https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A2%D7%92_%D7%98%D7%95 2026-05-10T10:20:33Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A2%D7%92_%D7%98%D7%95&diff=129436&oldid=prev 2019-04-29T09:01:00Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט עג טו|שולחן-ערוך-חושן-משפט|עג|טו}}<br /> ==סעיף טו==<br /> <br /> מי שיש בידו משכון של חבירו, לא ימכרנו אלא בבית דין (רמב&amp;quot;ם), רוצה לומר ב&amp;quot;ד של שלשה הדיוטות&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, וישומו אותו כמה הוא שוה כמוכר בשוק, וימכרנו באותה שומא, שיתנו לו רשות למכור הבקיאים בשומא (ריב&amp;quot;ש ע&amp;quot;פ רמב&amp;quot;ם). ומשיאין לו עצה למכרו בעדים, כדי שלא יאמר הלוה שנמכר ביותר מהשומא (רמב&amp;quot;ם). ואם מכרו שלא בשומא של שלשה שמאין, לא עשה כלום והמכר בטל, אע&amp;quot;פ שלא טעה. ואם הוא בענין שא&amp;quot;א להחזיר המכר, כיון שמכרו שלא בשומת ג&#039; בקיאין, אע&amp;quot;פ שהודיע ללוה, חייב לפרוע כמו שהיה שוה בשעת המכירה, אם יש עדים שיודעים כמה היה שוה באותה שעה. ואם יאמרו שהיה שוה יותר מחובו, יפרע לו המותר. ואם אין עדים, והמלוה אומר שהיה שוה כך יותר מחובו, ישבע שהוא כדבריו, ויפרע לו. ואם אינו יודע כמה היה שוה, או אינו רוצה לישבע, ישבע הלוה כמה היה שוה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, ויפרע לו המלוה מה שהיה שוה יותר על חובו (ריב&amp;quot;ש ע&amp;quot;פ רמב&amp;quot;ם). (וה&amp;quot;ה אם המלוה אומר שצוהו למכרו, והלוה כופר, המלוה נשבע) (מהרי&amp;quot;ק שורש קצ&amp;quot;ד).<br /> <br /> א. שלושה הדיוטות: &#039;&#039;&#039;ריב&amp;quot;ש,שו&amp;quot;ע,קצות&#039;&#039;&#039;: אפשר למכור משכון ע&amp;quot;פ בי&amp;quot;ד של הדיוטות.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: רק ע&amp;quot;פ מומחים, ואם לא מכר ע&amp;quot;פ מומחים המכירה בטלה. לגבי אלמנה נאמר בכתובות צז,ב שאינה צריכה בי&amp;quot;ד של מומחים משום חינא, משמע שבשאר חוב צריך מומחים. הקצות דחה, שאמנם בשאר חוב צריך מומחים אך במכירת משכון לא צריך כיוון שהוא מוחזק וקונה המשכון. הש&amp;quot;ך מבאר שמומחים פירושו שיש בהם חד דגמיר.<br /> <br /> ב. כשהמלווה לא יודע כמה היה שווה:<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: ישבע הלווה ויטול. הסמ&amp;quot;ע מבאר שמדובר שאינו יודע אם היה שווה יותר מהחוב, אך אם מודה בכך ורק אינו יודע בכמה היה שווה יותר - משאיל&amp;quot;מ, כמבואר בסימן עב,יב.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קשה&#039;&#039;&#039; – בסימן עב,יב כתוב שכשאינו יודע נשבע היסת שאינו יודע ונפטר?<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: כיוון שפשע בידיים ומכר שלא ברשות, דינו חמור יותר ושכנגדו נשבע ונוטל.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;ח,ט&amp;quot;ז&#039;&#039;&#039;: כיוון שמכר שלא ברשות הריהו גזלן, וא&amp;quot;כ שייכת כאן תקנת נגזל, שכשאינו יודע נשבע הנגזל ונוטל.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: יש לפרש את השו&amp;quot;ע, שמדובר שאינו רוצה להישבע שאינו יודע&lt;ref&gt;והסבר השו&amp;quot;ע הוא כך: &amp;quot;אם אינו יודע כמה היה שווה&amp;quot; ואינו רוצה להישבע שאינו יודע שמא לא ישבע באמת, או אף אם יודע בברור ובכל זאת &amp;quot;אינו רוצה להישבע&amp;quot;.&lt;/ref&gt;, ולכן שכנגדו נשבע, אך אם מסכים להישבע יכול להישבע ולהיפטר, ואמנם הלשון דחוק אך כן העיקר לדינא. וכתב שאין לחלק בין פשע סתם לפשע בידיים וכן אינו נחשב גזלן במה שמכר משכון שבידו, בלא שומת בי&amp;quot;ד.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan