https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A4%D7%96_%D7%9B%D7%94 2026-05-08T09:59:20Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A4%D7%96_%D7%9B%D7%94&diff=129604&oldid=prev 2019-04-29T09:05:42Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט פז כה|שולחן-ערוך-חושן-משפט|פז|כה}}<br /> ==סעיף כה==<br /> <br /> כל הטוען לחבירו טענה שאפילו אם הודה לא יתחייב ממון, אע&amp;quot;פ שכפר אין מחייבים אותו היסת. כיצד, אמרת לי ליתן לי מנה, להד&amp;quot;מ, אין משביעין אותו לא היסת ולא חרם, שאף אם הודה, אינו חייב לו כלום (רמב&amp;quot;ם). (והוא הדין אם אין לו לפרוע, אין משביעין על כפירתו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;) (תשובת הרא&amp;quot;ש גבי אשת איש, והטור הביאו סימן צ&amp;quot;ז ובית יוסף בשם ר&amp;quot;י ננ&amp;quot;ג ח&amp;quot;ו), אתה קללת אותי, אתה הוצאת עלי שם רע, לא היו דברים מעולם, אין מחרימין על זה; וכן כל כיוצא בזה (רמב&amp;quot;ם). הגה: וי&amp;quot;א דמחרימין על זה, דהרי אם יתברר שהוא אמת קונסין אותו (טור). טוען על חבירו: גזלתני, או: גנבת ממני, והוא כופר, אע&amp;quot;פ שלפי טענות התובע פסול לישבע, אפילו הכי נשבע לו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (מרדכי פ&amp;quot;ק דמציעא). ודווקא שתבעו הממון, שעיקר התביעה הוא משום ממון, אבל אם עיקר התביעה הוא משום האיסור, אין משביעין&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (פסקי מהרא&amp;quot;י סימן ל&amp;quot;ז). מי שתובעת א&#039; שנדר לה דבר באתננה, והוא כופר, חייב לישבע&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (ריב&amp;quot;ש סימן מ&amp;quot;א).<br /> <br /> א. אין לו לפרוע: הש&amp;quot;ך מקשה שבסו&amp;quot;ס צו פסק &#039;&#039;&#039;השו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; שכן משביעין, וצ&amp;quot;ע. מ&amp;quot;מ &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; עצמו פסק שאין משביעין&lt;ref&gt;דעת הרא&amp;quot;ש: הטור כתב בשמו בסי&#039; צו שמשביעים, ואילו רי&amp;quot;ו (הו&amp;quot;ד בב&amp;quot;י) כתב בשמו שלא משביעים.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ב. גזלתני: &#039;&#039;&#039;במיוחסות לרמב&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039; כתב שאינו יכול להשביע בטענה זו, כיוון שלפי טענתו הנתבע חשוד, אך &#039;&#039;&#039;המהר&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; חלק, והסכימו עימו &#039;&#039;&#039;תלמידי הרשב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; וכן פסקו &#039;&#039;&#039;השו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; עה,ח ו&#039;&#039;&#039;הרמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; כאן. ועיין לעיל עה,ח לגבי הלויתני בריבית.<br /> <br /> ג. תביעה שעיקרה איסור: &#039;&#039;&#039;מהרא&amp;quot;י והרמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; פסקו שלא משביעין ע&amp;quot;כ אפי&#039; אם יש מכך נפק&amp;quot;מ גם לממון, כגון שהיא אומרת קידשתני והוא מכחיש. &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; כתב שדין זה צ&amp;quot;ע. ומוכיח שמשביעין מ&#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ם ומהשו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; שהטוען שזינתה תחתיו יכול להשביעה ואח&amp;quot;כ תגבה כתובתה.<br /> <br /> ד. אתנן: &#039;&#039;&#039;הב&amp;quot;ח&#039;&#039;&#039; הקשה שהריהו פטור מצד קלבדר&amp;quot;מ, כמבואר בב&amp;quot;מ צז,א, ו&#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; דחה שקי&amp;quot;ל שבכרת לא אומרים קלבדר&amp;quot;מ, ובב&amp;quot;מ מדובר בבא על אימו.<br /> <br /> עני הטוען שהובטח לו: &#039;&#039;&#039;מהר&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; פסק שחייב העשיר להישבע. &#039;&#039;&#039;השלט&amp;quot;ג&#039;&#039;&#039; למד מכך שה&amp;quot;ה לעשיר התובע, שהרי בשניהם הדין הוא שאם הבטיחו יכולים לחזור בהם. &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; דחה שבעני אינו יכול לחזור בו, ולכן דוקא שם יכול להשביע, ומביא שכן כתב בשו&amp;quot;ת מהר&amp;quot;ם. &#039;&#039;&#039;התומים&#039;&#039;&#039; כתב שזה דוקא למ&amp;quot;ד שאמירה לעני עושה קנין כמסירה להדיוט אך למ&amp;quot;ד שאינו אלא מטעם נדר לא שנא מתקיעת כף שכתב ברמ&amp;quot;א בסע&#039; לד שפטור משבועה. &#039;&#039;&#039;הנתיבות&#039;&#039;&#039; יישב את הש&amp;quot;ך שבצדקה ממשכנים על הצדקה ולכן גם יכול להשביעו, אך בדבר שרק כופים בהלקאה עד שיאמר רוצה אני ולא ממשכנים אינו יכול להשביעו. ו&#039;&#039;&#039;הקצות&#039;&#039;&#039; יישב שבתקיעת כף ההגה&amp;quot;מ פטר מטעם אחר – ממה נפשך אין טעם להשביעו, כיוון שאם אכן אינו דובר אמת כעת הריהו חשוד על השבועה בגלל שתקע כף ועבר על כך.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan