https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A2_%D7%93 2026-05-08T06:12:09Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A2_%D7%93&diff=129383&oldid=prev 2019-04-29T08:59:05Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט ע ד|שולחן-ערוך-חושן-משפט|ע|ד}}<br /> ==סעיף ד==<br /> <br /> אמר לו: אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני, ואמר לו: פרעתיך בפני אחרים, אם באו אותם אחרים והעידו שפרעו בפניהם, פטור. (מיהו המלוה יוכל לומר שעל חוב אחר קבלם&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, אף על פי שפרעו בעדים, הואיל ולא פרעו בפני פלוני ופלוני שאמר) (מרדכי פרק הדיינים). ואם מתו או הלכו למדינת הים, אינו נאמן (רמב&amp;quot;ם,רא&amp;quot;ש). ואם אמר: פרעתיך בפני פלוני ופלוני שייחדת ומתו או הלכו למדינת הים, נאמן בשבועה, שהרי אמר שקיים תנאו (רמב&amp;quot;ם). ואם מודה שלא פרעו, אלא שאומר: לא אפרעך עד שיבא פלוני ופלוני שיחדת לי ואפרעך בפניהם, אין שומעין לו, אלא פורעו בבית דין וכותבין לו שפרעו בפניהם (טור).<br /> <br /> אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני:<br /> <br /> שבועות מא,ב: ההוא דא&amp;quot;ל לחבריה: כי פרעתין - פרעין לי באפי ראובן ושמעון, אזל ופרעיה באפי תרי מעלמא, אמר אביי: באפי בי תרי אמר ליה, באפי בי תרי פרעיה. אמר ליה רבא: להכי קאמר ליה באפי ראובן ושמעון, כי היכי דלא נדחייה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;ח,רמב&amp;quot;ם,רא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;: מדובר שאומר שהעדים הלכו למד&amp;quot;ה, אך אם מביא את העדים הריהם נאמנים. אמנם אפשר להתנות כמבואר בהמשך הגמרא (&amp;quot;הימניה כבי תרי&amp;quot;), אך במקרה זה כוונת המלווה היתה רק שלא יוכל להשתמט ולומר שפרע בפני עדים שהלכו למד&amp;quot;ה, ולכן דרש עדים מסויימים, אך גם עדים אחרים יועילו אם הם יבואו ויעידו בפועל.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רש&amp;quot;י,רי&amp;quot;ף&#039;&#039;&#039;: אף כשמביאם אינם נאמנים כיוון שהתנו כן. &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; כותב שלדעתם מדובר שעשו קנין או שהתנו כן בשעת ההלוואה, כפי שהם סוברים לגבי &amp;quot;הימניה כבי תרי&amp;quot;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: פסק כרמב&amp;quot;ם וכרא&amp;quot;ש שאם יבואו העדים נאמנים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: אם המלווה תפס יכול לומר קים לי כרי&amp;quot;ף, אמנם דוקא כשטוען סיטראי, אך אם טוען להד&amp;quot;ם כו&amp;quot;ע מודים שאין המלווה נאמן. פסק כן לפי שכן גם דעת &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;י מיגש, הראב&amp;quot;ד, בעה&amp;quot;מ, הרמב&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039; וראשונים נוספים, וכן משמע מפשט הגמרא שלא הזכירה שמדובר שהלכו למד&amp;quot;ה, וכן כיוון שהעיקר כגירסת הרי&amp;quot;ף לעיל שהטוען פרעתי בפני עדים והלכו למד&amp;quot;ה אינו נאמן, אם כן אם היה מדובר כאן שהלכו למד&amp;quot;ה לא היתה צריכה הגמרא לנמק שאינו נאמן משום שהאמין רק את ראובן ושמעון. &#039;&#039;&#039;הראב&amp;quot;ד&#039;&#039;&#039; ביאר שמדובר דוקא בטוען סיטראי, והסבירו &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; שאמנם האמינו לפסול את כל העדים (מלבד ראובן ושמעון) שיעידו על פרעון זה אך לא לפוסלם לכל הענינים שביניהם, וא&amp;quot;כ יוכל לחזור ולפורעו כעת בבי&amp;quot;ד ואז העדים יוכלו להעיד שנתן לו כסף נוסף בפעם אחרת וכך יוכל לתובעו בחזרה, ואפוכי מטרתא למה לי.<br /> <br /> אם הודה המלווה בפני עדים שנפרע: &#039;&#039;&#039;בעה&amp;quot;מ&#039;&#039;&#039;: אינם נאמנים, כמו שאינם נאמנים לומר שבפניהם נפרע (לפי הרי&amp;quot;ף).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ן,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: נאמנים, דוקא על עדות על פרעון לא האמינם משא&amp;quot;כ עדות על הודאה. ש&amp;quot;ך – א&amp;quot;א לומר קים לי כבעה&amp;quot;מ כיוון שבלא&amp;quot;ה הרבה חולקים על הרי&amp;quot;ף אפילו במעידים שבפניהם נפרע. ואמנם לגבי הימניה כבי תרי סובר הש&amp;quot;ך שדברי השו&amp;quot;ע בסימן עא,ג שהעדים נאמנים צ&amp;quot;ע, אך יש לחלק בין המקרים.<br /> <br /> לדעת &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;ח, רא&amp;quot;ש, רמב&amp;quot;ם והשו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; לעיל ודאי שנאמנים.<br /> <br /> אם מביא עדים שפרעו בפני פלוני ופלוני שהלכו למד&amp;quot;ה: &#039;&#039;&#039;בעה&amp;quot;ת&#039;&#039;&#039;: תלוי במחלוקת בעה&amp;quot;מ והרמב&amp;quot;ן לגבי הודה המלווה בפניהם שנפרע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: כאן לכו&amp;quot;ע נאמנים משום שקיים תנאו.<br /> <br /> לדעת &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;ח, רא&amp;quot;ש, רמב&amp;quot;ם והשו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; לעיל ודאי שנאמנים.<br /> <br /> אל תפרעני אלא בפני ת&amp;quot;ח: &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ג&#039;&#039;&#039;: אם יפרע בפני אחרים אינם נאמנים. יש לחלק בין אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני, שאז נאמנים כדעת הרמב&amp;quot;ם, לאל תפרעני אלא בפני ת&amp;quot;ח שאז אינם נאמנים, כיוון שכאן ודאי כוונתו היתה להתנות שעמי ארצות אינם נאמנים.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: מדברי שאר הפוסקים משמע שאינם מחלקים בכך.<br /> <br /> א. סיטראי: &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; – דברי &#039;&#039;&#039;הרמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; צ&amp;quot;ע כיוון שמשמע מדבריו שאפילו אם מעידים בפרוש שפרעו על חוב זה נאמן המלווה לטעון סיטראי בגלל שהאמינו, וקשה כי זה נכון דוקא לשיטת הרי&amp;quot;ף והראב&amp;quot;ד, אך לדעת הרמב&amp;quot;ם והשו&amp;quot;ע לא היתה בכוונת התנאי לפסול שום עדות. ואף אם הרמ&amp;quot;א עוסק בעדים המעידים סתם שפרעו, מ&amp;quot;מ קשה מנ&amp;quot;ל שבכך מודה הרמב&amp;quot;ם, הרי יתכן שהמרדכי כתב זאת דוקא אליבא דשיטת הרי&amp;quot;ף.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan