https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%92_%D7%99%D7%90פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכג יא - היסטוריית גרסאות2026-05-08T12:52:57Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%92_%D7%99%D7%90&diff=129806&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:12:26Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קכג יא|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קכג|יא}}<br />
==סעיף יא==<br />
<br />
ומטעם זה נראה לי שגם הוא כשר להעיד (שו&quot;ע). אבל מורשה שיש לו חלק במה שיוציא מהנתבע, קרוביו פסולים בין לעדים בין לדיינים. לפיכך מי שיש לו עדים על תביעתו, לא ירשה אחד מהעדים או מקרוביהם, אלא אם קצץ לו שכר ידוע אפי' אם לא יוציא הממון מיד הנתבע (שו&quot;ת רמב&quot;ן). (יכול אדם להרשות ללוה לדון עם ערב קבלן שלו'''<sup>א</sup>''') (בית יוסף בשם הריטב&quot;א).<br />
<br />
כשרות המורשה בשכר להעיד:<br />
<br />
'''מהרי&quot;ו,שו&quot;ע,ש&quot;ך''': גם הוא עצמו כשר להעיד, אם משכורתו קבועה ואינה תלויה בהצלחתו. הש&quot;ך הביא את דברי '''שו&quot;ת הרשב&quot;א''', שמ&quot;מ מכוער הדבר אפילו במורשה חינם, וצריך חקירת בי&quot;ד כדי לדון דין אמת לאמיתו.<br />
<br />
'''רש&quot;ל''': פסול, דמיחזי כשיקרא וכמו שהתובע לא יכול להעיד כך גם המורשה שבא תחתיו, ועוד שיש לחשוש ששכרו מראש כדי שיעיד עבורו. בטור יש גורסים שגם הוא עצמו כשר להעיד, ויש גורסים שדוקא קרוביו כשרים, וכן כתב הרש&quot;ל שיש לגרוס.<br />
<br />
כשתלה השכר ברצונו: '''תרוה&quot;ד,ד&quot;מ''': כשר, כיוון ששכרו אינו ודאי. תרוה&quot;ד הוכיח זאת מדברי התוס'<ref>תוד&quot;ה מאי נפק&quot;מ, ב&quot;ב מה,א</ref> שמשום שמא יתעשר אין לפוסלו לעדות, משמע שספק רווח עתידי אינו נחשב שכר<ref>עיין בסיכום לסימן עז,ה שלדעת הב&quot;ח עד נחשב נוגע משום שמא יתעשר, אמנם השו&quot;ע בסי' לז,י והש&quot;ך שם וכן הסמ&quot;ע והש&quot;ך כאן, לגבי כשרות לווה בעדות נגד הערב, סוברים שאינו נחשב נוגע.</ref>.<br />
<br />
'''ב&quot;י,ש&quot;ך''': פסול. הש&quot;ך דחה הראיה, ששם כרגע ודאי לא יהיה לו רווח ויש ספק אם בעתיד יגרם לו רווח מעדות זו, ואילו כאן הספק הוא על ההווה, שכן מסתבר שאם יזכה בדין המרשה יתן לו יותר (מיד לאחר הדין).<br />
<br />
א. נאמר קבלן, לאפוקי ערב במקרה שיש ללווה, שאז יש להיפרע קודם מהלווה וא&quot;כ ודאי לא שייך שיורשה לתבוע את הערב תחילה, אולם ה&quot;ה בערב כשאין ללווה, שיכול להישלח כמורשה לתבוע הערב (סמ&quot;ע).<br />
<br />
כשרות לווה '''להעיד''' נגד הערב:<br />
<br />
'''סמ&quot;ע''': אם אין ללווה לפרוע הריהו כשר, ולא אומרים שהוא נוגע כיוון שחושש שמחר יהיה לו, כי מ&quot;מ הערב יבוא עליו וא&quot;כ אין לו רווח מעדות זו. וחשש שהשני נוח לו יותר מהראשון אינו גורם לנגיעה (הש&quot;ך נימק זאת שמוכח בש&quot;ס ובפוסקים שאין חשש זה נחשב נגיעה אלא כשהעד הוא המוציא ולא כשהוא חייב, כלומר יתכן שנוח לאדם להוציא מפלוני יותר מחברו, אך כשצריך לשלם לאחד מהם אין לו הבדל למי ישלם<ref>צ&quot;ע מסי' סו,כב.</ref>). ועוד שמתוס'<ref>תוד&quot;ה מאי נפק&quot;מ, ב&quot;ב מה,א</ref> מוכח שכל הנאה מסופקת בעתיד אינה גורמת לנגיעה, אלא רק הנאה המזומנת כעת.<br />
<br />
'''ש&quot;ך''': הסכים עם סברות הסמ&quot;ע, אך הסתפק מטעם אחר, שמא נוגע מטעם שאינו רוצה להיקרא לווה רשע ולא ישלם. ואמנם אם תתקבל עדותו והערב יפרע הוא יהיה חייב לערב, אך יתכן שזה לא נקרא לווה רשע בעיני הבריות, כיוון שלא קיבל ממנו מעות.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan