https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A2%D7%91_%D7%93פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עב ד - היסטוריית גרסאות2026-05-08T06:17:51Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A2%D7%91_%D7%93&diff=129412&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T09:00:06Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט עב ד|שולחן-ערוך-חושן-משפט|עב|ד}}<br />
==סעיף ד==<br />
<br />
המלוה על המשכון ונתן לו רשות להשתמש בו, ונאנס, אפשר שאפילו בנתינת רשות בלבד הוי שואל, וחייב (שו&quot;ת רשב&quot;א).<br />
<br />
הרשהו להשתמש במשכון:<br />
<br />
'''שו&quot;ת רשב&quot;א''': בתשובה אחת כתב שאפשר שאפילו בנתינת רשות בלבד נעשה שואל (כלומר אע&quot;פ שלא השתמש בפועל), ובתשובה אחרת כתב שאפילו אם כבר השתמש הריהו ש&quot;ש ולא נעשה שואל בגלל שלא כל ההנאה שלו שהרי הלווה השאילו בגלל שהלווהו.<br />
<br />
'''שו&quot;ע''': הביא את התשובה הראשונה, שאפשר שאפילו בנתינת רשות נעשה שואל.<br />
<br />
'''סמ&quot;ע''': תמה מדוע השו&quot;ע לא פסק מספק שהמע&quot;ה ואז הלווה פטור מדמי החוב והמלווה פטור מהמותר שבמשכון.<br />
<br />
'''ש&quot;ך''': מיישב שיש לחלק בין מקרה שרק לאחר ההלוואה הרשהו להשתמש שאז הריהו שואל, ובכך עוסקים הרשב&quot;א בתשובה הראשונה והשו&quot;ע, לבין מקרה שמרשהו בשעת ההלוואה שאז הריהו ש&quot;ש הואיל ומשאילו עבור ההלוואה (כמבואר בגמ' בב&quot;מ פב,א לגבי מלווה הצריך למשכון), ובכך עוסקת התשובה השנייה. אמנם הש&quot;ך תמה מדוע הרמ&quot;א לא השיג, שכן הרשב&quot;א והשו&quot;ע לשיטתם ששומר אבידה הריהו ש&quot;ש ובדמי אבידה הריהו שואל, אך לדעת הרמ&quot;א הוי ספיקא דדינא, ותירץ שאולי נתינת רשות מהבעלים היא יותר חזקה ולכן כאן מודה הרמ&quot;א שהריהו שואל. מ&quot;מ '''להלכה''' מכריע הש&quot;ך שהמע&quot;ה ואין להוציא מהמלווה ממון במקרה של אונס, בגלל שבלא&quot;ה הרשב&quot;א והשו&quot;ע כתבו דבריהם רק בלשון &quot;אפשר&quot;, ונראה שהסתפקו בחילוק הנ&quot;ל האם כשמרשהו לאחר ההלוואה איננו אומרים שבגלל ההלוואה הרשהו. הסתפקות זו שייכת דוקא במשכון, ולכן לגבי המפקיד חפץ אצל חברו כש&quot;ח או כש&quot;ש ואח&quot;כ הרשהו להשתמש כותב הש&quot;ך שלכו&quot;ע נעשה שואל, וגם למ&quot;ד שבדמי אבידה הריהו ש&quot;ש כאן הוא שואל בגלל שנתינת רשות מהבעלים עדיפה.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan