https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1%D7%96_%D7%98 2026-05-08T09:51:37Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1%D7%96_%D7%98&diff=129342&oldid=prev 2019-04-29T08:57:34Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט סז ט|שולחן-ערוך-חושן-משפט|סז|ט}}<br /> ==סעיף ט==<br /> <br /> המלוה את חבירו, והתנה עמו שלא תשמיטנו שביעית, הרי זה נשמט. אבל אם התנה עמו שלא ישמיט הוא חוב זה, ואפילו בשביעית, תנאו קיים, שנמצא שחייב עצמו בממון שלא חייבתו תורה, שהוא חייב&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (מכות ג,ב). הגה: וכן אם כתב בשטר לשון פקדון, אינה משמטת, דלהכי כתב לשון פקדון, שלא ישמט&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (מהרי&amp;quot;ק שורש קפ&amp;quot;ב). אם נהגו לכתוב כן&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; בשטרות, ובשטר אחד לא נמצא כך, לא אמרינן דהוי כאילו נכתב, אעפ&amp;quot;י שלענין שאר דברים אמרינן כך&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, כדלעיל סימן מ&amp;quot;ב (ב&amp;quot;י בשם הרשב&amp;quot;א).<br /> <br /> א. האם מותר להתנות כן? &#039;&#039;&#039;ב&amp;quot;י&#039;&#039;&#039; – &#039;&#039;&#039;מהרמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; משמע שמותר (השו&amp;quot;ע כאן העתיק את לשונו) אמנם &#039;&#039;&#039;רש&amp;quot;י&#039;&#039;&#039; כתב &amp;quot;אע&amp;quot;פ שעבר על מה שכתב בתורה תנאו קיים&amp;quot;, ומשמע שאסור, אך אפשר לפרשו ש&amp;quot;עבר&amp;quot; לאו דוקא. ו&#039;&#039;&#039;החת&amp;quot;ס&#039;&#039;&#039; כתב שאסור והוכיח כן מכך שהיה צורך לתקן פרוזבול, ואם אפשר להתנות אין צורך בתקנה מיוחדת, ותמה עליו &#039;&#039;&#039;הפת&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; שכן הריטב&amp;quot;א הביא טעמים אחרים לכך שנאלצו לתקן למרות שאפשר להתנות.<br /> <br /> ב. לשון פקדון: המהרי&amp;quot;ק נימק שהריהו כמתנה ע&amp;quot;מ שלא תשמטני&lt;ref&gt;צ&amp;quot;ע מדוע לא זקוקים לכתוב כדיני תנאים – כתנאי בני גד וראובן.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ג. מוסב על הרישא לגבי תנאי ע&amp;quot;מ שלא תשמיטנו שביעית.<br /> <br /> ד. ב&#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ת הרשב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; מנמק דבריו, שבשאר דברים הריהו כמתנה בשעת מעשה שאם לא עכשיו אימתי, אך כאן עוד יכול לגבות קודם השמיטה או לעשות פרוזבול. ו&#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039; נימק שכאן מופקע ועומד הוא בגלל מצוות השביעית, ולכן אינו יכול להוציא מכח המנהג לכתוב, ואפשר לומר לו שבכוונה לא כתב כדי לקיים מצוות שביעית.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan