https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%91_%D7%94 2026-05-08T08:13:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%91_%D7%94&diff=129790&oldid=prev 2019-04-29T09:11:53Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קכב ה|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קכב|ה}}<br /> ==סעיף ה==<br /> <br /> אם כתב: דון וזכי ואפיק לנפשך מחצה או שליש או רביע והמותר שלי, מתוך שהוא דן עמו על חלקו צריך הנתבע לדון עמו על הכל (ב&amp;quot;ק ע,א). ויש מי שאומר דדוקא בכה&amp;quot;ג, אבל אם כתב לו: דון וזכי ואפיק לנפשך מאה דינרים והשאר שלי, איננו מזקיקו לדון עמו אלא על המאה דינרים (ראב&amp;quot;ד).<br /> <br /> מקנה שליש: &#039;&#039;&#039;גמרא&#039;&#039;&#039;: אם אמר דון וזכי על שליש, יכול המורשה לדון על הכל.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;ח&#039;&#039;&#039;: הטעם שמועיל הוא שככל שיוציא מהנתבע יותר מתרבה שלישו. &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; – דוחים שלפי&amp;quot;ז צריך להקנות דוקא שליש ממה שיצליח להוציא, אך לא מועיל שליש מכל החוב, ולא משמע כן מהראב&amp;quot;ד.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: הטעם הוא שהמילה שליש מתייחסת לכל החוב, וא&amp;quot;כ ע&amp;quot;י הקנאת השליש יש לו שייכות בכל החוב.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רש&amp;quot;ל,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: הקנאת שליש מועילה לַכּל דוקא כשעשה הרשאה בקנין המועיל, שאז אנו אומרים שהקנה שליש אך הרשה על הכל, אך במלווה וכד&#039; שמועיל רק מצד התקנה אינו נעשה מורשה על הכל, שהרי אנו רואים שהרשהו רק על השליש.<br /> <br /> מקנה שליש ממה שיוציא: &#039;&#039;&#039;מהב&amp;quot;ח ומהסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; משמע שהוי הרשאה טובה עבור הכל, ואילו &#039;&#039;&#039;הרש&amp;quot;ל&#039;&#039;&#039; כתב שהוי דשלב&amp;quot;ל ואין קנין מועיל לכך (וכשאין קנין המועיל בשליש, אין ההרשאה מועילה לַכּל, כפי שכתבנו למעלה), ואמנם אם עמד עם הנתבע בדין והוציא ממנו זכה, כמו שהתופס פירות דקל אין מוציאין מידו, אך לכתחילה יכול הנתבע לסלקו. &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; יישב ביניהם שהרש&amp;quot;ל עוסק במלווה, וזה הוי דשלב&amp;quot;ל&lt;ref&gt;נתיבות – כמו המוכר את דמי יינו שיקבל כשימכרנו, שמבואר בסי&#039; רט שזה דשלב&amp;quot;ל.&lt;/ref&gt; משום שלהוצאה ניתנה, ואילו הב&amp;quot;ח והסמ&amp;quot;ע עוסקים בתובע פקדון או קרקע, שאינם נחשבים דשלב&amp;quot;ל כיוון שהם בעין כעת.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan