https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%95_%D7%90 2026-05-08T09:14:01Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%95_%D7%90&diff=129821&oldid=prev 2019-04-29T09:12:52Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קכו א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קכו|א}}<br /> ==סעיף א==<br /> <br /> ראובן שהיה לו מנה ביד שמעון, בין מלוה בין פקדון, ואמר ליה במעמד שלשתן: מנה שיש לי בידך תנהו ללוי, בין שנתנו לו במתנה בין שנתנו לו בפרעון חובו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, קנה (גיטין יג,ב), ואין ראובן ולא שמעון יכולים לחזור בהם, אעפ&amp;quot;י שעדיין עסוקים באותו ענין (רמב&amp;quot;ן). וכן אין הנותן יכול לחזור ולמוחלו למי שהוא בידו (ר&amp;quot;ת,רא&amp;quot;ש), ואפילו נולד לוי לאחר שהלוה ראובן לשמעון, קנה (גמ&#039; שם).<br /> <br /> א. בפרעון חובו: &#039;&#039;&#039;הרי&amp;quot;ף&#039;&#039;&#039; מביא דעה שבפרעון לא תיקנו מעמ&amp;quot;ש, והרי&amp;quot;ף הוכיח שתיקנו מהמעשה של הנהו גינאי בגיטין יד,א.<br /> <br /> כתובה: &#039;&#039;&#039;תוס&#039;,רא&amp;quot;ש,רשב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;דברי הראשונים נמצאים בגיטין על דף יג,ב.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: לא תיקנו מעמ&amp;quot;ש בכתובה, כי אפשר שלא תבוא לידי גבייה לעולם. הם דייקו זאת מב&amp;quot;ק פט,א שאמרנו שאשה פגיעתה רעה ולא אומרים לה שתמכור כתובתה, כיוון שודאי תמחל לטובת בעלה. קשה למה הגמ&#039; לא הציעה שתמכור כתובתה במעמ&amp;quot;ש, הרי א&amp;quot;א למחול על קנין מעמ&amp;quot;ש, אלא ודאי לא תיקנו מעמ&amp;quot;ש בכתובה. הרמב&amp;quot;ן סובר שאכן אפשר למחול, כמובא בהמשך.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039;: תיקנו. ש&amp;quot;ך – הר&amp;quot;ן הוא דעת יחיד.<br /> <br /> מלווה שלא הגיע זמן פרעונה: &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; – מוכח מדברי הראשונים הנ&amp;quot;ל בגיטין שבכך כן תיקנו מעמ&amp;quot;ש, כיוון שבכך ודאי יבוא לידי גבייה, ואמנם תוס&#039; והרא&amp;quot;ש בב&amp;quot;ק פט,א נימקו שלא תיקנו בכתובה משום שעדיין לא ניתנה להיגבות, ולפי&amp;quot;ז משמע שה&amp;quot;ה במלווה שעוד לא הגיע זמן פרעונה, מיהו לענין דינא נראה עיקר שכן תיקנו, וכן משמע &#039;&#039;&#039;מהשו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; סע&#039; יז.<br /> <br /> הנותן מעות כדי לקנות סחורה: &#039;&#039;&#039;מהר&amp;quot;ם אלשך,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; – לא תיקנו, כיוון שלא תיקנו אלא במקום שהממחה מסלק עצמו לגמרי ולא נשאר בידו שום זכות.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שער המשפט&#039;&#039;&#039; – ה&amp;quot;ה לנותן מעות כדי להלוות.<br /> <br /> למחול: &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;ת,רמב&amp;quot;ם,רא&amp;quot;ש,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: אינו יכול למחול. ראיה – בקידושין מח,א נחלקו חכמים ור&amp;quot;מ אם המקדש במלווה מקודשת, והגמ&#039; מציעה כמה אפשרויות בהבנת מחלוקתם: או שנחלקו במלווה בשטר ובדברי שמואל שהמוכר בשטר יכול לחזור ולמחול, או שלכו&amp;quot;ע יכול למחול ונחלקו אם סמכה דעתה של האשה שבעלה לא ימחל ויפסידה, או שנחלקו במלווה ע&amp;quot;פ במעמ&amp;quot;ש ובדברי רב הונא שתיקנו מעמ&amp;quot;ש אף במלווה. כאן הגמ&#039; לא הציעה לומר שנחלקו בדשמואל, וא&amp;quot;כ משמע שכאן ודאי לא מועילה מחילה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039;: יכול למחול. &#039;&#039;&#039;הריטב&amp;quot;א והר&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039; כתבו שכן גם דעת &#039;&#039;&#039;הרי&amp;quot;ף&#039;&#039;&#039;, ולכן השמיט את האוקימתא שנחלקו במעמ&amp;quot;ש, ואילו &#039;&#039;&#039;הכס&amp;quot;מ&#039;&#039;&#039; דייק שלרי&amp;quot;ף אינו יכול למחול מכך שסובר לקמן בסע&#039; ט שהמקבל אינו יכול לחזור בו. הש&amp;quot;ך תמה על השו&amp;quot;ע שסתם כאן שאינו יכול למחול אע&amp;quot;פ שלקמן בסע&#039; ט הביא את שתי הדעות ביחס לשאלה אם יכול המקבל לחזור בו, וא&amp;quot;כ משמע שהדינים אינם תלויים זה בזה, והרי הכס&amp;quot;מ כתב שהדינים תלויים זה בזה, וכן בב&amp;quot;י ציין לכס&amp;quot;מ. הש&amp;quot;ך עצמו הוכיח מהראשונים שאין הדינים תלויים זה בזה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: יתכן שיכול המומחה לומר קים לי כרמב&amp;quot;ן, ואף אם אינו יכול, מ&amp;quot;מ לענין קידושין ודאי יש להורות שמקודשת מספק&lt;ref&gt;נתקשיתי בדבר, שכן לכאורה הדבר תלוי בפסיקה בדיני ממונות, משום שאם אי אפשר למחול ממיא לא סמכא דעתה, ושוב לא שייך להחמיר מצד חומרת אשת איש.&lt;/ref&gt;. &#039;&#039;&#039;רעק&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; כותב שבמקרה שאומר המומחה קים לי, יכול לוי המלווה לחזור על ראובן הלווה ולתבוע כספו מדין גרמי, ואין ראובן יכול לומר קים לי דלא כרמב&amp;quot;ן, כיוון שסו&amp;quot;ס הדין בספק הוא שיכול שמעון לומר קים לי, א&amp;quot;כ הוא גרם נזק ודאי ללוי&lt;ref&gt;לגבי מכירת שט&amp;quot;ח במעמ&amp;quot;ש, עיין בש&amp;quot;ך בסימן סו,סקצ&amp;quot;ז שדעת הראשונים שאפשר למכור ונחלקו אם יכול למחול, לדעת ר&amp;quot;ת והרא&amp;quot;ש א&amp;quot;א למחול וכן פסק השו&amp;quot;ע ואילו לדעת הרמב&amp;quot;ן אפשר למחול. אמנם דעת הש&amp;quot;ך שא&amp;quot;א בכלל למכור שט&amp;quot;ח במעמ&amp;quot;ש אולם למעשה הכריע שגוף השטר ושיעבודו לא נקנו אך שיעבוד כמלווה ע&amp;quot;פ כן נקנה, ואם צירף לכך כתיבה ומסירה הכל מכור אמנם אם ימחל רק השטר בטל ונשאר כמלווה ע&amp;quot;פ. הנתיבות הסכים עימו בדין הראשון שבמעמ&amp;quot;ש נקנה רק כמלווה ע&amp;quot;פ, אמנם חלק בדין השני וכתב שאם צירף כתיבה ומסירה אינו יכול למחול כלל, כיוון ששיעבוד הגוף לא נותר בידו.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan