https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%93פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנה לד - היסטוריית גרסאות2026-05-08T09:59:40Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%93&diff=129962&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:19:11Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קנה לד|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קנה|לד}}<br />
==סעיף לד==<br />
<br />
מי שעשה גורן בתוך שלו, או קבע בית הכסא או מלאכה שיש בה אבק ועפר וכיוצא בהם, צריך להרחיק כדי שלא יגיע העפר או ריח בית הכסא או האבק לחבירו, כדי שלא יזיקו; אפילו היתה הרוח הוא שמסייע אותו בעת שעושה מלאכתו ומוליכה את העפר או נעורת הפשתן והמוץ וכיוצא בהן ומגיעתן לחבירו, הרי זה חייב להרחיק, כדי שלא יגיעו ולא יזיקו, ואפילו ע&quot;י רוח מצוייה, שכל אלו כמי שהזיקו בחיציו הן (כמרימר כו,א); ואע&quot;פ שהוא חייב להרחיק כל כך, אם הוליכה הרוח המצויה המוץ והעפר והזיקה בהן, פטור מלשלם, שהרוח הוא שסייע אותו (רי&quot;ף ורא&quot;ש ע&quot;פ ב&quot;ק ס,א).<br />
<br />
רבינא סובר שלפי ר' יוסי לא צריך להרחיק כיוון שהרוח מוליכתו וא&quot;כ לא הוי גירי דיליה. ומרימר סובר שהיינו זורה ורוח מסייעתו, וכמו שאסור לענין שבת כך נחשב כוחו לענין נזקי שכנים, וכן הלכה. ומ&quot;מ כתבו '''הרי&quot;ף, התוס' והרא&quot;ש''' שפטור מלשלם כמוכח מב&quot;ק ס,א, וכן פסק '''השו&quot;ע'''.<br />
<br />
'''הרמב&quot;ם והשו&quot;ע''' תיח,ט פסקו לגבי מזיק באש שליבה וליבתו הרוח חייב. והקשה המ&quot;מ מההלכה שלנו שפטור. '''הש&quot;ך''' שם מתרץ שכאן הוא מפיל את העפר לכיוון הארץ וא&quot;כ הרוח מוליכתו רחוק הפוך מכוחו, בשונה מאש ששם הרוח מוליכתו לכיוון שרוצה שתוליך. הנתיבות תמה מה הטעם בכך, ומקשה מאבנו וסכינו שהניחם בראש גגו שכוונתו שישארו שם והרוח הפילתם ובכל זאת חייב. '''הנתיבות''' עצמו מיישב ש<span class="underline">יש דברים שהם נכללים בד' אבות הנזיקין ובכל זאת פטור עליהם בהלכות שכנים. על ד' אבות חייבים רק כשיכול להחזיקם ברשותו בשמירה שלא יזיקו</span>, אך במקרים המופיעים בפרק לא יחפור, אם נמנע ממנו את השימוש באופן שיכול להזיק ימָנע התשמיש הזה מרשותו לגמרי – ובביטול רשות לא חייבה התורה. '''התוס' והרמב&quot;ן''' חולקים ע&quot;כ, וסוברים שהלכות שכנים באו רק להחמיר ולא להקל<ref>תוד&quot;ה זיקא (כו,א) והרמב&quot;ן בקונטרס דינא דגרמי. הם דנים בכמה מהמקרים השנויים בפרק ומתפלפלים לבאר למה כל אחד מהם אינו נכלל בד' אבות נזיקין.</ref>.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan