https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A4%D7%95_%D7%94 2026-05-08T11:30:04Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A4%D7%95_%D7%94&diff=129575&oldid=prev 2019-04-29T09:04:50Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט פו ה|שולחן-ערוך-חושן-משפט|פו|ה}}<br /> ==סעיף ה==<br /> <br /> אין שמעון יכול למחול ללוי, ולא להרויח לו זמן, (שהרי) פקע השעבוד שיש לשמעון על לוי, ונשתעבד לראובן&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (ראב&amp;quot;ד). וכן אם אמר: שטר אמנה, או: פרוע הוא, אינו נאמן להפסיד לראובן&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (כתובות יט,א). ואם אחר שנתחייב לוי לראובן בבית דין&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; הלך ופרע לשמעון, חייב לפרוע לראובן פעם אחרת&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (בעה&amp;quot;ת). המסרב שלא לירד לדין, או ירד לדין ונתחייב ואינו רוצה לעשות צווי בית דין, ועכבו ב&amp;quot;ד ממונו שביד אחר ועבר על מצותן והחזירו למסרב, אם לא ימצא ממה לגבות, חייב הנפקד ליתן למלוה הממון שהחזיר למסרב (שו&amp;quot;ת הרא&amp;quot;ש).<br /> <br /> א. מחילה: &#039;&#039;&#039;תוס&#039; א,רמב&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;הרמב&amp;quot;ן במלחמות. וכן דעת המאור ורי&amp;quot;ו ועוד, ואילו בין החולקים נוספו על הראב&amp;quot;ד גם הרשב&amp;quot;א והריטב&amp;quot;א ועוד. הר&amp;quot;ן כתב בתירוצו הראשון כדעת הראב&amp;quot;ד, והאריך בכך, ובב&amp;quot;י כתב שסבר כתירוץ זה, אולם לאחר מכן כתב תירוץ נוסף שלפיו אפשר למחול, והש&amp;quot;ך הבין שזוהי מסקנתו, כיוון שכתבו באחרונה.&lt;/ref&gt;: שמעון יכול למחול, כמו שהמוכר שטר יכול למחול.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;תוס&#039; ב,ראב&amp;quot;ד,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: שמעון אינו יכול למחול.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קשה&#039;&#039;&#039; – בב&amp;quot;ק פט,א הגמ&#039; מבארת שהאשה פגיעתה רעה ולא מועיל שתיתן כתובתה (ערכה כטובת ההנאה שבה) לנחבל משום שמסתמא תמחל לבעלה על הכתובה. א&amp;quot;כ מוכח שלמרות שאין לה נכסים, יכולה למחול, למרות שבעלה משועבד לנחבל מדר&#039; נתן?<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039;: &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;שיעבודא דר&#039; נתן מתחיל רק כשמגיע זמן הפרעון של לוי&lt;/span&gt;, ובכתובה זמן הפרעון לא הגיע (עד שימות או שתתגרש) ולכן יכולה למחול. ומוסיף שגם אין זה חוב ודאי, אך משמע שמסתפק בטעם הראשון.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ריטב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: בכתובה אין שעבודא דר&#039; נתן, משום שאין זה חוב ודאי (כי יתכן שהיא תמות קודם).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: גם בכתובה יש שדר&amp;quot;נ וא&amp;quot;א למחול, אמנם שם בגלל שנתנה כתובתה לנחבל בטוה&amp;quot;נ, הרי שפרעה חובה, וא&amp;quot;כ גם הבעל לא משתעבד מדר&#039; נתן, וממילא יכולה למחול על השטר כדין כל מוכר שטר.<br /> <br /> הרחבה: הראשונים בכתובות יט,א שאלו מדוע אין שמעון נאמן לומר שנפרע או שהשטר היה אמנה במיגו שיכול למחול. &#039;&#039;&#039;התוס&#039;&#039;&#039;&#039; ענו בתירוצם הראשון שאינו רוצה למחול ולהפסיד חובו&lt;ref&gt;משא&amp;quot;כ בטענת אמנה, שהלווה יודע שבאמת לא היה זה אמנה וישיב לו כספו.&lt;/ref&gt;, ולפי&amp;quot;ז אם ירצה יוכל למחול, וכן דעת הרמב&amp;quot;ן. ובתירוצם השני ענו שאינו יכול למחול, ואמנם המוכר שט&amp;quot;ח יכול למחול, אך שאני התם שמכירת שטרות מדרבנן, משא&amp;quot;כ שיעבודא דר&#039; נתן שהוא מהתורה. &#039;&#039;&#039;הר&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039; כתב בתחילה כתירוצו השני של התוס&#039;, וביאר את החילוק ממכירת שטרות, או כדברי התוס&#039; ששאני מכירת שטרות שהיא מדרבנן, כדעת הרי&amp;quot;ף, או כדברי ר&amp;quot;ת שבמכירת שטרות שעבוד הגוף נשאר אצל המלווה, ולכן יכול למחול, אמנם בשיעבודא דר&#039; נתן גם שעבוד הגוף עובר למלווה החדש. וכן דעת הראב&amp;quot;ד וכן פסק השו&amp;quot;ע, שאינו יכול למחול. בסיום דבריו הוסיף הר&amp;quot;ן שעוד נראה שאין זה מיגו טוב, כתירוצם הראשון של התוס&#039;. &#039;&#039;&#039;הרא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; בפסקיו כתב רק את תירוצו הראשון של התוס&#039;, אמנם בתשובה (מובאת בטור בסוף הסימן) כתב שאינו יכול למחול. בב&amp;quot;ח, בדרישה ובט&amp;quot;ז יישבו וחילקו, שקודם שנתברר בבי&amp;quot;ד ששמעון חייב לראובן, יכול שמעון למחול ללוי, אבל אחר שנתברר אינו יכול למחול. אמנם בב&amp;quot;י הציג זאת כסתירה, וכן הש&amp;quot;ך כתב שמוכח מהטור שהרא&amp;quot;ש בתשובה חזר בו ממה שכתב בפסקים.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;הוכחות &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; שא&amp;quot;א למחול: א. בכתובות פא,ב נאמר שבגלל שדר&amp;quot;נ אין לוי יכול לומר לראובן לאו בעל דברים דידי את. א&amp;quot;כ מכיוון שראובן בעל דברים של לוי לא יתכן ששמעון יוכל למחול. ב. מלווה הטוען שהשטר פרוע או אמנה – אין לך מחילה גדולה מזה, והרי הגמ&#039; אמרה שאינו נאמן לומר אמנה ומשמע שהחוב נשאר קיים, ואם מחילה מועילה, מדוע לא נמחל?<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> ב. אמנה: &#039;&#039;&#039;בעה&amp;quot;ת,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; מז,א: אינו נאמן דוקא כשיש בשטר נאמנות או כשלוי לא א&amp;quot;ל אישתבע לי, אחרת כיוון ששמעון לא יכול לגבות ללא שבועה שלא נפרע, ודאי שראובן אינו יכול לגבות כששמעון מודה שנפרע. משמע שבכך הם מעמידים את הגמ&#039; בכתובות.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: בכל מקרה אינו נאמן, ומשאירים השטר בחזקתו. והטעם נתבאר בסקי&amp;quot;ז, שמוכח מכתובות פב ומפסחים לא,א שלוי בעל דברים של ראובן, וא&amp;quot;כ אינו תלוי כלל בשמעון.<br /> <br /> ג. נתחייב בבי&amp;quot;ד: &#039;&#039;&#039;בתשו&#039; מיימוני&#039;&#039;&#039; הביא מחלוקת אם הדין כן דוקא כשהתחייב בבי&amp;quot;ד או שמספיק שלוי ידע ששמעון חייב לראובן, ו&#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; פסק שהעיקר כמ&amp;quot;ד שאי&amp;quot;צ, וכן כתב בהגה&amp;quot;א, וביאר שדברי &#039;&#039;&#039;השו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; כאן ובסעיף הבא הם לאו בדוקא אלא אורחא דמילתא נקט, לפי שכשנתחייב בבי&amp;quot;ד אינו יכול לומר שלא ידע. אמנם מהנאמר בסוגריים שבסמ&amp;quot;ע סק&amp;quot;י משמע בפשטות שס&amp;quot;ל שמדובר דוקא בבי&amp;quot;ד חייבוהו.<br /> <br /> ד. פרע לשמעון: בסימן סו,טז לגבי מוכר שט&amp;quot;ח הביאו הטושו&amp;quot;ע שתי דעות, אם חייב לפרוע שוב, או שצריך הקונה להיפרע משמעון, ואילו אצלנו לגבי שדר&amp;quot;נ כתבו בפשטות שחייב לפרוע שוב. &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; מחלק ששם נשאר אצל שמעון שעבוד הגוף ולא הסתלק לגמרי, וכן שם המכירה מועילה רק מדרבנן.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan