https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A4%D7%97_%D7%9B%D7%98 2026-05-08T08:18:43Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A4%D7%97_%D7%9B%D7%98&diff=129647&oldid=prev 2019-04-29T09:06:45Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט פח כט|שולחן-ערוך-חושן-משפט|פח|כט}}<br /> ==סעיף כט==<br /> <br /> במה דברים אמורים, בשטר שטורפים בו מהמשועבדים. אבל כתב ידו, אפילו יש בו נאמנות, כיון שאינו טורף בו ממשועבדים, דינו כחייב שבועה דאורייתא, כמו במלוה על פה (רמב&amp;quot;ן).<br /> <br /> גם סעיף זה, כמובן, אינו כשיטת התוס&#039; והרא&amp;quot;ש הסוברים שאפילו על מלווה ע&amp;quot;פ אינו נשבע אם יש לו קרקע. ובדעת הרמב&amp;quot;ם יש מחלוקת. &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; נימק שהמודה בשטר וכפר במלווה ע&amp;quot;פ אינו נחשב מו&amp;quot;ב לפי שלא היה יכול לכפור. &#039;&#039;&#039;בה&amp;quot;ב&#039;&#039;&#039; כתב שאפשר שהרמב&amp;quot;ם מודה לרמב&amp;quot;ן, אמנם &#039;&#039;&#039;המ&amp;quot;מ, הנ&amp;quot;י, הסמ&amp;quot;ע והש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; כתבו שודאי חולק על הרמב&amp;quot;ן ולשיטתו אע&amp;quot;פ שאין גובים ממשועבדים ע&amp;quot;פ כתב ידו מ&amp;quot;מ פטור כיוון שלא יכל לכפור בו. הש&amp;quot;ך מביא שגם &#039;&#039;&#039;הרמ&amp;quot;א באה&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; כתב כן, ומסיק &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; לדינא שפטור משבועה, לפי שלכל הפחות הוי ספיקא דדינא וקולא לנתבע. לגבי מלווה בשטר כתב הש&amp;quot;ך (עה,ד) בדעת הב&amp;quot;י שאם אינו כופר הוי הילך אפי&#039; כשאין לו קרקע, וצ&amp;quot;ל שזה עדיף מכת&amp;quot;י כיוון שעקרונית יש שעבוד נכסים אף שבפועל אין נכסים. בסי&#039; פז,ב כתב הרא&amp;quot;ש לגבי מעשה בי&amp;quot;ד שהוי הילך, והשו&amp;quot;ע שם חלק על טעמו אך פסק כמותו מטעמו של הרמב&amp;quot;ם כאן שאינו נחשב מודה, וצ&amp;quot;ע על הסתירה.<br /> <br /> &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;סיכום – פטור משבועה בשטרות, בשעבוד קרקעות ובדבר שאינו יכול לכפור&lt;/span&gt;:<br /> <br /> יש בכך שני דינים הפוטרים משבועה: א. אין שבועה בקרקעות. ב. אין שבועת מו&amp;quot;ב בהילך. לדעת הרמב&amp;quot;ם ישנו פטור נוסף – כשא&amp;quot;א לכפור לא נחשב בכלל הודאה.<br /> <br /> פטור קרקע: עיין בסעיף הקודם שבמלווה בע&amp;quot;פ לדעת הרמב&amp;quot;ן והשו&amp;quot;ע לעולם אינו כקרקע, לדעת התוס&#039; בב&amp;quot;מ נחשב כקרקע אם יש בני חורין, ולתוס&#039; בשבועות ולרא&amp;quot;ש נחשב כקרקע אא&amp;quot;כ מחל השעבוד או שאין לו אפי&#039; משועבדים. ובמלווה בשטר נחשב כקרקע, ואם מחל השעבוד: לדעת התוס&#039; בב&amp;quot;מ, הב&amp;quot;י והש&amp;quot;ך אינו כקרקע ולדעת התוס&#039; בשבועות והסמ&amp;quot;ע בכל זאת נחשב כקרקע. וכאמור שם, נראה שהש&amp;quot;ך יסביר את התוס&#039; בשבועות כתוס&#039; בב&amp;quot;מ (נפק&amp;quot;מ גם למלווה ע&amp;quot;פ וגם למלווה בשטר).<br /> <br /> פטור הילך: בשטר (עה,ד): &#039;&#039;&#039;הגמ&amp;quot;ר,ד&amp;quot;מ&#039;&#039;&#039;: אם כתבו שטר או שיש קנין (סתם קנין לכתיבה עומד) הוי הילך.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י&#039;&#039;&#039;: לא הוי הילך. והביא לכך ראיה מהר&amp;quot;ן בשבועות יז,ב שפטר רק מטעם שעבוד קרקעות ולא הזכיר הילך.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: הביא שתי הדעות.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: הבין שנחלקו בין בכופר בין במודה, &#039;&#039;&#039;ופסק&#039;&#039;&#039; כהגמ&amp;quot;ר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך,נתיבות&#039;&#039;&#039;: נחלקו דוקא בכופר ובמקרה שאין לו קרקע, אחרת הוי הילך גם לב&amp;quot;י, &#039;&#039;&#039;ופסקו&#039;&#039;&#039; כב&amp;quot;י, וטעמו שבכופר חייב מדר&#039; חייא קמייתא ולכן אין פטור הילך.<br /> <br /> בדבר שא&amp;quot;א לכפור בו אך אין טריפה ממשועבדים – מעשה בי&amp;quot;ד וכת&amp;quot;י עם נאמנות:<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ן,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; כאן: לגבי כת&amp;quot;י – לא הוי הילך.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; פז,ב: לגבי מעשה בי&amp;quot;ד – הוי הילך.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;: לגבי מודה בשטר וכופר בע&amp;quot;פ – פטור מטעם שלא נחשב בכלל הודאה. &#039;&#039;&#039;הנ&amp;quot;י, הסמ&amp;quot;ע והש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; כתבו שחולק על הרמב&amp;quot;ן, ואילו &#039;&#039;&#039;בה&amp;quot;ב&#039;&#039;&#039; כתב שאפשר ליישבם.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: כאן פסק כרמב&amp;quot;ן ולגבי מעשה בי&amp;quot;ד (פז,ב) פסק שפטור משבועה אך לא מטעם הרא&amp;quot;ש אלא מטעם הרמב&amp;quot;ם שלא נחשב בכלל הודאה. צ&amp;quot;ע על הסתירה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: פטור לפי שלכל הפחות הוי ספיקא דדינא. כיוון שהרמב&amp;quot;ם חולק וגם הרמ&amp;quot;א באה&amp;quot;ע כתב כן.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;לסיכום&#039;&#039;&#039;: בשטר ויש קרקע (אפי&#039; משועבדת): פטור מטעם שנחשב כקרקע, ולרוב הדעות ולהלכה גם מטעם הילך (חוץ מדעת הב&amp;quot;י לפי הסמ&amp;quot;ע שלא הוי הילך, אך חלק עליו).<br /> <br /> בשטר ואין קרקע: לפי &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; נחשב כקרקע (כתוס&#039; בשבועות) ואילו לפי &#039;&#039;&#039;הב&amp;quot;י והש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; אינו כקרקע (כתוס&#039; בב&amp;quot;מ) אמנם פטור מטעם הילך אא&amp;quot;כ כופר, שאז לפי &#039;&#039;&#039;הב&amp;quot;י והש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; חייב מדר&#039; חייא קמייתא ול&#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; גם בכך יש פטור הילך (ובדעת הב&amp;quot;י סובר הסמ&amp;quot;ע שחייב אף כשאינו כופר).<br /> <br /> במלווה ע&amp;quot;פ: &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ן והשו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; פסקו שאינו נחשב כקרקע (ולתוס&#039; בב&amp;quot;מ נחשב כקרקע אם יש קרקעות בני חורין ולפי תוס&#039; בשבועות אפי&#039; אם יש משועבדים אא&amp;quot;כ מחל על השיעבוד), ולגבי הילך כל שיכול לכפור ודאי לא הוי הילך, אולם כשאינו יכול לכפור, &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ן והשו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; פסקו לגבי כת&amp;quot;י עם נאמנות שלא הוי הילך כיוון שאין שעבוד, ולפי רוב הדעות (נ&amp;quot;י, סמ&amp;quot;ע, ש&amp;quot;ך, דלא כבה&amp;quot;ב) &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; חולק וסובר שפטור מטעם שאין זו כלל הודאה, ולכן פסק &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; שפטור משבועה, אמנם &#039;&#039;&#039;הרא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; פסק לגבי מעשה בי&amp;quot;ד שהוי הילך, ו&#039;&#039;&#039;השו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; חלק על טעמו, אך פסק כמותו מטעמו של הרמב&amp;quot;ם שאין זו כלל הודאה, וצ&amp;quot;ע על הסתירה בשו&amp;quot;ע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan