https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%98_%D7%98 2026-05-08T07:13:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%98_%D7%98&diff=129844&oldid=prev 2019-04-29T09:13:31Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קכט ט|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קכט|ט}}<br /> ==סעיף ט==<br /> <br /> חזר אחר הלוה ולא מצא כלום, צריך לישבע כתקנת הגאונים, שאין לו כלום, קודם שיפרע מהערב. וצריך לכלול בשבועתו שעדיין הוא חייב לו חוב זה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, שלא יעשו קנוניא על נכסי הערב (בעה&amp;quot;ת). ואינו יכול ליפרע מהערב עד לאחר שלשים יום מיום שנתחייב הערב לשלם&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, אלא א&amp;quot;כ היה תנאי ביניהם (רמב&amp;quot;ם) (ע&amp;quot;ל סי&#039; י&amp;quot;ג וסי&#039; ק&amp;quot;ו).<br /> <br /> א. שבועה שעדיין חייב: &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; ביאר שמדובר דוקא במלווה ע&amp;quot;פ, אך במלווה בשטר אפילו אם הלווה היה טוען שפרע הוא לא היה נאמן, ובשטר הדין הוא שהמלווה נשבע ונוטל כדין הטורף מלקוחות. בתשו&#039; &#039;&#039;&#039;ושב הכהן&#039;&#039;&#039; כתב שדוקא בערב יכול לחייב את המלווה שבועה כפי שיכל הלווה לומר אישתבע לי, שכן כל שאינו יכול לגבות מהלווה אינו יכול לגבות מהערב, אולם בקבלן הוי איני יודע אם פרעתיך וחייב אפילו אם לא ישבע המלווה. ו&#039;&#039;&#039;הפת&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; כתב שמדברי הסמ&amp;quot;ע משמע שחיוב השבועה אינו מצד אישתבע לי אלא כדין הפורע מלקוחות ולפי&amp;quot;ז ה&amp;quot;ה בקבלן, אולם הוא תמה מניין לו שחייב כדין הפורע מלקוחות, ועוד שמהרמ&amp;quot;א בסע&#039; טז לא משמע כן, אלא רק כשהלווה מכחישו וטוען פרעתי, צריך המלווה להישבע כדי ליטול מהקבלן.<br /> <br /> ב. שלושים יום: &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; נימק דבריו, שלא יהא כוחו של הערב פחות משל הלווה עצמו. &#039;&#039;&#039;הב&amp;quot;ח&#039;&#039;&#039; סובר שמדובר דוקא באין לערב מעות או מטלטלין, שאז דינו כלווה שאין לו מעות שבי&amp;quot;ד נותנים לו שלושים יום לפני שיורדים לנכסיו, אך אם יש לו מעות חייב לפרוע מייד, אולם &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; סובר שמדובר אפילו ביש לו מעות, ודינו מקביל ללווה בשעת ההלוואה, כיוון שרק עתה התחייב, וסתם מלווה לשלושים יום.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan