https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A6%D7%95_%D7%95 2026-05-08T02:02:17Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A6%D7%95_%D7%95&diff=129735&oldid=prev 2019-04-29T09:08:57Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט צו ו|שולחן-ערוך-חושן-משפט|צו|ו}}<br /> ==סעיף ו==<br /> <br /> אשת איש שנתחייבה שבועה, משביעין אותה. ואם מסרבת מלישבע, כופין אותה כמו שכופין לאיש (שו&amp;quot;ת רא&amp;quot;ש). הגה: ומזמינין אותה לדין או שולחין אצלה, כדרך שיתבאר לקמן סימן קכ&amp;quot;ד. ואם אין לה לשלם, יכתבו לו פסק שתשלם לכשתתאלמן או לכשתתגרש (טור); אבל אין בעלה חייב לשלם בשבילה, אף על פי שנושאת ונותנת תוך הבית (מהרי&amp;quot;ק שורש קצ&amp;quot;ב בשם מוהר&amp;quot;מ), ודלא כיש חולקין בזה (מרדכי פ&#039; החובל&lt;ref&gt;אות פז (על דף פז,א)&lt;/ref&gt; ופ&#039; הנשבעין). ועיין באבן העזר סימן צ&amp;quot;א. ואם הבעל מודה שבאו הכלים, שתובעים אותה, לרשותו, חייב לישבע שאינן ברשותו ושלא שלח בהן יד ושלא פשע בהן מה שנגנבו (טור). י&amp;quot;א דאין משביעין האשה כשהיא מעוברת, דהא מוציאין אותה מבית הכנסת כשהיו נותנין חרם&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (ב&amp;quot;ז סימן שפ&amp;quot;ה).<br /> <br /> השבעת אשה: &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ת רא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: משביעין אותה, ואם מתחייבת כותבים שטר לתובע שתשלם לו אם תתאלמן או תתגרש.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ר&#039; האי&#039;&#039;&#039;: אין משביעין אותה, אלא כותבים לתובע שנתחייבה שבועה ואם תתאלמן או תתגרש תישבע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: הבין שהם חולקים ופסק כרא&amp;quot;ש. ונתקשה מדוע הטור הביא שניהם ולא ציין שהם חלוקים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;ח&#039;&#039;&#039;: אינם חולקים אלא הרא&amp;quot;ש עסק בשבועה דאורייתא ור&#039; האי בשבועה דרבנן.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: אינם חולקים אלא ר&#039; האי עסק במקרה שאף אם תודה ודאי לא תתחייב כעת, כגון שידוע שכבר הוציאה המעות שלוותה, ואילו הרא&amp;quot;ש עסק במקרה שחוששים שהם כעת ברשותה או שיש לה מעות שאין בהן רשות לבעלה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;הרמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; בסי&#039; פז,כה פסק בשם שו&amp;quot;ת הרא&amp;quot;ש שמי שאין לו לפרוע אין משביעים אותו היסת, וקשה מפסק השו&amp;quot;ע כאן, אולם לשיטות &#039;&#039;&#039;הב&amp;quot;ח והש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; אכן אין הדברים סותרים.<br /> <br /> חיוב הבעל על אשה שנו&amp;quot;נ: &#039;&#039;&#039;ראב&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039;: כיוון שהנשים רגילות לישא וליתן בזמן הזה, הרי הן כאילו הבעלים מינו אותן שליחות, מפני תקנת השוק שישאו ויתנו עימהן, ולכן הבעלים חייבים לשלם עבורן.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מהרי&amp;quot;ק&#039;&#039;&#039;: גם בנשים שנו&amp;quot;נ אין הבעלים צריכים לשלם. וכתב שכן פסקו שאר הפוסקים שהרי לא חילקו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: פסק כמהרי&amp;quot;ק.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: פסק כראב&amp;quot;ן. שאר הפוסקים לא עסקו בנו&amp;quot;נ ולכן סתמו שאין חייבים לשלם, אבל באשה נו&amp;quot;נ לא יתכן כלל שהיא תיקח מאחרים ממון והבעל ידע מזה ויאכלו יחד שניהם הממון ולא ישלמו כלום. לכן ודאי שכל בעל חייב לשלם כפי הסכומים שאשתו רגילה לשאת ולתת בהם.<br /> <br /> א. מעוברת: &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; כתב שמלשון &#039;&#039;&#039;הרמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; משמע שמוציאים אותה אף כשאין כוונת החרם עליה, וחלק וכתב שמדברי הבנימין זאב משמע שחוששים דוקא כשהחרם הוא עבורה, ואז אין להחרים אפילו כשאינה בביהכ&amp;quot;נ.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan