https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%9E%D7%91_%D7%99%D7%93 2026-05-11T00:44:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%9E%D7%91_%D7%99%D7%93&diff=129159&oldid=prev 2019-04-29T08:50:23Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:חושן משפט מב יד|שולחן-ערוך-חושן-משפט|מב|יד}}<br /> ==סעיף יד==<br /> <br /> המוציא שטר חוב על חבירו בסך מאה דינרים או סלעים, (ולא מתפרש איזה מטבע) (טור), אם היה כתוב: בבבל, מגבהו ממעות בבל. ואם היה כתוב: בארץ ישראל, מגבהו ממעות ארץ ישראל&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039;. לא היה כתוב בשטר שם מקום, והוציאו בבבל, מגבהו ממעות בבל. הוציאו בארץ ישראל, מגבהו ממעות ארץ ישראל (כתובות קי,ב). בא לגבות ממעות המקום שיצא בו השטר, וטען הלוה שהמעות שאני חייב לו מכסף שהוא פחות מזה המטבע, ישבע המלוה ויטול&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (רמב&amp;quot;ם). הגה: מיהו אם הביא הלוה ראיה שהיו דרין תחלה במקום שהמטבע פחות מזו, נותן לו פחות&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; (ר&amp;quot;ן סוף כתובות). ואם היה כתוב בו: מאה כסף, ולא פירש אם סלעים אם פונדיונים, מה שירצה לוה מגבהו (מ&amp;quot;מ).<br /> <br /> א. &#039;&#039;&#039;הרמ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; הבין שכוונת השו&amp;quot;ע היא שברור מה הסכום שעליו לגבות, אך השאלה היא באלו מטבעות ישלם סכום זה, וההלכה היא שבכל מקום ישלם לפי המטבעות החריפות באותו מקום, אולם &#039;&#039;&#039;הסמ&amp;quot;ע והש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; פירשו כהבנת &#039;&#039;&#039;המ&amp;quot;מ ובה&amp;quot;ב&#039;&#039;&#039; שהשווי של סלעים בא&amp;quot;י אינו כשווי סלעים בבבל, ואנו מסופקים אלו סלעים חייב לו.<br /> <br /> ב. ישבע ויטול: &#039;&#039;&#039;בעה&amp;quot;ת&#039;&#039;&#039; תמה על הרמב&amp;quot;ם מדוע חייב שבועה, ו&#039;&#039;&#039;הב&amp;quot;י&#039;&#039;&#039; תמה על תמיהתו, שהרי זה כאומר אישתבע לי דלא פרעתיך, וביאר &#039;&#039;&#039;הש&amp;quot;ך&#039;&#039;&#039; את טעמו של בעה&amp;quot;ת שתמה משום שדוקא לגבי פרעון תיקנו שישבע משום שסתם מלווה לפרעון עומד, אולם כאן שבעל השטר נאמן לתבוע כפי המקום שממנו יצא השטר, טענת הלווה היא כטענת אמנה שאינו יכול להשביעו.<br /> <br /> ג. כשהביא ראיה: כן דייק הר&amp;quot;ן &#039;&#039;&#039;מהרמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039; הנ&amp;quot;ל, שכתב שיכול להשביעו, משמע שהטעם שיכול לגבות הוא רק משום שמסתמא במקום הגוביינא היה דר מעיקרא, אולם &#039;&#039;&#039;הר&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039; עצמו הבין שהחיוב לפי המקום הוא מצד שהלווה התכוון להשתעבד לפרוע לפי מקום הגוביינא, ולפי&amp;quot;ז ראיה על מקום המגורים בשעת ההלוואה לא תשנה את הדין, וכ&amp;quot;ש שלא שייך להשביעו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מתוך הספר יאיר השולחן&#039;&#039;&#039;, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> [[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]</div>

Yair hashulchan