https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%96_%D7%91 2026-04-30T04:20:07Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%96_%D7%91&diff=148432&oldid=prev 2020-12-22T18:56:55Z

<p>Added ben shmuel book.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שלז ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שלז|ב}}<br /> <br /> <br /> == סעיף ב | טאטוא בית ==<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;הגמרא דנה האם מותר לטאטא בית בשבת (לכבד בית). לדיון זה יש שני צדדים: מצד השוואת גומות שאסורה משום בונה, ומצד טלטול עפר שאסור משום מוקצה.<br /> <br /> הגמרא בדף צה. מביאה מחלוקת רבי אליעזר וחכמים האם המרבץ ומכבד ביתו חייב או פטור. לרבי אליעזר חייב כיוון שודאי שישווה גומות ולחכמים פטור כיוון שלא בטוח שישווה גומות (ע&amp;quot;פ ביאור תוספות&lt;ref&gt;וכותב &#039;&#039;&#039;תוספות&#039;&#039;&#039; שאם מתכוון להשוות גומות ודאי שחייב חטאת, וכך כותב &#039;&#039;&#039;הרמב&amp;quot;ם&#039;&#039;&#039;. והרמב&amp;quot;ן סובר שאין בזה אלא איסור דרבנן כיוון שבונה כלאחר ידו &#039;&#039;&#039;(ביה&amp;quot;ל)&#039;&#039;&#039;.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> למסקנה אומרת הגמרא שכיוון שהלכה כר&amp;quot;ש שלא שאינו מתכוון מותר, אין איסור.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> הראשונים חולקים מה התיר רבי שמעון:<br /> <br /> ◄ בה&amp;quot;ג: ר&amp;quot;ש התיר כיבוד וריבוץ, כי אין בזה פס&amp;quot;ר שישווה גומות.<br /> <br /> ◄ תוספות: ר&amp;quot;ש התיר רק ריבוץ, אבל כיבוד אסור מצד הזזת העפר או משום שיש פס&amp;quot;ר שישווה גומות&lt;ref&gt;כנ&amp;quot;ל תוספות ביאר שנחלקו רבי אליעזר וחכמים האם יש פס&amp;quot;ר בכיבוד וריבוץ או לא. ומשמע מדבריהם שלדעת חכמים אין פס&amp;quot;ר בין בכיבוד ובין בריבוץ. אם כך, לכאורה לא שייך לאסור כיבוד מצד פס&amp;quot;ר! ונראה שמי שאסר מצד פס&amp;quot;ר של השוואת גומות (&#039;&#039;&#039;תוספות ע&amp;quot;פ הר&amp;quot;ן, ראב&amp;quot;ד, רש&amp;quot;י&#039;&#039;&#039;) יסברו שמחלוקת התנאים היא רק בריבוץ, אבל בכיבוד לכו&amp;quot;ע יש בזה פס&amp;quot;ר, ובזה באמת ר&amp;quot;ש לא התיר.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> יש סוגיות נוספות בהן עולה לכאורה שיש איסור בכיבוד הבית:<br /> <br /> &lt;ol&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;רבי אלעזר אומר (קכד:) שמותר לטלטל מטאטא של תמרה. הגמרא שואלת באיזו מציאות מותר אם מחמה לצל, הרי אין מי שמתיר כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל?. &#039;&#039;&#039;(משמע שאסור).&#039;&#039;&#039;&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;הגמרא בביצה (כב.) אומרת &#039;&#039;&#039;שאסור&#039;&#039;&#039; לכבד הבין המיטות ביו&amp;quot;ט.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;הגמרא (קכז.) אומרת שאסור לפנות אוצר שמא יבוא להשוות גומות. אבל להתחיל אוצר מותר. &lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;(&lt;/span&gt;משמע &#039;&#039;&#039;שאסור לכבד&#039;&#039;&#039; שמע יבוא להשוות גומות&lt;span class=&quot;underline&quot;&gt;)&lt;/span&gt;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;הגמרא (קנא:) אומרת שאסור לסוך קרקע מרוצפת משום שיש חשש שיחליפו אותה בקרקע רגילה ויבוא לידי השוואת גומות. (משמע &#039;&#039;&#039;שאסור&#039;&#039;&#039; אפילו לסוך שמא ישווה גומות).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> ◄ בה&amp;quot;ג, רי&amp;quot;ף, רמב&amp;quot;ן ורשב&amp;quot;א: מותר לטאטא בית&lt;ref&gt;&#039;&#039;&#039;יישוב הגמרות:&#039;&#039;&#039; &#039;&#039;&#039;הגמרא בקכד:&#039;&#039;&#039; הרי&amp;quot;ף גרס שבאמת לדעת רבי שמעון מותר לטלטל מטאטא (עיין &#039;&#039;&#039;בהגהות הגר&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; שם). &#039;&#039;&#039;הגמרא בביצה:&#039;&#039;&#039; זו שיטת רבי יהודה ולא קיי&amp;quot;ל כוותיה &#039;&#039;&#039;(ר&amp;quot;ן)&#039;&#039;&#039;. &#039;&#039;&#039;הגמרא בקכז:&#039;&#039;&#039; אסרו לגמור אוצר כיוון שיש חשש שודאי יעשה גומות (&#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039; במלחמות). &#039;&#039;&#039;הגמרא בקנא:&#039;&#039;&#039; אולי האיסור לסוך קרקע מרוצפת הוא גזירה שמא יבוא להשוות גומות ממש בקרקע רגילה, ולא שמא (כך נראה להסביר). ומה שלא חששו למוקצה, משום שזה טלטול מהצד לצורך דבר המותר - ניקוי הבית &#039;&#039;&#039;(שער הציון)&#039;&#039;&#039;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ◄ תוספות, רא&amp;quot;ש, רז&amp;quot;ה, ראב&amp;quot;ד, סמ&amp;quot;ג, סמ&amp;quot;ק, תרומה, רבינו ירוחם, מרדכי, רמב&amp;quot;ם ורש&amp;quot;י (ע&amp;quot;פ מ&amp;quot;מ): אסור לטאטא בית&lt;ref&gt;מה שהגמרא בדף צה התירה לדעת ר&amp;quot;ש, היינו רק בריבוץ, אבל בכיבוד גם ר&amp;quot;ש מודה שאסור.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;⤶ טעם האיסור:<br /> <br /> ◄ משום שמזיז עפר ממקומו (תוספות). [והוי מוקצה (מרדכי). וכן שעושה גומא (או&amp;quot;ז)].<br /> <br /> ◄ משום שפס&amp;quot;ר שיבוא להשוות גומות (תוספות ע&amp;quot;פ ר&amp;quot;ן, ראב&amp;quot;ד, רש&amp;quot;י, רז&amp;quot;ה&lt;ref&gt;&#039;&#039;&#039;לדעת הרז&amp;quot;ה&#039;&#039;&#039; (מח: מדפי הרי&amp;quot;ף) חכמים מודים שיש איסור תורה בכיבוד והם חלקו רק על ריבוץ. &#039;&#039;&#039;והרמב&amp;quot;ן&#039;&#039;&#039; כתב עליו שזה שיבוש, אלא ודאי שאין בזה אלא איסור דרבנן. ובדיון על &#039;&#039;&#039;מוקצה&#039;&#039;&#039; עיין לקמן.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> ◄ שמא יבוא להשוות גומות (רמב&amp;quot;ם&lt;ref&gt;לכאורה דבריו קשים, שהרי הגמרא אומרת שאם אין פס&amp;quot;ר שישווה גומות מותר כרבי שמעון! &#039;&#039;&#039;הריב&amp;quot;ש&#039;&#039;&#039; (קצד) מבאר שבאמת אין פס&amp;quot;ר, אלא שכיוון שהוא מתכוון ליפות את הבית אסור כאילו מתכוון להשוות.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> ☜ שו&amp;quot;ע: אסור לטאטא אלא אם כן הקרקע מרוצפת (עיין לקמן), ויש מתירים גם באינו מרוצף.<br /> <br /> רמ&amp;quot;א (בשם רי&amp;quot;ו): מותר לבקש מגוי שיטאטא את הבית (קרקע מרוצפת - לקמן).<br /> <br /> ⤶ אפילו אינו מרוצף, כיוון שזה רק פס&amp;quot;ר ולא החמירו באמירה לגוי גם בפס&amp;quot;ר (משנ&amp;quot;ב).<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> === ❖ כיבוד קרקע מרוצפת ===<br /> <br /> מתוך המחלוקת הנ&amp;quot;ל נחלקו הראשונים האם יש לאסור גם כיבוד בית בקרקע מרוצפת. בגמרות מוזכר פעמים שאסרו&lt;ref&gt;הראשונים הזכירו כמה טעמים לאסור קרקע מרוצפת, ונביאם בקצרה: &#039;&#039;&#039;א.&#039;&#039;&#039; משום מוקצה של טלטול הלכלוך &#039;&#039;&#039;(ב&amp;quot;ח)&#039;&#039;&#039;. &#039;&#039;&#039;ב.&#039;&#039;&#039; גזירה משום קרקע שאינה מרוצפת &#039;&#039;&#039;(תרומה)&#039;&#039;&#039;. &#039;&#039;&#039;ג.&#039;&#039;&#039; שייך כיבוד גם בין הרבדים &#039;&#039;&#039;(תרומה ב&#039;)&#039;&#039;&#039;. &#039;&#039;&#039;ד.&#039;&#039;&#039; במטאטא קשה: משום שבירת הקיסמים של המטאטא &#039;&#039;&#039;(שלה&amp;quot;ג)&#039;&#039;&#039;.&lt;/ref&gt; ופעמים שהתירו:<br /> <br /> &lt;ol&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;הגמרא (בדף צה.) אומרת שאמימר התיר לרבץ מים על קרקע מרוצפת, ולא גזר משום קרקע שאינה מרוצפת. (משמע &#039;&#039;&#039;שמותר&#039;&#039;&#039; קרקע מרוצפת).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;הגמרא (כט:) מביאה שרבי יצחק בן אלעזר אסר לגרור מיטה בעליה של שיש, גזירה משום עליה רגילה. (משמע &#039;&#039;&#039;שאסור&#039;&#039;&#039; גם רצפה מרוצפת).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;הגמרא (בדף קנא:) אומרת שאסור לסוך קרקע מרוצפת בשבת כיוון שיש חשש שיבוא לכבד גם קרקע שאינה מרוצפת. (משמע &#039;&#039;&#039;שאסור&#039;&#039;&#039; גם רצפה מרוצפת).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> ◄ פשט רמב&amp;quot;ם ורמב&amp;quot;ן: &#039;&#039;&#039;מותר&#039;&#039;&#039; לכבד קרקע מרוצפת בכל מקרה&lt;ref&gt;ומה שכתוב בגמרא בדף כט שגזרו על עליית שיש משום עלייה רגילה, אינו ראיה לאיסור, כיוון ששם יש יותר חשש שיהיה חריץ מאשר בכיבוד (עיין ריטב&amp;quot;א שם). ונראה שגם מה שנאסר בדף קנא: לסוך קרקע, הוא משום שיש יותר וודאות שיהיה איסור.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;☜ שו&amp;quot;ע: &#039;&#039;&#039;מותר&#039;&#039;&#039; לכבד קרקע מרוצפת בכל מקרה.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> ◄ רש&amp;quot;י, תוספות, רמב&amp;quot;ם (ע&amp;quot;פ הרב המגיד) ותרומה (ע&amp;quot;פ ב&amp;quot;י&lt;ref&gt;ונראה שכך סוברים רוב הראשונים המוזכרים לעיל לאסור טאטוא, שאם כל העיר מרוצפת מותר.&lt;/ref&gt;): אם כל העיר מרוצפת מותר, (האיסור בקרקע מרוצפת הוא &#039;&#039;&#039;משום גזירה,&#039;&#039;&#039; והיא אינה שייכת כשכל העיר מרוצפת&lt;ref&gt;ולכן גזרו על עליית שיש בדף כט, כיוון שלא כל העיר הייתה כך &#039;&#039;&#039;(ריטב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; בשם &#039;&#039;&#039;תוספות). &#039;&#039;&#039;&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;☜ רמ&amp;quot;א: יש להחמיר בקרקע מרוצפת.<br /> <br /> ⤶ אבל אם כל העיר מרוצפת מותר (ביה&amp;quot;ל). (ועיין לקמן בכיבוד במטאטא שענפיו נשברים).<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> ◄ ר&amp;quot;י (ע&amp;quot;פ ב&amp;quot;ח) ורא&amp;quot;ש (ע&amp;quot;פ הטור): אסור לכבד רצפה מרוצפת גם אם כל העיר מרוצפת, (כי אסור גם משום מוקצה&lt;ref&gt;ואמימר שהתיר כשכל העיר הייתה מרוצפת היה דווקא בריבוץ, אבל בכיבוד לא התיר (כנדצ&amp;quot;ל). עיין לקמן, האם שייך מוקצה בכיבוד הבית.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> ◄ תרומה (בטעמו השני): אסור גם אם כל העיר מרוצפת (כי גם בקרקע מרוצפת יש איסור משום כיבוד שבין השורות&lt;ref&gt;ומה שהגמרא אוסרת במרחץ רק משום שיש חשש שיחליף בקרקע שאינה מרוצפת, ולא משום בין החריצים (הגמרא בקנא:), צ&amp;quot;ל ששם מדובר על קרקע מהודקת ביותר שאין בה כיבוד בין הרבדים &#039;&#039;&#039;(ביה&amp;quot;ל)&#039;&#039;&#039;.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> ◄ שלטי הגיבורים: אסור גם אם כל העיר מרוצפת (כי יש חשש שישבור קיסמים, וזה שייך גם בקרקע מרוצפת).<br /> <br /> &lt;ol&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;ביה&amp;quot;ל: לדעת הרמ&amp;quot;א מותר לטאטא כשכל העיר מרוצפת. והוכיח שאין לחשוש לטעמים שהזכירו הראשונים, אם משום גזירה (כיוון שכל העיר מרוצפת), אם משום &#039;בין השורות&#039; (שכן מוכח בגמרא שלא חששו לזה), אם משום מוקצה (שכן מוכח שהרמ&amp;quot;א לא חשש למוקצה, מכך שהתיר במכבדת רכה, והטעם לזה עיין לקמן בדיון על מוקצה) ואם משום שבירת קיסמים (מצד שכמה אחרונים מפקפקים באיסור, אלא שעדיף להתיר רק במכבדת רכה).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> === ❖ איסור שבירת קיסמים ===<br /> <br /> ◄ שלטי הגיבורים: במטאטא העשוי מעצים קשים יש חשש של שבירת הקיסמים&lt;ref&gt;והוי פסיק רישיה של סותר שלא על מנת לבנות &#039;&#039;&#039;(משנ&amp;quot;ב)&#039;&#039;&#039;. או שזה זלזול בכבוד שבת ועובדין דחול &#039;&#039;&#039;(ב&amp;quot;ח)&#039;&#039;&#039;.&lt;/ref&gt;. ואסור גם בעיר מרוצפת.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;☜ כך פוסק רמ&amp;quot;א.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> ◄ מהר&amp;quot;י קסטרו, בית מאיר ומאמר מרדכי: אין איסור בשבירת קיסמים דלא הוי פסיק רישיה.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;⤶ ביה&amp;quot;ל: לא כדאי להקל בזה. ומי מי שמקל לטאטא בעצים שנשברים, בעיר שכולה מרוצפת, אין למחות בידו.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> === ❖ איסור מוקצה ===<br /> <br /> הראשונים חולקים האם שייך לאסור לכבד בית משום מוקצה של טלטול העפר או הלכלוך:<br /> <br /> ◄ תוספות וראב&amp;quot;ד&lt;ref&gt;&#039;&#039;&#039;הראב&amp;quot;ד&#039;&#039;&#039; סובר שמותר לטאטא בית רק אם כיבדו אותו כבר מערב שבת שאז אין חשש השוואת גומות ולא חשש מוקצה. אך אם נפלו קליפות ביצים וכדומה על הרצפה - אסור מצד מוקצה.&lt;/ref&gt;: אסור לכבד בית משום מוקצה&lt;ref&gt;&#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ן ומרדכי:&#039;&#039;&#039; טעמו של תוספות משום מוקצה. (&#039;&#039;&#039;לאור זרוע:&#039;&#039;&#039; גם בגלל שעושה גומא).&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;☜ כך פוסק ב&amp;quot;ח.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> ◄ רמב&amp;quot;ן (במלחמות), רשב&amp;quot;א ור&amp;quot;ן: אין איסור מוקצה.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;⤶ כיוון שזה גרף של רעי (רשב&amp;quot;א). או כיוון שזה טלטול מהצד על ידי דבר אחר שמותר לצורך דבר המותר (ר&amp;quot;ן).<br /> <br /> ☜ מדברי הביה&amp;quot;ל נראה שלא חששו למוקצה מטעמים אלו.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> === ❖ כיבוד על ידי דברים רכים ===<br /> <br /> ◄ אגור ודרכי משה: מותר לכבד קרקע על ידי דברים רכים כמו נוצת אווז או בגד רך, כיוון שאין חשש שיבוא להשוות גומות.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;☜ כך פוסק רמ&amp;quot;א.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> ◄ רש&amp;quot;ל ואליה רבה (בביה&amp;quot;ל): אסור על ידי נוצת אווז.<br /> <br /> ◄ גר&amp;quot;א: אין להתיר אפילו על ידי שאר דברים רכים.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;☜ ביה&amp;quot;ל: אין למחות ביד המקילים, ובודאי שבקרקע מרוצפת מותר.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> &lt;ol&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;מברשת רכה:&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;◄ כלכלת שבת: מותר לכבד את הבית במברשת רכה (גם באינה מרוצפת).<br /> <br /> ◄ ביה&amp;quot;ל: דוחה דבריו (כי רק מה שהזכיר הרמ&amp;quot;א להתר בכלל הדברים המותרים שזה שינוי גדול). אך בקרקע מרוצפת מותר.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> &lt;ol start=&quot;2&quot;&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אם רוצה לטאטא את הבית היטב עם נוצה וכדומה:&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;◄ לחיי אדם: מותר.<br /> <br /> ◄למשנ&amp;quot;ב: אסור (ותמה מניין למד החיי אדם להתיר, שכן נראה &#039;&#039;&#039;מהדרכי משה&#039;&#039;&#039; לאסור).<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> === &#039;&#039;&#039;סיכום&#039;&#039;&#039; ===<br /> <br /> # קרקע שאינה מרוצפת:<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;&#039;&#039;&#039;◄&#039;&#039;&#039; רי&amp;quot;ף ובה&amp;quot;ג: מותר.<br /> <br /> ◄ רמב&amp;quot;ם ותוספות: אסור, וכך פסק בשו&amp;quot;ע.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> &lt;ol start=&quot;2&quot; style=&quot;list-style-type: decimal;&quot;&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;p&gt;קרקע מרוצפת:&lt;/p&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;&#039;&#039;&#039;◄&#039;&#039;&#039; רי&amp;quot;ף ובה&amp;quot;ג: מותר כנ&amp;quot;ל.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;◄&#039;&#039;&#039; רמב&amp;quot;ם, תוספות ורש&amp;quot;י: מותר. וכך פסק שו&amp;quot;ע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;◄&#039;&#039;&#039; תרומה, מרדכי, רבינו ירוחם (ועוד): אסור, וכך פסק הרמ&amp;quot;א. [אבל בעיר שכולה מרוצפת מותר (ע&amp;quot;פ תרומה ורש&amp;quot;י)].<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> &lt;ol start=&quot;3&quot; style=&quot;list-style-type: decimal;&quot;&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;p&gt;טאטוא בעזרת דבר רך:&lt;/p&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;◄ אגור ורמ&amp;quot;א: מותר.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;◄&#039;&#039;&#039; גר&amp;quot;א: אסור.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> ⤶ ביה&amp;quot;ל מתיר במרוצף. (והמקל באינו מרוצף לא מוחים בו).<br /> <br /> = =<br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:בן שמואל]]</div>

Wikiboss