https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%95_%D7%98פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכו ט - היסטוריית גרסאות2026-05-08T07:13:15Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%95_%D7%98&diff=129829&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:13:07Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קכו ט|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קכו|ט}}<br />
==סעיף ט==<br />
<br />
אמר ראובן לשמעון במעמד שלשתן: מנה שיש לי בידך תנהו ללוי, ושמעון דוחה את לוי, ולכן רוצה לוי לחזור ולתבוע מראובן, אינו יכול (רי&quot;ף). וי&quot;א שיכול לחזור בו, כל זמן שלא פטר לוי את ראובן בפירוש'''<sup>א</sup>''' (שו&quot;ת רא&quot;ש,עיטור). (ואפילו אם פטרו בפירוש, אם הטעהו בדרך שיתבאר בסמוך סעיף י' וי&quot;א, חוזר על הנותן) (מהרי&quot;ו סי' ל&quot;ג ונ&quot;י פ' המקבל). ומכל מקום אפילו לפי דעת זה, אינו יכול לתבוע את ראובן תחלה, כל זמן שיוכל לגבות משמעון (שו&quot;ת רא&quot;ש). הגה: ונראה לי להורות כסברא האחרונה; ואם כן אין אנו צריכין לחלוקים שכתובים בסמוך סעיף י' וי&quot;א'''<sup>ב</sup>''', כי הם אליבא דסברא קמייתא. ואם נתרשל המקבל ולא תבע המעות עד שהעני הנפקד, ובשביל זה לא יוכל לגבות מן הנפקד, לכ&quot;ע אינו יכול לחזור על הנותן, דהוי ליה כאילו הראה לו מעות ליטלן בחובו ולא נטלן, דפטור'''<sup>ג</sup>''' (נימוקי יוסף פרק המקבל וכ&quot;כ בתשו' הרמב&quot;ן שבבעל התרומות שער נ&quot;א ח&quot;ו בשם רב האי גאון). ואם הנפקד אומר שנתן, אם נפטר הנותן, עיין לעיל סימן צ&quot;א סעיף ג''''<sup>ד</sup>'''.<br />
<br />
חזרת המקבל כשהמומחה משתמט: '''רי&quot;ף,ראב&quot;ד''': אינו יכול לחזור. הוכיח כן מהירושלמי, והעיטור דחה הוכחתו.<br />
<br />
'''שו&quot;ת רא&quot;ש,עיטור''': יכול לחזור. וכשהמומחה אינו משתמט צריך לגבות קודם ממנו.<br />
<br />
'''שו&quot;ע''': סתם כרי&quot;ף וי&quot;א כרא&quot;ש.<br />
<br />
'''רמ&quot;א''': כרא&quot;ש.<br />
<br />
'''ש&quot;ך''': המע&quot;ה. הש&quot;ך מביא ראשונים נוספים שסברו כרי&quot;ף וביניהם הרמב&quot;ן, הרשב&quot;א והרמב&quot;ם, וכתב שאם הרמ&quot;א היה רואה את כל הפוסקים הנ&quot;ל, אולי לא היה פוסק כרא&quot;ש.<br />
<br />
א. בפירוש: '''ש&quot;ך''' – היינו שאמר לו אני פוטרך ואסמוך על שמעון. בסע' ב שמדובר שהמחהו כשלא היה בידו אמרנו שלשון זו אינה מספיקה לפוטרו, אך כאן שהיה בידו לשון זו מספיקה.<br />
<br />
ב. החילוקים שבסע' י ויא: '''הסמ&quot;ע''' כתב שמ&quot;מ במקרה שבסע' יא שהיה שמעון עשיר והעני, גם הרא&quot;ש מודה שהמקבל לא יכול לחזור בו, כיוון שאפשר לומר לו מזלך גרם שהעני או שיטען הנותן שאם לא היה לוי מקבל עליו היה הוא מוציא מידי שמעון קודם שהעני. '''הש&quot;ך''' חולק וכותב שמכיוון שהיה רשאי לחזור בו זה לא נחשב שברשותו העני. וכן מלשון הרמ&quot;א משמע שכל החילוקים שבסעיפים אלו אינם שייכים לפי שיטת הרא&quot;ש.<br />
<br />
עוד כתב '''הסמ&quot;ע''', שגם במקרה שבסע' י שידע לוי ששמעון עני, הרא&quot;ש מודה שהמקבל לא יכול לחזור בו, כיוון שסבר וקיבל. ו'''הש&quot;ך''' כתב שצ&quot;ע לדינא, כי יכול לומר שסבר ששמעון יטרח ויצליח להשיג מעות, ורק על דעת כך הסכים לקבל.<br />
<br />
ג. הראה לו מעות: '''סמ&quot;ע''' – דוקא כשהניח המעות סמוך למלווה או שהמלווה אינו מקפיד על ההליכה אחריהן, אחרת אין זה נחשב השבה.<br />
<br />
ד. כשהנפקד טוען שנתן: בסי' צא כתב השו&quot;ע שהנותן נפטר, ו'''הסמ&quot;ע''' מקשה שאצלנו אמר השו&quot;ע לדעת הרא&quot;ש שנפטר רק אם פטרו בפרוש, ותירץ שיש לחלק בין המקרה שם שהנפקד טוען שנתן שאז א&quot;א לחזור על הנותן, לבין המקרה אצלנו שמודה שלא נתן אלא שמשתמט, שאז יכול לחזור על הנותן כל שלא פטרו בפרוש. '''הש&quot;ך''' חולק וכותב שבכל מקרה יכול לחזור.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan