שדוקא שם שמסופקים של מי החפץ א&amp;quot;כ הבעלים האמיתיים כבר מפסידים חצי ואיננו רוצים להפסידם עוד, ולכן אין חולקים אם יש הפסד יותר משתות, וכן הדין בשותפים שנשתתפו מעצמם, כיוון שנשתתפו על דעת שלא לחלוק אלא שאח&amp;quot;כ אחד טוען שכעת אינו יכול לסבול השותפות, ובשביל כך אינו יכול לגרום לשני הפסד, אמנם ביורשים טעמים אלו אינם שייכים והריהם כירשו מראש בית פחות חומש.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan