https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A0%D7%93_%D7%90 2026-05-11T00:15:01Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A0%D7%93_%D7%90&diff=129260&oldid=prev 2019-04-29T08:54:14Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט נד א|שולחן-ערוך-חושן-משפט|נד|א}}<br /> ==סעיף א==<br /> <br /> מי שפרע מקצת חובו, אם רצה המלוה בית דין יעשו לו שטר ממה שנשאר חייב לו ויכתבוהו מזמן ראשון, אבל לא עידי השטר (כרב בב&amp;quot;ב קע,ב). הגה: אף על פי שהוא מרצון הלוה (רשב&amp;quot;ם). אבל מזמן הפרעון ואילך יכולים עדים לעשות לו שטר אחר אם הוא מרצון הלוה&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (הגהות אשירי פ&#039; גט פשוט). ואם רצה יכתוב שובר&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (כר&#039; יוסי בב&amp;quot;ב קע,ב). המלוה יתן שכר הסופר לכתוב השובר. ואם אין שטר למלוה, והלוה מבקש ממנו שובר, הוא יתן השכר&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (נ&amp;quot;י פ&#039; ג&amp;quot;פ).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;משנה&#039;&#039;&#039;: מי שפרע מקצת חובו, ר&#039; יהודה אומר: יחליף; רבי יוסי אומר: יכתוב שובר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;גמרא&#039;&#039;&#039;: אמר רב הונא אמר רב: אין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי יוסי, אלא ב&amp;quot;ד מקרעין השטר וכותבין לו שטר אחר מזמן ראשון.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע&#039;&#039;&#039;: פסק כר&#039; יוסי לענין שיכול המלווה לבחור אם לתת שובר או לכתוב שטר חדש, וכרב לענין שאם כותב שטר חדש צריך לעשות זאת בבי&amp;quot;ד. מבואר בב&amp;quot;ב קעב,א שהרווח של המלווה בכתיבת שובר הוא שהלווה יזדרז לפרוע שמא יאבד שוברו, והרווח שלו בכתיבת שטר חדש הוא שאם הלווה יכפור בשאר, המלווה לא יחשב כמו&amp;quot;ב וכפוגם שטרו.<br /> <br /> א. הטעם שאי אפשר לכתוב מזמן ראשון הוא שזהו שטר מוקדם, ולכן אסור אפילו מרצון הלווה, ולבי&amp;quot;ד מותר משום הפקר בי&amp;quot;ד הפקר. ולכתוב מזמן שני אי אפשר משום שהעדים כבר עשו שליחותם, אמנם ברצון הלווה רשאים, כיוון ששולחם שוב. הב&amp;quot;י כתב שמה&#039;&#039;&#039;רשב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; שכתב שכל הבעיה היא מצד שטר מוקדם משמע שאינו חושש לבעיה השנייה, ולפיכך מזמן שני רשאים לכתוב אף שלא מרצון הלווה, אמנם &#039;&#039;&#039;ר&amp;quot;י&#039;&#039;&#039; כתב שאינם יכולים, וכן פסק &#039;&#039;&#039;הרמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;.<br /> <br /> ב. כשלא הגיע זמן הפרעון של כל השטר: &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; – המלווה לא יכול לכופו לעשות שובר. דוקא כשהגיע יכול לכופו משום שיכול לומר לו פרע לי כעת הכל ולא נזדקק לשובר.<br /> <br /> ג. שכר השובר: &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א בשם נ&amp;quot;י&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;ב&amp;quot;ב עז,ב&lt;/ref&gt;: מי שפרע מקצת חובו... המלווה יתן שכר הסופר, ואם אין למלווה שטר והלווה מבקש שובר, הלווה יתן שכר השובר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039;: &#039;&#039;&#039;הנ&amp;quot;י&#039;&#039;&#039; כתב שהלווה צריך לתת השכר אא&amp;quot;כ המלווה איבד שטרו. וכתב שאולי יש ט&amp;quot;ס ודברי הרמ&amp;quot;א מוסבים על הסעיף הבא, שהמלווה איבד שטרו, ולכן עליו לתת שכר השובר, אך בד&amp;quot;מ כתב דבריו בפירוש על הפורע מקצת חובו. את סוף דברי הרמ&amp;quot;א יש לפרש, שאם עשו חוב ללא שטר באופן שנאמן המלווה לטעון שלא נפרע (כגון שהתנה עימו שלא יפרענו אלא בעדים), על הלווה לתת השכר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan