https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1%D7%95_%D7%98 פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סו ט - היסטוריית גרסאות 2026-05-13T19:41:26Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1%D7%95_%D7%98&diff=129300&oldid=prev Yair hashulchan: Added yair hashulchan's seif. 2019-04-29T08:55:52Z <p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט סו ט|שולחן-ערוך-חושן-משפט|סו|ט}}<br /> ==סעיף ט==<br /> <br /> האי מסירה דשטרות צריך הגבהה עמה או משיכה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;, אם הוא שק מלא שטרות שאין דרכו להגביהו; והא דקרי ליה מסירה, אע&amp;quot;ג (דבעי משיכה או הגבהה עמה משום) (טור) דבעי מסירה מיד ליד עם ההגבהה או עם המשיכה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. אי נמי אפילו אי לא בעי מסירה מיד ליד נקט לשון מסירה משום דבעי דעת אחרת מקנה. לפיכך הזוכה בשטר הפקר שחבירו הפקיר שטרו, אינו קונה על ידו מלוה הכתובה בו, כיון שאין דעת אחרים מקנה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (רא&amp;quot;ש,דלא כרמב&amp;quot;ן).<br /> <br /> א. מסירה בשטרות: &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: לא מספיק מסירה אלא צריך בנוסף הגבהה או משיכה. לא מצינו מסירה אלא בספינה ובע&amp;quot;ח.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ן,ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: לא צריך. &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; כתב שבכל מקום בש&amp;quot;ס שנאמר מסירה הכוונה למסירה בלבד, ושכן משמע גם &#039;&#039;&#039;מהרמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; ומפוסקים נוספים שסתמו וכתבו שצריך מסירה, והסיבה שבמשנה בקידושין שנינו רק ספינה ובע&amp;quot;ח היא ששנינו רק מטלטלין שגופן נקנה משא&amp;quot;כ בשטר שקונה השיעבוד.<br /> <br /> ב. מסירה מיד ליד: &#039;&#039;&#039;רא&amp;quot;ש,שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: הביאו שתי אפשרויות, או שצריך דוקא מיד ליד או שלא אך בכל אופן צריך דעת אחרת מקנה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: לא צריך מיד ליד וגם לא דעת אחרת מקנה, וכן משמע &#039;&#039;&#039;מהרמב&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039; ומשאר הפוסקים הסוברים שדין מסירה זו כדין שאר המסירות.<br /> <br /> ג. זכייה בשטר מופקר: &#039;&#039;&#039;קשה –&#039;&#039;&#039; א. מדוע השו&amp;quot;ע נימק שאינו זוכה רק מטעם שאין דעת אחרת, הרי בלאו הכי לא קנה בגלל שלא היתה כתיבה.<br /> <br /> ב. הרי בשעה שהפקיר מיד זוכה הלווה כמוכח מב&amp;quot;ק מט,ב שגר שמת מיד זוכה הלווה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: מדובר כאן בכתב בשטר שמשתעבד לכל מי שיוציאו, שאז לא צריך כתיבה, ומדובר בשטר שיש לו על עכו&amp;quot;ם, ולכן העכו&amp;quot;ם הלווה אינו זוכה מיד כשהמלווה מפקיר, ולדעת הש&amp;quot;ך עצמו שפסק כרמב&amp;quot;ן אכן במקרה זה המגביה זכה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039;: כתיבה לא צריך משום שהפקר ככתיבה, ולגבי השאלה מדוע הלווה לא זוכה כתב שיש לחלק בין קודם שלושה ימים, שאז כל זמן שלא בא ליד זוכה לא יצא מרשותו ולכן לא זכה הלווה וכשבא המוצא ומגביה זוכה בו, ובכך מדובר כאן, לבין אחר שלושה ימים שאז יוצא מרשותו ואכן זוכה בו הלווה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: לא מדובר כאן על גוף החוב, כי לגבי גוף החוב כמו שאי אפשר למוכרו ולהקדישו כך אי אפשר להפקירו, ולכן בחוב עצמו לא זכו לא המוצא וגם לא הלווה, אלא כאן מדובר על שטר החוב שאפשר להפקירו כמו שאפשר למוכרו&lt;ref&gt;עיין בדברי הקצות בסיכום על סעיף א, שיאוש מועיל אפילו בחוב עצמו כיוון שהוא מועיל גם לדברים שאינם ברשותו, ואילו לדעת הנתיבות אינו מועיל.&lt;/ref&gt; (הנתיבות מחדש שלשטר החוב יש ערך עבור הזוכה בו כי יכול למוכרו למלווה כדי שיוכל לגבות חובו&lt;ref&gt;ואף פירש שדברי הגמ&#039; &amp;quot;לצור ע&amp;quot;פ צלוחיתו&amp;quot; הם לאו דוקא אלא יש לשטרות ערך גבוה יותר, שכן יכול למוכרו למלווה.&lt;/ref&gt;), ומ&amp;quot;מ סובר השו&amp;quot;ע שהמוצא לא יכול לזכות בו, ואע&amp;quot;פ שלכך אי&amp;quot;צ כתיבה מ&amp;quot;מ צריך מסירה, ולדעת התוס&#039; בב&amp;quot;ב עו,ב גם אי&amp;quot;צ מסירה&lt;ref&gt;ד&amp;quot;ה קני, שלא כתוד&amp;quot;ה אי בדף עו,א. לפי הקצות שיובא לקמן לגבי שטר שהתייאשו ממנו אין סתירה, כיוון שיש חילוק בין הפקר ליאוש.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> המוצא שטר שהתייאשו ממנו: &#039;&#039;&#039;קצות&#039;&#039;&#039;: יכול לזכות בו. יאוש חזק יותר מהפקר שהרי מועיל אפי&#039; לדבר שאינו ברשותו, לכן מועיל אפי&#039; בשטר כמוכח מתוס&#039; בב&amp;quot;ב עו,ב. והלווה לא זוכה בו מיד ברגע היאוש כיוון שאתא לידיה באיסורא.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נתיבות&#039;&#039;&#039;: אינו יכול לזכות בו, וכוונת התוס&#039; שיכול לזכות בשטר עצמו ללא החוב, ונפק&amp;quot;מ שיכול למוכרו למלווה, והמלווה מסכים לשלם עבור כך כדי שלא יעכבנו בידו. ולדעת השו&amp;quot;ע אפי&#039; בשטר עצמו אי אפשר לזכות ואע&amp;quot;פ שאי&amp;quot;צ כתיבה מ&amp;quot;מ צריך מסירה כאשר דעת אחרת מקנה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div> Yair hashulchan