https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A2%D7%91_%D7%95 2026-05-08T09:52:19Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A2%D7%91_%D7%95&diff=129414&oldid=prev 2019-04-29T09:00:10Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט עב ו|שולחן-ערוך-חושן-משפט|עב|ו}}<br /> ==סעיף ו==<br /> <br /> המלוה על המשכון, ומת, אף בנו נעשה עליו שומר שכר (ריטב&amp;quot;א&lt;ref&gt;כתובות לד,ב ד&amp;quot;ה ויש לתרץ, הו&amp;quot;ד בנ&amp;quot;י בב&amp;quot;ק לט,א.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> בן הממשכן: &#039;&#039;&#039;ריטב&amp;quot;א,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: הריהו ש&amp;quot;ש. ריטב&amp;quot;א – בההיא הנאה דתפיס ליה אזוזי.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רש&amp;quot;ל,קצות&#039;&#039;&#039;: לכו&amp;quot;ע אינו ש&amp;quot;ש, כיוון שלא שייך כאן לא הטעם של תפיס אזוזי ולא הטעם של פרוטה דרב יוסף.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;סמ&amp;quot;ע,נתיבות&#039;&#039;&#039;: לפוסקים כרב יוסף הריהו ש&amp;quot;ש כיוון שטעמו שייך כאן, אך לחולקים הריהו ש&amp;quot;ח כי הטעם של תפיס אזוזי לא שייך כאן. הם הבינו שהשו&amp;quot;ע כאן פסק כך לשיטתו שפסק בסע&#039; ב כרב יוסף (אמנם יש להעיר שמקורו מהריטב&amp;quot;א שנימק מטעם שתפיס אזוזי). וכתבו שלפוסקים כרבה אמנם אינו משלם על מותר המשכון מהחוב אך מ&amp;quot;מ מפסיד כנגד חובו, ו&#039;&#039;&#039;הקצות&#039;&#039;&#039; נשאר בצ&amp;quot;ע שמא בן אינו משלם אפי&#039; דמי חובו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: לכו&amp;quot;ע הריהו ש&amp;quot;ש, כיוון ששני הטעמים שייכים כאן.<br /> <br /> כעת נבאר טעמי המחלוקות:<br /> <br /> בההיא הנאה דתפיס אזוזי: &#039;&#039;&#039;הרש&amp;quot;ל&#039;&#039;&#039; כתב שטעם זה שייך רק באומן בגלל שמשתכר ולא בממשכן. מוכח כן מכך שהגמ&#039; חיפשה טעם מדוע ממשכן נחשב ש&amp;quot;ש ולא כתבה טעם זה, וכן כתבו התוס&#039; בב&amp;quot;מ פא במפורש; &#039;&#039;&#039;הקצות&#039;&#039;&#039; כתב שלפי התוס&#039; בב&amp;quot;מ פא הטעם מועיל רק במשתכר (שיש תרתי לטיבותא: משתכר ותפיס אזוזי), ואמנם לפי רש&amp;quot;י שם מועיל אף באינו משתכר אך הוא מצריך שיהיה גילוי דעת שתפיס ליה אזוזי, וא&amp;quot;כ בבן ממשכן לכו&amp;quot;ע לא מועיל כיוון שגם אין גילוי דעת; &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; כתב שדוקא בממשכן בשעת הלוואה אינו נחשב ש&amp;quot;ש מטעם זה כיוון שהיה מעדיף כלל לא להלוות (ובכך עוסקת הגמ&#039; ולכן לא הביאה טעם זה, וכן התוס&#039; עסקו בכך), אך לאחר שכבר הלווה ודאי שיש לו הנאה גדולה בקבלת משכון, וכן לבן המלווה שלא הלווה בעצמו הרי זו הנאה; &#039;&#039;&#039;התומים והנתיבות&#039;&#039;&#039; כתבו שבן מלווה נחשב כמו ממשכן בשעת הלוואה, כי כמו שאביו שמשכן בשעת הלוואה לא נעשה ש&amp;quot;ש במה שמונח אצלו ימים רבים לאחר ההלוואה, כך ברא כרעא דאבוה לא נעשה ש&amp;quot;ש.<br /> <br /> פרוטה דרב יוסף: &#039;&#039;&#039;הרש&amp;quot;ל&#039;&#039;&#039; כתב שטעם זה לא שייך כאן כיוון שלא הוא עשה את מצוות ההלוואה, וכן ניעור ושטיחת המשכון אינם מועילים להחשיבו כטורח במצווה אלא בשומר אבידה משא&amp;quot;כ בממשכן שעושה זאת לטובת עצמו כדי שלא יתקלקל משכונו; &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; כתב שנחשב ש&amp;quot;ש מטעם ששוטחה, ונחשב כטורח במצווה למרות שגם מרויח מכך שלא מתקלקל משכונו, וכן דעת &#039;&#039;&#039;הנתיבות&#039;&#039;&#039;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan