https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A4%D7%96_%D7%9B%D7%96 2026-05-08T10:04:36Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A4%D7%96_%D7%9B%D7%96&diff=129606&oldid=prev 2019-04-29T09:05:44Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט פז כז|שולחן-ערוך-חושן-משפט|פז|כז}}<br /> ==סעיף כז==<br /> <br /> מי שנתחייב שבועה בב&amp;quot;ד, ויצא מב&amp;quot;ד, ואחר זמן תבעו חבירו שישבע לו, ואמר: נשבעתי, אם הוא מהנשבעים ונפטרים, נאמן (רי&amp;quot;ף;ע&amp;quot;פ ב&amp;quot;מ יז,א). הגה: אבל צריך לקבל עליו חרם, סתם, שנשבע (ר&amp;quot;י נ&amp;quot;ג ח&amp;quot;ד). מיהו בזמן הזה דנוהגין לישבע בבית הכנסת לפני שמש או עדים, אינו נאמן לומר שנשבע, עד שיביא ראיה לדבריו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (מרדכי פ&amp;quot;ק דב&amp;quot;מ ור&amp;quot;י הנ&amp;quot;ל), אא&amp;quot;כ התרה בו: לא תשבע אלא בפני עדים (מרדכי). ואם עדים מעידים שלא נשבע באותו יום שאומר שנשבע, כגון שאומרים: שלא זזה ידם מתוך ידו, הוחזק כפרן לאותה שבועה, ואינו נאמן לומר: נשבעתי אחר כך (ב&amp;quot;מ יז,א).<br /> <br /> נאמנות לומר נשבעתי: &#039;&#039;&#039;רי&amp;quot;ף,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: המתחייב בשבועה נאמן לומר שנשבע. למדו כן מהגמ&#039; בב&amp;quot;מ יז,א, האומרת שאם טען שנשבע והכחישוהו עדים הוחזק כפרן, משמע שכל שלא באו עדים נאמן.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נ&amp;quot;י,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: מדובר דוקא בנשבעים ונפטרים, אך הנשבעים ונוטלים צריכים להוכיח שנשבעו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ר&#039; האי,רמב&amp;quot;ן,ר&amp;quot;ן,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: נאמן רק בשבועת היסת אך בשבועות דאורייתא צריך להישבע היסת ע&amp;quot;כ שנשבע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: לא הביא את דברי ר&#039; האי, ומשמע שהבין שהרי&amp;quot;ף חולק, ופסק כרי&amp;quot;ף. מהנ&amp;quot;י משמע לענ&amp;quot;ד שאינו חולק. הש&amp;quot;ך הקשה על השו&amp;quot;ע, הרי סו&amp;quot;ס תובעו ממון וא&amp;quot;כ יכול לחייבו היסת, ותירץ שאכן יכול, והדין שבסעיפנו נאמר בכגון שתובעו בשמא כמו בשבועת השותפים, שאז אינו יכול להשביעו היסת, וכן נפק&amp;quot;מ למחוייב שבועה דאורייתא, שכעת אינו יכול להשביעו אלא היסת, כגון שהעד הלך או שהנתבע פרע את המקצת שהודה בו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;המרדכי והרמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; כתבו שבזה&amp;quot;ז שנוהגים להישבע לפני עדים אינו נאמן. המקור לכך הוא מדברי איסי בן יהודה שאם יש רואה חייב להביא עדים (ב&amp;quot;מ פג,א).<br /> <br /> התחייב שבועה מעצמו: מבואר בגמ&#039; שדוקא כשבי&amp;quot;ד חייבוהו שבועה הוחזק כפרן, אך אם התחייב מעצמו, אין זו כפרנות, כיוון דעביד איניש דמשקר במה שלא חייבוהו בי&amp;quot;ד. &#039;&#039;&#039;הרמ&amp;quot;ה&#039;&#039;&#039; כתב שה&amp;quot;ה אפי&#039; אם מהדין היה לבי&amp;quot;ד לחייבו אלא שהוא קדם ואמר שישבע לפני שחייבוהו, לא הוחזק כפרן, והו&amp;quot;ד בב&amp;quot;י ובש&amp;quot;ך.<br /> <br /> א. מחלת לי על השבועה: &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; כתב שאף בזה&amp;quot;ז נאמן לטעון שמחל לו על השבועה, ו&#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; תמה שכן על טענת מחילה נאמנים רק במיגו וה&amp;quot;ה על טענת מחילת שבועה, וכתב שנראה שכוונת הסמ&amp;quot;ע שנאמן ע&amp;quot;כ בשבועה (ישבע שמחל לו), וגם בזה צ&amp;quot;ע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan