<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1%D7%95_%D7%9C%D7%91</id>
	<title>פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סו לב - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1%D7%95_%D7%9C%D7%91"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1%D7%95_%D7%9C%D7%91&amp;action=history"/>
	<updated>2026-05-09T03:13:55Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.0</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1%D7%95_%D7%9C%D7%91&amp;diff=129323&amp;oldid=prev</id>
		<title>Yair hashulchan: Added yair hashulchan&#039;s seif.</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1%D7%95_%D7%9C%D7%91&amp;diff=129323&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2019-04-29T08:56:50Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Added yair hashulchan&amp;#039;s seif.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט סו לב|שולחן-ערוך-חושן-משפט|סו|לב}}&lt;br /&gt;
==סעיף לב==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשמוחל המוכר, או יורשיו&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;&amp;lt;sup&amp;gt;א&amp;lt;/sup&amp;gt;&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;, צריכים לשלם כל מה שכתוב בשטר החוב, מהיפה שבנכסים, שהרי גרם לו לאבד השטר, והרי הוא כמו ששרפו (רמב&amp;amp;quot;ם). ומיהו שמין השטר כפי מה שהוא, כגון אם הלוה גברא אלמא דלא ציית דינא, או שאין לו נכסים (שו&amp;amp;quot;ת רא&amp;amp;quot;ש); ואם מת, ישלמו יורשיו&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;&amp;lt;sup&amp;gt;ב&amp;lt;/sup&amp;gt;&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; (בעה&amp;amp;quot;ת). הגה: (תשו&amp;#039; רשב&amp;amp;quot;א וע&amp;#039; ס&amp;amp;quot;ק ק&amp;amp;quot;ג) ואם מכר לו שטר חוב של עובד כוכבים, ומחלו, צריך לשלם לו אף הרבית שעלה עליו&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;&amp;lt;sup&amp;gt;ג&amp;lt;/sup&amp;gt;&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;. אבל אם נודע שפרוע הוא אע&amp;amp;quot;ג דהוא היה יכול לחזור ולגבות מן העכו&amp;amp;quot;ם פטור המוחל, (רבינו ירוחם ני&amp;amp;quot;ד בשם הרשב&amp;amp;quot;א). וכל זה לדעת קצת רבוותא (ב&amp;#039; הדעות בטור וב&amp;amp;quot;י וע&amp;#039; ס&amp;amp;quot;ק ק&amp;amp;quot;ה), אבל רבים חולקין וסבירא להו דבכל מוכר שטר חוב ומחלו אין צריך לשלם לו אלא הדמים שנתן לו (טור בשם הרא&amp;amp;quot;ש ורב שרירא גאון) ומה שהוציא עליו (ד&amp;amp;quot;ע).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיוב המוחל: כתובות פו,א: אמר אמימר מאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא, מאן דלא דאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי ניירא בעלמא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כמה חייב לשלם? &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;רמב&amp;amp;quot;ם,רש&amp;amp;quot;י,שו&amp;amp;quot;ת רא&amp;amp;quot;ש&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: את כל המחיר הנקוב בשטר. &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;שו&amp;amp;quot;ת רא&amp;amp;quot;ש&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; - אמנם שמין כמה היה השטר שווה להימכר שהרי הוא מחוסר גוביינא וא&amp;amp;quot;כ שווה פחות, והכל תלוי עד כמה הלווה עני ואלם וכד&amp;#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ר&amp;#039; שרירא גאון,תוס&amp;#039;,רא&amp;amp;quot;ש&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: את הדמים שקיבל עבור השטר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;שו&amp;amp;quot;ע,ש&amp;amp;quot;ך&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: פסקו כרמב&amp;amp;quot;ם ע&amp;amp;quot;פ שו&amp;amp;quot;ת הרא&amp;amp;quot;ש. הש&amp;amp;quot;ך כתב שכן דעת רוב הפוסקים ושכן משמע מלשון הגמ&amp;#039; &amp;amp;quot;דמי שטרא מעליא&amp;amp;quot;, וכן לא יתכן שלמ&amp;amp;quot;ד שלא דנים דינא דגרמי לא ישלם כלום, כי אז כ&amp;amp;quot;א ימחול ויפסיד חברו, אלא ודאי שלדעתם משלם את הדמים שקיבל ולמ&amp;amp;quot;ד שדנים דינא דגרמי משלם את המחיר הנקוב ע&amp;amp;quot;פ שוויו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;רמ&amp;amp;quot;א&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: כתב שרבים חולקים וסוברים שחייב רק את הדמים שקיבל, ונ&amp;amp;quot;ל שכוונתו לפסוק כמותם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א. יורשים שמחלו: בעה&amp;amp;quot;ת הביא &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;י&amp;amp;quot;א&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; הסוברים שזהו קנס ולכן אם בניו מחלו לאחר מותו אינם צריכים לשלם כיוון שקנסו רק את המוכר שקיבל מעות מהלוקח. אמנם &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;הרמב&amp;amp;quot;ם, הראב&amp;amp;quot;ד ובעה&amp;amp;quot;ת&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; חלקו וכתבו שחייבים לשלם, והראב&amp;amp;quot;ד ובעה&amp;amp;quot;ת הוסיפו ונימקו שדינא דגרמי אינו קנס, וכן פסק &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;השו&amp;amp;quot;ע&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;. ו&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;הש&amp;amp;quot;ך&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; כתב שדינא דגרמי הינו קנס ובכל זאת אם היורש מחל חייב. עוד כתב הש&amp;amp;quot;ך, שגם מ&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;תוס&amp;#039; והרא&amp;amp;quot;ש&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; בכתובות פו,א מוכח שיורשים שמחלו חייבים, שהרי דנו בשאלה מה הרוויחה קרובתו של רב נחמן מהמחילה על כתובת אימה הרי צריכה לשלם הדמים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. מחל ומת: &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ראב&amp;amp;quot;ד,בעה&amp;amp;quot;ת,שו&amp;amp;quot;ע&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: דינא דגרמי אינו קנס ולכן חייבים יורשיו לשלם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ש&amp;amp;quot;ך&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: דינא דגרמי הריהו קנס ולכן אין חייבים יורשיו לשלם. ותמה על &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;הרמ&amp;amp;quot;א&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; שבסימן שפו,ג הביא דעת הריצב&amp;amp;quot;א שהוי קנס וכן מוכח מדברי המהר&amp;amp;quot;ם שהביא הרמ&amp;amp;quot;א בסימן שפח,ב, וא&amp;amp;quot;כ קשה מדוע אצלנו סתם ולא השיג על השו&amp;amp;quot;ע. הש&amp;amp;quot;ך כתב שפוסקים רבים סוברים שהוי קנס וביניהם &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;הריצב&amp;amp;quot;א, המהר&amp;amp;quot;ם, מהרי&amp;amp;quot;ו ומהרי&amp;amp;quot;ל&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ג. ריבית: &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;רמ&amp;amp;quot;א&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: הביא דברי &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;שו&amp;amp;quot;ת הרשב&amp;amp;quot;א&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; שצריך לשלם גם על הריבית (לשיטות שמשלם את המחיר הנקוב בשטר). ומשמע מלשון הרמ&amp;amp;quot;א שצריך לשלם אפילו אם לא זקפו בשטר במלווה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ש&amp;amp;quot;ך&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;: &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;שו&amp;amp;quot;ת הרשב&amp;amp;quot;א&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; עוסק דוקא בזקפו במלווה בשטר, שהרי כשלא זקפו מסתפק הרשב&amp;amp;quot;א בתשובה אחרת אם יכול בכלל למוכרו. דעת הש&amp;amp;quot;ך היא שאכן אינו יכול למוכרו, כפי שהוכיח הרשב&amp;amp;quot;א מב&amp;amp;quot;ב קכד,ב שאפילו לדעת חכמים שבכור נוטל פי שניים במלווה אינו נוטל בריבית, משמע שכל זמן שלא נגבתה אינה שלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;מתוך הספר יאיר השולחן&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Yair hashulchan</name></author>
	</entry>
</feed>