https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1_%D7%91פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט ס ב - היסטוריית גרסאות2026-04-13T14:07:51Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1_%D7%91&diff=129280&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-29T08:55:00Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט ס ב|שולחן-ערוך-חושן-משפט|ס|ב}}<br />
==סעיף ב==<br />
<br />
המחייב עצמו בדבר שאינו קצוב, כגון שנתחייב לזון את חבירו או לכסותו חמש שנים, (או שלא נתן קצבה לשנים) (ב&quot;י בשם הרשב&quot;א), אף על פי שקנו מידו, לא נשתעבד להרמב&quot;ם; וחלקו עליו כל הבאים אחריו לומר שהוא משתעבד (ראב&quot;ד,רמב&quot;ן), והכי נקטינן (ועיין לקמן סוף סימן ר&quot;ז).<br />
<br />
התחייבות בדבר שאינו קצוב:<br />
<br />
'''רמב&quot;ם''': אי אפשר להתחייב. הב&quot;י כתב שמקורו מכתובות קב,ב שהגמרא חיפשה מקרה שהבנות היו בשעת הקנין והעמידה באדם שנולדה לו בת ואח&quot;כ גירש אשתו והחזירה, וקשה מדוע לא העמידה באדם שהתחייב במזונות בקנין לאחר שנולדה ביתו, אלא ודאי שא&quot;א להתחייב בדבר שאינו קצוב, ורק בשעת נישואין אפשר להתחייב בדבר שאינו קצוב (כיוון שדומה קצת לשעת אירוסין שאז אפשר אפילו להתחייב בדברים ללא קנין). הש&quot;ך דחה שחיפשנו מקרה שהוא עושה באותה שעה קנין גם עבור האם וגם עבור הבת כדי לומר שמועיל לאם ולא לבת.<br />
<br />
'''ראב&quot;ד,רמב&quot;ן,רשב&quot;א,שו&quot;ע''': אפשר. הוכיחו כן מגיטין נ,ב שנאמר שהלוקח מגזלן גובה ממנו קרקע ממשועבדים ופירות רק מבני חורין כיוון שאינם קצובים או כיוון שאינם כתובים, משמע עכ&quot;פ שמבני חורין גובים.<br />
<br />
'''מהריב&quot;ל,מהרשד&quot;ם,מהרש&quot;ך''': אפשר לומר קים לי כרמב&quot;ם. וכ&quot;כ '''היביע אומר''' ח&quot;ג סי' ד, וביאר שלדעת הש&quot;ך הרמב&quot;ם ורבותיו נחשבים ככח אחד ולכן א&quot;א לומר קים לי כמותם, ולדעת המהריב&quot;ל ודעימיה הם נחשבים כשני כוחות.<br />
<br />
'''ש&quot;ך,בית אפרים''': אי אפשר לומר קים לי כרמב&quot;ם כיוון שהוא יחיד וכל חכמי ישראל חלוקים עליו.<br />
<br />
האם גובים ממשועבדים: '''שו&quot;ת ריטב&quot;א,טור''': בהתחייבות בדבר שאינו קצוב גובים אף ממשועבדים.<br />
<br />
'''ש&quot;ך''': צ&quot;ע לדינא. נראה ש'''הטור''' סובר כ'''רי&quot;ף''' וכ'''רא&quot;ש''' שפסקו בגיטין נ,ב כעולא שהטעם שאין גובים ממשועבדים לאכילת פירות ולשבח קרקעות הוא שאין כתובים אולם לפי '''הרמב&quot;ם והסמ&quot;ג''' שפסקו כר' חנינא שהטעם הוא שאינם קצובים אף כאן אין לגבות ממשועבדים.<br />
<br />
מזונות לחמש שנים: '''רש&quot;י''': נחשב דבר קצוב.<br />
<br />
'''רמב&quot;ם,רמב&quot;ן,רשב&quot;א,שו&quot;ע''': נחשב שאינו קצוב. '''סמ&quot;ע''' – כיוון שיכול להתייקר.<br />
<br />
'''ש&quot;ך''': צ&quot;ע לדינא.<br />
<br />
קצב סכום לשנה אך לא קצב את מספר השנים: ב'''שו&quot;ת רשב&quot;א''' כתב שנחשב קצוב, אמנם מדברי '''הרמ&quot;א''' כאן משמע שנחשב אינו קצוב ותמהו ע&quot;כ הסמ&quot;ע והש&quot;ך, ו'''הסמ&quot;ע''' יישב שאולי כוונת הרמ&quot;א לדבר שגם אין שנותיו קצובות וגם אין קצבה לשנה, ונכתב בעיקר עבור שיטת הרמב&quot;ן כדי לחדש שלשיטתו אפילו בכך יכול להתחייב.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>Yair hashulchan