https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A6%D7%95_%D7%90 2026-05-08T03:45:44Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A6%D7%95_%D7%90&diff=129730&oldid=prev 2019-04-29T09:08:51Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט צו א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|צו|א}}<br /> ==סעיף א==<br /> <br /> אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן (משנה בשבועות לח,ב), אחד הבא בטענת עצמו או בטענת אביו, לפי שזה המקצת שהודה בו לקטן אינו אלא כמשיב אבידה. וכן אם כפר בכל, ובא עד אחד והעיד לקטן, אינו נשבע, שזה עד אחד ואין שם תובע, שתביעת הקטן אינה תביעה גמורה. (וי&amp;quot;א דצריך לישבע על פי העד) (טור ומרדכי פרק הדיינים). נמצאת אומר, קטן שאמר לגדול: מנה לי בידך, או: אבא היה לו בידך, והלה אומר: אין לך בידי אלא חמשים, או: אין לך בידי כלום, ועד אחד מעידו שיש לו, הרי זה פטור משבועת התורה. אבל אם שמר לקטן וטוען שאבד, הרי זה נשבע שבועת השומרים, לפי שאינו נשבע מחמת טענה. הגה: ויש אומרים דאין נשבעין לו משבועות שומרים שהיא שבועת התורה (טור בשם הרמב&amp;quot;ן והרא&amp;quot;ש והראב&amp;quot;ד שם בפ&amp;quot;ב משכירות בהשגתו), אף על פי שתבעו כשהוא גדול, רק שהנתינה היתה כשהיה קטן (שם בהשגת הראב&amp;quot;ד), וכן נ&amp;quot;ל עיקר. וכן אם הודה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; שהיה שותף לקטן, או אפוטרופוס עליו, יעמידו בית דין אפוטרופוס לקטן; וישבע השותף; וכיוצא בו טענת שמא.<br /> <br /> שבועת מו&amp;quot;ב לקטן:<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;משנה&#039;&#039;&#039;: אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן ואין משביעין את הקטן.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;גמרא&#039;&#039;&#039;: מ&amp;quot;ט אמר קרא כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור, ואין נתינת קטן כלום.<br /> <br /> מתי צריך גדלות – בנתינה או בתביעה?<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רש&amp;quot;י,רי&amp;quot;ף&#039;&#039;&#039;: רק בנתינה. לכן אם בא בטענת אביו יכול לחייב שבועה. בשבועות מב,א נחלקו ראב&amp;quot;י וחכמים לגבי הבא בטענת אביו, ולמסקנה העמדנום בקטן הבא בטענת אביו, ופסק הרי&amp;quot;ף שהלכה כראב&amp;quot;י שחייב&lt;ref&gt;וכן פסקו רוב הפוסקים. רש&amp;quot;י לא התבטא בקשר לפסיקה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;תוס&#039;,רמב&amp;quot;ם,רא&amp;quot;ש,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: גם בנתינה וגם בתביעה. הבינו שלמסקנה העמדנום בגדול הבא בטענת אביו, וא&amp;quot;כ בקטן גם ראב&amp;quot;י מודה. וכן נלמד בב&amp;quot;ק: &amp;quot;כי יתן איש - אין נתינת קטן כלום; ואין לי אלא שנתנו כשהוא קטן ותבעו כשהוא קטן, נתנו כשהוא קטן ותבעו כשהוא גדול מנין? ת&amp;quot;ל: עד האלהים יבא דבר שניהם, עד שתהא נתינה ותביעה שוין כאחד&amp;quot;. לגבי גדול הבא בטענת אביו, עיין לעיל עה,כ שנפסק כראב&amp;quot;י שנשבעים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;ה&#039;&#039;&#039;: רק בתביעה. בשבועת מו&amp;quot;ב צריך טענה ולכן הכל תלוי בתביעה, ואילו בשומרים שאין צורך בטענה הכל תלוי בנתינה.<br /> <br /> שבועת שומרים: &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;י מיגש,רמב&amp;quot;ם,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: נשבעים לקטן ואי&amp;quot;צ גדלות לא בנתינה ולא בתביעה. דוקא שבועת מו&amp;quot;ב ושבועת ע&amp;quot;א אין נשבעים לפי שזקוקות לטענת ודאי, משא&amp;quot;כ שבועת השומרים שמשביעים אף בטענת שמא. עירוב פרשיות נאמר כאן ולכן אף שהפסוקים נכתבו בפרשיית שומרים הם מוסבים על מו&amp;quot;ב בלבד.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ן,רא&amp;quot;ש,סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: צריך גם בנתינה וגם בתביעה. אמנם עירוב פרשיות נאמר כאן אבל לא עיקור פרשיות&lt;ref&gt;בהתאם לכך נחלקו בסי&#039; פח,ה אם צריך כפירת שתי כסף בשומרים. לדעת ר&amp;quot;י מיגש, הרמב&amp;quot;ם והשו&amp;quot;ע אי&amp;quot;צ והפס&#039; &amp;quot;כסף או כלים&amp;quot; מוסב על שבועת מו&amp;quot;ב, ואילו לדעת הרמב&amp;quot;ן, הרא&amp;quot;ש והרמ&amp;quot;א צריך משום שעירוב פרשיות נאמר כאן ולא עיקור פרשיות.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;ה,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: רק בנתינה. נ&amp;quot;ל שרק לגבי שבועת שומרים הש&amp;quot;ך פסק כרמ&amp;quot;ה ולא לגבי שבועת מו&amp;quot;ב.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: כתב שאין נשבעים לקטן, אפי&#039; אם רק בנתינה היה קטן. לדעת &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; הרמ&amp;quot;א פסק כרא&amp;quot;ש וה&amp;quot;ה להפך שאין נשבעים אפי&#039; אם רק בתביעה היה קטן, ולדעת &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; פסק כרמ&amp;quot;ה.<br /> <br /> שבועת ע&amp;quot;א: &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;י מיגש,רמב&amp;quot;ם,שו&amp;quot;ע,רש&amp;quot;ל&#039;&#039;&#039;: אין נשבעים. &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; כתב שכן פסק הרש&amp;quot;ל, ונ&amp;quot;ל שכוונתו גם כן לפסוק כך.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מרדכי,טור,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: נשבעים. הטור כתב שלפי מה שפסק לעיל שגם בשבועת ע&amp;quot;א אי&amp;quot;צ טענת ברי א&amp;quot;כ ה&amp;quot;ה שנשבעים לקטן. וכתב הב&amp;quot;י שאע&amp;quot;פ שגם הרמב&amp;quot;ם פסק שאי&amp;quot;צ טענת ברי, בכל זאת פסק שתביעת קטן אינה מספיקה.<br /> <br /> א. &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ם והשו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; לשיטתם, שלא אמרינן מיגו לאפטורי משבועה, אך לדעת &#039;&#039;&#039;הרא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; אמרינן, ואף שכאן הוי מיגו דהעזה, בכל זאת חולק הרא&amp;quot;ש כפי שהסבירו הסמ&amp;quot;ע והש&amp;quot;ך בסימן צג,ב או משום שזוהי שבועה דרבנן או משום שכאן לא האמינו מתחילה, וכבר תמה שם הסמ&amp;quot;ע מדוע הרמ&amp;quot;א לא השיג, והש&amp;quot;ך שם פסק כרא&amp;quot;ש.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan