https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A6%D7%90_%D7%92 2026-05-08T09:12:29Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A6%D7%90_%D7%92&diff=129676&oldid=prev 2019-04-29T09:07:33Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט צא ג|שולחן-ערוך-חושן-משפט|צא|ג}}<br /> ==סעיף ג==<br /> <br /> במה דברים אמורים, בחנוני המקיף לבע&amp;quot;ה ופורע לו כל חובותיו, ואחר כך פורע לו בעל הבית. אבל אם הקדים בע&amp;quot;ה לחנוני, וא&amp;quot;ל: תן לפועלים סלע, אם המחם אצל חנוני במעמד שלשתם, והפועלים נתרצו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, אין לפועלים על בעל הבית כלום, והחנוני נשבע היסת ונפטר&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (ר&amp;quot;י מיגש). ואם שלא במעמד שלשתם המחם אצל חנוני, נשבע חנוני לבעל הבית היסת שעשה שליחותו, ונפטר, והפועלים נשבעים לבעל הבית כעין של תורה, שלא נטלו כלום מחנוני, ונוטלים מבעל הבית (רמ&amp;quot;ה,רי&amp;quot;ף), ויש אומרים שגם זו היא שבועת היסת&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (ר&amp;quot;י מיגש). הגה: מי שהוציא הוצאות על נכסי חבירו ברשות חבירו, ותובע ההוצאות, והנתבע אינו יודע (כמה), נשבע התובע ונוטל&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. והוא הדין בכל מידי דהאי ידע והאי לא ידע, נשבע האי דידע&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ה&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. (מהרי&amp;quot;ק שורש י&#039; ותשובת מיימוני סוף סימן קנין סי&amp;quot;ט).<br /> <br /> א. נתרצו: &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; כתב שה&amp;quot;ה אם שתקו, ו&#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; חלק וכתב שדוקא כשנתרצו בפירוש.<br /> <br /> ב. במעמד שלושתם: &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;י מיגש,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: אין לפועלים על בעל הבית כלום, והחנוני נשבע היסת ונפטר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: אפי&#039; לדעת הרא&amp;quot;ש בסי&#039; קכו,ב שיכול הנמחה לחזור בו, זה דוקא שם שהמומחה מודה שעדיין לא נתן לנמחה, משא&amp;quot;כ אצלנו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: אין חילוק בין אם טוען שפרע או לא, אלא אצלנו מדובר שהפועלים פטרו את בעה&amp;quot;ב בפירוש.<br /> <br /> פועלים שנתרצו להיפרע מהחנווני – ללא מעמד שלושתם:<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רי&amp;quot;ד&#039;&#039;&#039;: הם נסתלקו מבעה&amp;quot;ב, ולכן הפועלים יכולים רק להשביע את החנווני היסת, והחנווני יכול ליטול מבעה&amp;quot;ב (ובעה&amp;quot;ב יכול לחייבו היסת).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;י מיגש,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: רק מעמד שלושתם מועיל לסלק הפועלים מבעה&amp;quot;ב לחנווני, ואת זה אפשר לעשות רק אם כבר המחה את הכסף ביד החנווני. לכן במקרה זה שלא המחהו, הדין כמו במשנה ששניהם נשבעים ונוטלים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: אם המחה ונתרצו הפועלים בשעה ששכרם, לכו&amp;quot;ע מועיל אפי&#039; אם לא הקנה החוב במעמד שלושתם. &#039;&#039;&#039;הב&amp;quot;ח&#039;&#039;&#039; ביאר שבאופן זה עסק רי&amp;quot;ד, והש&amp;quot;ך חלק.<br /> <br /> ג. כלומר, הפועלים נוטלים ללא שבועה בנק&amp;quot;ח, ואח&amp;quot;כ ניתן להשביעם היסת. סברתו היא שכעת בעה&amp;quot;ב אינו משלם כלום לחנווני, וא&amp;quot;כ יש כאן דיון רק כלפי הפועלים, ומכיוון שהוי איני יודע אם פרעתיך חייב. &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; תמה שבסי&#039; קכא,ט &#039;&#039;&#039;השו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; הביא רק את דעת הרי&amp;quot;ף ללא חולק. ופסק הש&amp;quot;ך כרי&amp;quot;ף.<br /> <br /> ד. המוציא הוצאות: &#039;&#039;&#039;מהרי&amp;quot;ק,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: נשבע ונוטל.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: תלוי במחל&#039; שבסע&#039; ב, אם כשמתו הפועלים צריך החנווני להישבע או לא, והרמ&amp;quot;א לשיטתו שצריך להישבע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: כאן לכו&amp;quot;ע צריך להישבע, משום שעשה זאת מעצמו, ואין את חזקת שליח עושה שליחותו.<br /> <br /> לדעת &#039;&#039;&#039;הרש&amp;quot;ל והש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; המחל&#039; בסע&#039; ב היא דוקא כשהספק הוא אם פרעו, אך כשבעה&amp;quot;ב יודע שפרעו אלא שאינו יודע כמה, לכו&amp;quot;ע אי&amp;quot;צ להישבע (ראה סע&#039; ז). נראה &#039;&#039;&#039;מהסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; שהוא עצמו חולק ע&amp;quot;כ, ומ&amp;quot;מ כתב שצריך לבאר את הרש&amp;quot;ל שפטור דוקא משבועה בנק&amp;quot;ח אך יש שבועת היסת, ומה שכתב כאן הרמ&amp;quot;א שנשבע ונוטל כוונתו להיסת. &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; חלק על דבריו וכתב שנפטר לגמרי, ואילו בסעיפנו חייב אף בנק&amp;quot;ח, והחילוק הוא כפי שכתבנו לעיל, שכאן אין את חזקת שליח עושה שליחותו.<br /> <br /> ה. סרבן שהוציאו עליו הוצאות: &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ת רא&amp;quot;ש,רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; סי&#039; יד: צריך לברר כמה הוציאו עליו, ולא נאמן התובע בשבועה.<br /> <br /> מה החילוק מסעיפנו?<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: אצלנו הוציאו לטובתו ואילו בסרבן הוציאו בעל כרחו ולרעתו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: אצלנו הוציא ברשות חברו, וא&amp;quot;כ האמינו בשבועה, משא&amp;quot;כ בסרבן.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan