https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A2%D7%96_%D7%98 2026-05-09T21:57:33Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A2%D7%96_%D7%98&diff=129490&oldid=prev 2019-04-29T09:02:34Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט עז ט|שולחן-ערוך-חושן-משפט|עז|ט}}<br /> ==סעיף ט==<br /> <br /> שנים שהלוו או הפקידו לאחד, ובא אחד מהם ליטול חלקו, אין שומעין לו עד שיבא חבירו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (ירושלמי ע&amp;quot;פ הרא&amp;quot;ש והר&amp;quot;ן). אבל אם חבירו בעיר, ושמע ולא בא, צריך ליתן לזה התובע הכל (ע&amp;quot;פ כתובות צד,א). ואם טען שאינו רוצה לתת לו אלא חלקו, אבל חלק שותפו יתן ביד בית דין, הרשות בידו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (בעה&amp;quot;ת). הגה: וכל זה בשנים שהפקידו ביחד, אבל מי שהפקיד ביד אחד, ומת, והיו לו ב&#039; בנים, ובא אחד מהן, נותנין לו חלקו&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (תשובת הרשב&amp;quot;א סי&#039; אלף ק&amp;quot;ב). (ועיין לקמן סימן רצ&amp;quot;ט מאלו הדינין).<br /> <br /> א. שניים שהלוו:<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ירושלמי&#039;&#039;&#039; שבועות: וכחש בעמיתו - לכשיצא בדין בשבועה, פרט למכחש לאחד מהשותפין. אמר רבי יוסי: הדא אמרה, שנים שלוו מאחד אף על גב דלא כתבין ערבאין ואחראין זה לזה, ערבאין ואחראין זה לזה הם.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;פי&#039; הרא&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;שבועות פרק ה סימן ב.&lt;/ref&gt; &#039;&#039;&#039;והר&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;שבועות יז,א מדפי הרי&amp;quot;ף (פרק ה), והובאו שם דברי הר&amp;quot;א אב&amp;quot;ד והרשב&amp;quot;א וכן דעת ר&#039; אפרים.&lt;/ref&gt;: הלווה משניים ובא אחד מהם לתובעו, אינו רשאי לתת לו לבדו אלא רק לשני המלווים ביחד, וכשבא אחד אין הודאתו מחייבתו, ולכן אינו מתחייב בשבועתו. ומכך למד ר&#039; יוסי, שבשניים שלוו מאחד יכול לגבות מאחד מהם את הכל, כיוון שהם ערבים זה לזה – מכך שכשלווה משניים אין יכול האחד לדרוש אפילו את החצי שלו, מוכח שהם מוגדרים כשותפים שלכל אחד מהם יש שייכות בכל, וא&amp;quot;כ גם שניים שלוו ביחד מוגדרים כשותפים, ולכן איננו אומרים שיכול לגבות רק חצי מכל אחד אלא אפשר לגבות מאחד מהם את הכל&lt;ref&gt;אם הם לא היו מוגדרים כשותפים, אז כ&amp;quot;א מהם היה יכול לגבות חצי, וכן כשגובים מהם היה אפשר לגבות מכל אחד רק חצי. אך אם אנו אומרים שצריך את שניהם כדי לבצע עבור השותפות פעולת גבייה או נתינה, או שמספיק אחד מהם כדי לבצע דרכו את הפעולה על כל החשבון, מוכח שהם כשותפים. לדעת הר&amp;quot;א אב&amp;quot;ד בין לגבות בין לתת מספיק אחד מהם, ואילו לדעת הרא&amp;quot;ש יש חילוק, כשהם רוצים לגבות הם צריכים להיות ביחד, וכשהם צריכים לפרוע, אפשר לדרוש מאחד מהם לפרוע הכל, וצריך להבין מדוע, הרי אם בהגדרה של שותפות יש זכות לכל אחד לייצג את השותפות, הדין צריך להיות כן אף כשבאים לגבות, ואם לא אז צריך להיות כן גם כשבאים לפרוע? ונ&amp;quot;ל שצריך ליישב שעקרונית אחד יכול לייצג את השותפות, אלא שכשבאים לגבות, יש טעם צדדי של חשש רמאות וכד&#039; (כגון שאחד יגבה ויקח הכל לעצמו, ויטען לשותפו שלא גבה), שאינו שייך במקרה שבאים לפרוע. כן משמע גם מכך שאם השותף השני בעיר, הוא יכול לגבות לבדו, משמע שאין זה ענין עקרוני אלא רק חשש רמאות (אמנם יש לדחות שכאשר הוא בעיר, מכיוון שלא מוחה הרי זה כנתינת הרשאה).&lt;/ref&gt;. &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; בסי&#039; קכב,ט מסייג שכשחלק כל שותף ידוע, יכול כל אחד מהם לתבוע (בכך מיישב סתירה מהשו&amp;quot;ע שם. ואילו &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; חילק ששותף יכול לדון אך לא לקחת).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;פי&#039; הר&amp;quot;א אב&amp;quot;ד&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;בעל ה&amp;quot;אשכול&amp;quot;, חמיו של הראב&amp;quot;ד. הו&amp;quot;ד ברא&amp;quot;ש.&lt;/ref&gt; &#039;&#039;&#039;והרשב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;כך כתב הר&amp;quot;ן סו&amp;quot;פ שבועת הפקדון בשמו, ובש&amp;quot;ך עז,כה למד כן גם מהשו&amp;quot;ת סימן אלף פב. ולא הבנתי ראייתו, שהרי שם מדובר על מלווה בשטר, ובכך גם החולקים מודים, כפי שרואים מפסיקת הרמ&amp;quot;א בסע&#039; י.&lt;/ref&gt;: מדברי הגמ&#039; &amp;quot;פרט למכחש לאחד מהשותפין&amp;quot; משמע ששייך כיחוש במקרה זה, דהיינו, שאם בא אחד מהמלווים לגבות צריך לתת לו. ומכך למד ר&#039; יוסי שהריהם כשותפים, וכ&amp;quot;א מהם יכול לייצג את השותפות, וא&amp;quot;כ אחד שהלווה לשניים יכול לגבות הכל מאחד מהם.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ר&#039; אפרים&#039;&#039;&#039;: הבבלי חלוק על הירושלמי, כי בבבלי משמע ששניים שהלוו, כ&amp;quot;א יכול לתבוע את חלקו או את הכל&lt;ref&gt;לפי הר&amp;quot;א אב&amp;quot;ד והרשב&amp;quot;א אינו יכול לתבוע רק חלקו כיוון שהוא יכול לבוא רק בשם כל השותפות, ונפק&amp;quot;מ שאם יגבה רק חצי, הוא לא יוכל לומר שזה החצי שלו, אלא שותפו יוכל לדרוש ממנו את החצי מהחצי שגבה (הרב פז).&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: פסק כרא&amp;quot;ש, ולפיכך פסק בשניים שהלוו שצריכים לגבות ביחד. ולגבי שניים שלוו, פסק בסע&#039; א שהמלווה יכול לגבות מאחד את הכל. ועיין ברמ&amp;quot;א בסע&#039; הבא שמ&amp;quot;מ אם הלוו יחד בשטר יכול לתבוע גם את חלק חברו. ובפי&#039; &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; לרמ&amp;quot;א, כתב שגם לפי הרא&amp;quot;ש והר&amp;quot;ן, במקרה שידוע כמה היה חלקו של כל אחד מהם בהלוואה, רשאי לתבוע את חלקו (אך לא את חלק חברו).<br /> <br /> לדון על חלקו: &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; סי&#039; קכב: אחד מהשותפים יכול לתבוע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קשה&#039;&#039;&#039; – בסעיפנו נאמר שאינו יכול.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: אמנם אינו יכול להכריחו לתת לו חלקו, אך צריך לדון עימו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: שם מדובר שחלקו ידוע ולכן יכול לדון עימו ואף להכריחו לתת את חלקו, וכאן שאין חלקו ידוע אינו יכול אפי&#039; להכריחו לדון עימו (כיוון שאפי&#039; אם יתחייב לא יצטרך לתת לו).<br /> <br /> ב. לתת לבי&amp;quot;ד: &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: פסק ע&amp;quot;פ &#039;&#039;&#039;בעה&amp;quot;ת&#039;&#039;&#039; שאפי&#039; כשהשני בעיר, רשאי הלווה לומר שאת חלק השני יתן לבי&amp;quot;ד ולא ללווה שתובע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: בבעה&amp;quot;ת יש לכאורה סתירה, והיישוב הוא שעל המקרה שבסי&#039; קכב כתב שיכול לתת לבי&amp;quot;ד, משום ששם מדובר בידוע כמה היה חלקו של כל אחד בהלוואה (כפי שיבואר לקמן), ומה שכתב שנותן לתובע הכל מדובר כמו אצלנו בלא ידוע, ולכן כשהשני בעיר צריך לתת לתובע הכל, ואינו יכול לתת לבי&amp;quot;ד. ומבאר שהנפק&amp;quot;מ היא שאם נתן לו הכל, שוב לא יכול חברו לתובעו, כיוון שהיה בעיר.<br /> <br /> ג. בני המפקיד: &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;: הביא את דברי &#039;&#039;&#039;הרשב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; מסי&#039; אלף קב שיכול כל אחד מהם לתבוע את חלקו, וכותב הרמ&amp;quot;א שיש חילוק בין מקרה שהשניים הלוו בעצמם שאז יכולים לתבוע רק ביחד, למקרה שאביהם הלווה, שאז כל אח יכול לתבוע לבדו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: שואל מה הסברא לחלק, ומקשה שאין ראיה מהרשב&amp;quot;א, כיוון שהרשב&amp;quot;א לשיטתו&lt;ref&gt;כך כתב הר&amp;quot;ן סו&amp;quot;פ שבועת הפקדון בשמו, שמפרש את הירושלמי כר&amp;quot;א אב&amp;quot;ד. ובש&amp;quot;ך למד כן גם מהשו&amp;quot;ת סימן אלף פב. ולא הבנתי ראייתו, שהרי שם מדובר על מלווה בשטר, ובכך גם החולקים מודים, כפי שרואים מפסיקת הרמ&amp;quot;א בסע&#039; י. ואדרבה משמע שם שדוקא בגלל שלוו יחד בשטר הרי הם כשותפים.&lt;/ref&gt;, שסובר שאפילו בשניים שהלוו יכול כל אחד לתבוע לבדו, ולא רק שיכול לתבוע את חלקו אלא אפילו את חלק חברו (פי&#039; את הירושלמי כר&amp;quot;א אב&amp;quot;ד). מ&amp;quot;מ הש&amp;quot;ך פוסק ומבאר את חילוקו של הרמ&amp;quot;א, שבשניים שהלוו מדובר שלא ידוע לו איזה חלק מההלוואה נתן כל אחד, ולכן לא יכול המלווה לתובעו לבדו, משא&amp;quot;כ ביורשים שידוע שיש לכל אחד חצי, ולכן יכול היורש לתבוע חלקו. ואכן גם בשותפים שהלוו, אם ידוע כמה נתן כל אחד מהם, יכולים לתבוע כל אחד חלקו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan