https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%92_%D7%98%D7%95 2026-05-08T10:07:24Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%92_%D7%98%D7%95&diff=129804&oldid=prev 2019-04-29T09:12:23Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קכג טו|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קכג|טו}}<br /> ==סעיף טו==<br /> <br /> ואשר לא טוב עשה בעמיו (יחזקאל יח, יח), זה הבא בהרשאה (שבועות לא,א). בד&amp;quot;א, כשהנתבע והתובע בעיר אחת. אבל אם הנתבע בעיר אחת והתובע בעיר אחרת, הרי זה עושה מצוה (ראב&amp;quot;ד). הגה: וי&amp;quot;א דאין חילוק בין אם היה עמו בעיר או לא, אלא שכל זמן שהמורשה הוא אלם ובעל טענות, מתעבר על ריב לא לו, (משלי כו, יז); אבל אם עושה כדי להציל עשוק מעושקו, מצוה קעביד (ב&amp;quot;י בשם תוספות). י&amp;quot;א דאין אדם יכול לעשות מורשה שלא בפניו, דאין חבין לאדם שלא מדעתו, והרי כתיב ואשר לא טוב עשה בעמיו (יחזקאל יח, יח); ולכן אפילו אם נתרצה אחר כך בדבר, אינו כלום (מרדכי פרק מרובה).<br /> <br /> מורשה אלם: &#039;&#039;&#039;תוס&#039;&#039;&#039;&#039;: דברי הגמ&#039; שנקרא &amp;quot;לא טוב&amp;quot; הם דוקא כשהוא אלם ובעל טענות ומתעבר על ריב לא לו. וכן פסק &#039;&#039;&#039;הרמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: כוונתו שהמורשה אלם, ולשיטתו אין חילוק בין היה עימו בעיר ללא, כפי שחילק &#039;&#039;&#039;הראב&amp;quot;ד&#039;&#039;&#039;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: התוס&#039; והראב&amp;quot;ד לא נחלקו, אלא כל שהלווה לא יכול להוציא ממנו זוהי מצווה, אחרת זה לא טוב. &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; מסביר שכוונת התוס&#039; שהלווה אלם, כלומר שהמלווה יכול להוציא מידו אלא שמעדיף לשלוח את המורשה בגלל שהלווה אלם, וזה לא טוב, אך במקרה שיש טורח עבור המרשה ולא עבור המורשה זוהי מצווה&lt;ref&gt;נראה שאפשר ליישב שאינם חולקים גם אם כוונת התוס&#039; שהמורשה הוא האלם, וכוונתו שאם יכול המרשה להסתדר בלעדיו אך הוא בכל זאת נדחף לסיפור בגלל שהוא אלם ואוהב מריבות, הרי זה לא טוב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הרשאת אדם שלא בפניו: &#039;&#039;&#039;מרדכי,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: אי אפשר משום שאין חבין לאדם שלא בפניו, ולכן אפילו אם נתרצה אח&amp;quot;כ זה לא מועיל.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: אפילו במקרה שעושה מצווה. הסמ&amp;quot;ע תמה על הרמ&amp;quot;א, הרי לפי ר&amp;quot;י שרק באלם זה לא טוב, בשאר המקרים זוהי זכות. וענה, שבגלל שבד&amp;quot;כ אנשים לא מתרצים להיות מורשים ולהתעבר על ריב לא להם, ולפעמים קוראים עליהם &amp;quot;אשר לא טוב עשה&amp;quot;, איננו אומרים שזו זכות גם במקרה שעושה מצווה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: דוקא באלם, אך במקרה שעושה מצווה אפשר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan