https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A6%D7%94_%D7%91 2026-05-08T20:54:42Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A6%D7%94_%D7%91&diff=129725&oldid=prev 2019-04-29T09:08:43Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט צה ב|שולחן-ערוך-חושן-משפט|צה|ב}}<br /> ==סעיף ב==<br /> <br /> טענו ענבים העומדים ליבצר ותבואה יבשה העומדת ליקצר, והודה במקצתן וכפר במקצתן, ה&amp;quot;ז נשבע עליהם כשאר המטלטלים; והוא שאינם צריכים לקרקע, שכל העומד ליבצר הרי הוא כבצור לענין כפירה והודאה. אבל אם היו צריכים לקרקע, הרי הם כקרקע לכל דבר. הגה: י&amp;quot;א דמיירי שתבעו המעות של ענבים, אבל אי תבעו ענבים והודה במקצתן, אפילו עומדות ליבצר מקרי הילך (רמב&amp;quot;ם,ר&amp;quot;ן שם). ויש חולקין וסבירא להו דאם תבעו מעות הענבים, בכל ענין מיקרי מטלטלין, אלא מיירי שתבעו הענבים ומודה במקצתן, ואומר שבצרן ואכלן, דלא הוי הילך&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (שם בשם הרשב&amp;quot;א). וע&amp;quot;ל סימן זה ס&amp;quot;ו.<br /> <br /> שבועות מב,ב: ענבים העומדים להיבצר לדעת ר&amp;quot;מ הרי הם כבצורים ולדעת חכמים הרי הם כקרקע.<br /> <br /> כתובות נ,ב: ההוא דאתא לקמיה דרב יוסף, אמר להו: הבו לה מתמרי דעל בודיא. אמר ליה אביי: אילו בעל חוב הוה, כי האי גוונא מי הוה יהיב ליה מר? אמר ליה: דחזייא לבודיא קאמינא. סוף סוף כל העומד לגזוז כגזוז דמי! דצריכא לדיקלא קאמינא.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רי&amp;quot;ף,רא&amp;quot;ש,ראב&amp;quot;ד&#039;&#039;&#039;: הלכה כחכמים שהם כקרקע. כן משמע ברי&amp;quot;ף וברא&amp;quot;ש מכך שהביאו את המשנה ולא כתבו עליה כלום, וא&amp;quot;כ מסתמא סברו שהלכה כרבים. &#039;&#039;&#039;תוס&#039;&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;ב&amp;quot;מ ק,ב&lt;/ref&gt; – ולא קשה מכתובות כי בע&amp;quot;ח שאני, משום ששם הטעם הוא שאין הבע&amp;quot;ח סומך עליהם כקרקע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;ח&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;הו&amp;quot;ד בתוס&#039; בב&amp;quot;מ ק,ב.&lt;/ref&gt;: הלכה כר&amp;quot;מ, כמוכח מהסוגיא בכתובות.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;י מיגש&#039;&#039;&#039;: הלכה כחכמים, אך הם סוברים זאת דוקא לגבי שומרים, משא&amp;quot;כ לענין אונאה ושאר ענינים שמוכר לו במטרה שיבצרם, ולכן דינם כמטלטלין. לפי&amp;quot;ז הסוגיא בכתובות היא אליבא דכו&amp;quot;ע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;: הרי הם כמטלטלין לענין כפירה והודאה (כלומר, מו&amp;quot;ב), אך בתנאי שאינם צריכים לקרקע. המ&amp;quot;מ בפי&#039; הראשון ביאר שפסק כר&amp;quot;מ וסבר שהם נחלקו באינם צריכים לקרקע, ובפי&#039; השני ביאר שפסק כחכמים וסבר שהם נחלקו דוקא בצריכים לקרקע. והב&amp;quot;י והש&amp;quot;ך ביארו שסבר כר&amp;quot;י מיגש, והסביר הש&amp;quot;ך שמה שכתב בתנאי שאינם צריכים לקרקע כוונתו שעומדים להיבצר, ואין זה תנאי נוסף.<br /> <br /> להלכה: &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: כתב כאן לענין מו&amp;quot;ב כלשון הרמב&amp;quot;ם, וכ&amp;quot;כ בסי&#039; קצג לענין אונאה, אולם בסי&#039; שא לענין שומרים סתם שדינם כקרקע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: השיג בסי&#039; קצג, וכתב שאפי&#039; אי&amp;quot;צ לקרקע דינם כקרקע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: השו&amp;quot;ע פסק כר&amp;quot;י מיגש שבשומרים העומדים להיבצר דינם כקרקע ובשאר ענינים דינם כמטלטלין, והרמ&amp;quot;א פסק כתוס&#039; שאף בשאר ענינים דינם כקרקע, וכן הלכה. וכאמור לעיל, הלשון אינם צריכים לקרקע משמעותה שעומדים להיבצר, ואין בכך תנאי נוסף. וביאר שאמנם הרמ&amp;quot;א השיג דוקא בסי&#039; קצג אך ה&amp;quot;ה כאן אלא שסמך על דבריו שם.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: אכן נחלקו השו&amp;quot;ע והרמ&amp;quot;א אם הדין של חכמים שהרי הם כקרקע נאמר דוקא בשומרים או גם בשאר ענינים, אך כל זה דוקא בצריך קצת לקרקע, אבל באי&amp;quot;צ כלל לכו&amp;quot;ע הרי הם כמטלטלין ואפי&#039; בשומרים. לכן הרמ&amp;quot;א לא השיג אצלנו, כיוון שאצלנו מדובר באינם צריכים כלל, ולכן הוסיף השו&amp;quot;ע וכתב &amp;quot;והוא שאינם צריכים לקרקע&amp;quot;.<br /> <br /> א. דמי נזקי קרקע: ראה בסיכום לסעיף ו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan