https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%90_%D7%90 2026-05-08T08:17:03Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A7%D7%9B%D7%90_%D7%90&diff=129774&oldid=prev 2019-04-29T09:09:51Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט קכא א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|קכא|א}}<br /> ==סעיף א==<br /> <br /> שלח לו חובו או פקדונו על ידי שליח, אם אמר לו המלוה לשלחו על ידו, ונאבדו, פטור&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (ב&amp;quot;מ צח,ב). אפילו לא אמר לו פה אל פה, אלא ששלח לו בכתב: שלח לי על ידי פלוני, ושלחם על ידו ונאבדו, פטור&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. והוא שיכיר שהוא כתב ידו, אפילו שהשליח עובד כוכבים&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; או חרש שוטה וקטן (בעה&amp;quot;ת). אפילו לא יחד לו אדם ידוע לומר: שלח על ידי פלוני, אלא כתב לו: שלח לי ביד מי שתרצה, ושלחם לו ונאבדו, או כפר בהם השליח, פטור (רי&amp;quot;ף,רמב&amp;quot;ם), והוא ששלח לו ביד אדם נאמן, ובדרך שבני אדם רגילים להעביר שם ממונם. אבל אם שלח לו ע&amp;quot;י מי שהוחזק כפרן, או במקום סכנת דרכים&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; שאין הרבים רגילים להעביר שם ממונם, הרי פשע וחייב, שעל דעת כן לא הרשהו, אלא אם כן פירש לו (בעה&amp;quot;ת).<br /> <br /> א. &#039;&#039;&#039;גמרא&#039;&#039;&#039;: אמר לו השואל שלחה לי ביד בני או ביד עבדי או ביד שלוחי ומתה... חייב (השואל, והמשלח פטור).<br /> <br /> ב. שלח בכתב: &#039;&#039;&#039;רי&amp;quot;ף,רא&amp;quot;ש,תוס&#039; ב&amp;quot;מ,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: גם בכך המשלח פטור, מה לי אמר לו בפניו מה לי אמר לו שלא בפניו. הרי&amp;quot;ף כתב שהשולח כתב לחברו, חברו נפטר מאחריות משום שכך הוא המנהג. הרא&amp;quot;ש גרס ברי&amp;quot;ף שמדובר בכתב לו לשלוח ע&amp;quot;י פלוני, ותמה ע&amp;quot;כ מדוע מועיל רק מטעם מנהג, אולם מדברי הטור רואים שמדובר בכתב שישלח לו בלי לייחד שליח, וכן כתב הסמ&amp;quot;ע שגירסת הרא&amp;quot;ש ברי&amp;quot;ף היא ט&amp;quot;ס, וכאשר אמר &amp;quot;ע&amp;quot;י פלוני&amp;quot; או &amp;quot;ביד מי שתרצה&amp;quot; מועיל מעיקר הדין, ודוקא כשלא ייחד כלל שליח זקוקים למנהג.<br /> <br /> הראב&amp;quot;ד הבין שהמנהג המוזכר ברי&amp;quot;ף הוא לתת את החפץ למוציא השטר דוקא, וכן פסק הנתיבות, אולם הב&amp;quot;י כתב שיכול לתת לכל אדם&lt;ref&gt;וכתב שגם הראב&amp;quot;ד לא הבין כך ברי&amp;quot;ף, אלא דבריו מוסבים על הגאונים ולא על הרי&amp;quot;ף.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;תוס&#039; ב&amp;quot;ק&#039;&#039;&#039;: לא הוי שליח עד שיצווה את המשלח בפרוש. הם מדייקים זאת מכך שבב&amp;quot;ק קד,ב הגמ&#039; לא מצאה פתרון לשליחת שליח שיפטור מאחריות אלא רק במקרה שהמלווה מקנה לשליח את ההלוואה אגב קרקע. הראשונים האחרים יישבו שהגמ&#039; רצתה להשמיענו חידושים אגב הזכרת מקרה זה ולכן לא כתבה את האפשרות של ציווי דרך השליח.<br /> <br /> כשלא ייחד שליח: כאמור, לפי גי&#039; הטור והסמ&amp;quot;ע ברי&amp;quot;ף המשלח פטור מטעם המנהג. בעה&amp;quot;ת דייק מהרמב&amp;quot;ם שחולק, שכן כתב &amp;quot;כתב ללוי: שלח ביד פלוני&amp;quot;, אולם הב&amp;quot;י דחה דיוקו שאולי כתב כן אורחא דמילתא, ולאו בדוקא.<br /> <br /> ג. שליח עכו&amp;quot;ם: &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ן,קצות&#039;&#039;&#039;: בשליח עכו&amp;quot;ם צריך לומר &amp;quot;שלח והיפטר&amp;quot;. בב&amp;quot;מ צט,א נאמר שאם שלח השואל ביד עבדו חייב (אע&amp;quot;פ שהמשאיל אמר לו לשלוח). וכן בגיטין עח,ב נאמר שאם אמר זרוק לי חובי אפילו זרק קרוב לו חייב, ואם אמר זרוק והיפטר פטור.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: לא צריך. בב&amp;quot;מ הטעם הוא שיד עבד כיד רבו. כן בפשטות גם דעת הרמב&amp;quot;ם והשו&amp;quot;ע שכתבו שמועיל ביד קטן וכד&#039; ולא הזכירו שצריך לומר &amp;quot;והיפטר&amp;quot;.<br /> <br /> ד. כשאמר לו שלח ע&amp;quot;י פלוני, והלך במקום סכנה:<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: המשלח פטור, והתלונה היא על השליח.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: הסתפק בכך. מסברא נראה שחייב כי לא על דעת כן הרשהו, אולם מתוד&amp;quot;ה &amp;quot;הכי&amp;quot; (קד,א) מוכח שלרב חסדא השולח בעדים פטור אפי&#039; במקום סכנה, כ&amp;quot;ש באמר שלח ע&amp;quot;י פלוני, אך י&amp;quot;ל שתוס&#039; חולקים על בעה&amp;quot;ת ולדעתם ה&amp;quot;ה באמר שלח ביד מי שתרצה, ומאידך לבעה&amp;quot;ת חייב אף בשלח ע&amp;quot;י פלוני.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;תומים,נתיבות&#039;&#039;&#039;: אם ידוע (גם למלווה) שהשליח ילך בדרך המסוכנת, המשלח פטור, לפי שאז ודאי גם על דעת כן הרשהו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan