<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A4%D7%90_%D7%99</id>
	<title>פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פא י - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A4%D7%90_%D7%99"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A4%D7%90_%D7%99&amp;action=history"/>
	<updated>2026-05-08T04:00:11Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.0</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A4%D7%90_%D7%99&amp;diff=129528&amp;oldid=prev</id>
		<title>Yair hashulchan: Added yair hashulchan&#039;s seif.</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A4%D7%90_%D7%99&amp;diff=129528&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2019-04-29T09:03:35Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Added yair hashulchan&amp;#039;s seif.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט פא י|שולחן-ערוך-חושן-משפט|פא|י}}&lt;br /&gt;
==סעיף י==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הודאה בפני עד אחד, הויא הודאה, בין לישבע על פיו אם כפר, בין לפרוע, אם הודה שהודה בפניו (רי&amp;amp;quot;ף,רמב&amp;amp;quot;ם,רא&amp;amp;quot;ש&amp;lt;ref&amp;gt;ב&amp;amp;quot;ב מ,א&amp;lt;/ref&amp;gt;).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הודאה בפני ע&amp;amp;quot;א: &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;רי&amp;amp;quot;ף,רמב&amp;amp;quot;ם,רא&amp;amp;quot;ש&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: הוי הודאה. &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;הרמב&amp;amp;quot;ן&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; במלחמות הביא לכך כמה הוכחות: &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;א.&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; נאמר בסנהדרין ל,א שהודאה אחר הודאה מצטרפות. בעה&amp;amp;quot;מ ענה ע&amp;amp;quot;כ שבכה&amp;amp;quot;ג שהודה בסה&amp;amp;quot;כ בפני שניים באמת הוי הודאה, והראב&amp;amp;quot;ד ענה שמדובר שכ&amp;amp;quot;א מהעדים מעיד שהלה הודה בפניו ובפני עד אחר נוסף. &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ב.&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; מהמשפט במשנתנו: &amp;amp;quot;אם אמר: ... איש פלוני אמר לי שהוא חייב לא אמר כלום&amp;amp;quot;, משמע שאם היה מעיד שהלה הודה בפניו חייב, אע&amp;amp;quot;פ שמדובר בעד אחד. הש&amp;amp;quot;ך דוחה, שמתואר במשנה שהיו חוקרים את העדים, כל אחד לחוד, ובהקשר זה מובא מה טוען כל אחד מהעדים, ולכן הדברים נאמרים בלשון יחיד. ואדרבה מהמשך המשנה מוכח שמדובר בהודה בפני שניים כפי שהוכיח בעה&amp;amp;quot;מ, שהרי פתאום המשנה עברה לדבר ברבים וכתבה &amp;amp;quot;עד שיאמר בפנינו הודה&amp;amp;quot;. &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ג.&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; בעה&amp;amp;quot;ת הוכיח כן מכח הכלל, כל מקום ששניים מחייבים אותו ממון, אחד מחייב שבועה&amp;amp;quot;. בעה&amp;amp;quot;מ דחה, שכאן לא העדים גורמים לו את החיוב אלא הודאתו, ובפני ע&amp;amp;quot;א אין זו הודאה טובה אלא השטאה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;בעה&amp;amp;quot;מ,ראב&amp;amp;quot;ד&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: לא הוי הודאה&amp;lt;ref&amp;gt;כוונתו שיכול לטעון ששיטה, אולם כל עוד לא טוען הוי הודאה ולא טענינן ליה, כמוכח מסנהדרין כט,א שאם הכמין לו עדים יכול לטעון השטאה אך אין טוענים לו, ושם שלא ידע מהעדים הוי כהודה לו בפנ&amp;amp;quot;ע, ואפילו על כך נאמר שצריך לטעון השטאה, ולא טענינן ליה, כ&amp;amp;quot;ש אם הודה בפני ע&amp;amp;quot;א.&amp;lt;/ref&amp;gt;. אולם לדעת &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;בעה&amp;amp;quot;מ&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; אם הודה פעמיים, כל פעם כנגד עד אחר, הוי הודאה. ואילו לדעת &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;הראב&amp;amp;quot;ד&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; אפי&amp;#039; בכה&amp;amp;quot;ג לא הוי הודאה. הוכחות: &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;א.&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; מכך שמשנתנו עברה לדבר בלשון רבים &amp;amp;quot;בפנינו הודה לו&amp;amp;quot;, כמובא לעיל. &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ב.&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; נאמר בב&amp;amp;quot;ב מ,א: &amp;amp;quot;הודאה בפני שניים, קיום שטרות בפני שלושה&amp;amp;quot;. הרמב&amp;amp;quot;ן דוחה שנאמר שם גם &amp;amp;quot;קנין בפני שניים&amp;amp;quot;, ומוכח שאין זה בדוקא ואי&amp;amp;quot;צ עדים בקנין, מסוגיית אין מטבע נעשה חליפין. הש&amp;amp;quot;ך כתב שנחלקו הראשונים בפי&amp;#039; הסוגיא שם, אם צריך קנין בפני שניים, ועכ&amp;amp;quot;פ לפי הראשונים המצריכים שנים בקנין א&amp;amp;quot;כ כ&amp;amp;quot;ש שמצריכים גם בהודאה&amp;lt;ref&amp;gt;עוד כתב הש&amp;amp;quot;ך, שמפשוטן של סוגיות הש&amp;amp;quot;ס בכמה מקומות משמע שקנין דוקא בפני שניים, שכן בסוגיות רבות מעמידה הגמ&amp;#039; &amp;amp;quot;בשקנו מידו&amp;amp;quot; בלש&amp;#039; רבים, משמע שקאי אעדים.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;שו&amp;amp;quot;ע&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: כרמב&amp;amp;quot;ם ודעימיה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ש&amp;amp;quot;ך&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: המוחזק יכול לומר קים לי כבעה&amp;amp;quot;מ (אולם לא כראב&amp;amp;quot;ד). &amp;amp;quot;נ&amp;amp;quot;ל העיקר כבעה&amp;amp;quot;מ, אך כיוון שהרבה פוסקים נמשכו אחר הרמב&amp;amp;quot;ן, איני כדאי לחלוק עליהם, אך נ&amp;amp;quot;ל ברור שהמוחזק יכול לומר קים לי כבעה&amp;amp;quot;מ&amp;amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מודה שהודה בפני ע&amp;amp;quot;א, אך טוען ששיטה: &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;גדו&amp;amp;quot;ת&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: מסתפק אם יהא נאמן במיגו, כיוון שכאן לא שייכים הטעמים שאמרנו בנסכא לכך שהמיגו לא יועיל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ש&amp;amp;quot;ך&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: לא מועיל המיגו. בפשטות משמע מדבריו שלא מועיל כיוון שגם כאן שייכים הטעמים של נסכא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;קצות&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: לא מועיל המיגו, גם משום ששייכים הטעמים של נסכא&amp;lt;ref&amp;gt;בנסכא התוס&amp;#039; כתבו שני טעמים: א. אין כאן מיגו בגלל שמעדיף לא להכחיש את העד בשבועה. ב. כל זמן שלא נשבע להכחיש העד, הריהו כשני עדים ומחייב ממון. שני טעמים אלו שייכים גם אצלנו. (אולי יש ליישב הגדו&amp;amp;quot;ת, שאם נשבע ששיטה זה נחשב להכחיש את העד הטוען שהודה, כי אם היתה זו השטאה, אין זה נחשב הודאה).&amp;lt;/ref&amp;gt;, וגם משום שכאן הוי מיגו במקום עדים, כי אם הודה בפני ע&amp;amp;quot;א אנן סהדי שלא שיטה (גם הש&amp;amp;quot;ך כתב כן בסק&amp;amp;quot;ח לגבי מודה שהודה בפני שניים ואמר אתם עדי, ועתה טוען ששיטה, ויש לשאול מדוע כאן לא כתב טעם זה, ואולי חד מתרי נקט). נפק&amp;amp;quot;מ, שאף בקרקע שלא אמרינן משאיל&amp;amp;quot;מ וא&amp;amp;quot;כ אין לחייבו מטעם נסכא, מ&amp;amp;quot;מ חייב מצד אנן סהדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;מתוך הספר יאיר השולחן&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הערות שוליים==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Yair hashulchan</name></author>
	</entry>
</feed>