https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%94_%D7%90פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלה א - היסטוריית גרסאות2026-04-07T18:45:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=148415&oldid=prevWikiboss: Added ben shmuel book.2020-12-22T18:55:18Z<p>Added ben shmuel book.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שלה א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שלה|א}}<br />
<br />
<br />
== סעיף א | הצלה מחבית שנשברה ==<br />
<br />
<blockquote>המשנה אומרת (קמג:) שחבית שנשברה מותר להציל ממנה מזון שלוש סעודות (אך לא יותר שמא מתוך הבהלה יבוא להביא כלים דרך רה&quot;ר<ref>'''והרמ&quot;א''' הוסיף גם חשש שמא יבוא לתקן את החבית. והביא '''המשנ&quot;ב''' את שני הטעמים.</ref> (גמרא)) ויכול לומר גם לאחרים שיצילו להם מזון שלוש סעודות. ויקפיד שלא יספיג את היין בספוג על מנת להטיפו בכלי מפני חשש סחיטה.<br />
<br />
הברייתא מוסיפה שאסור לספוג ביין ולא לטפח בשמן מפני שעושה כדרך חול (ויבוא לידי סחיטה (רש&quot;י)).<br />
</blockquote><br />
תוספות ורמב&quot;ם: אפילו אם יש לספוג בית אחיזה ואין חשש סחיטה אסור, שמא מתוך שעושה כדרך חול יבוא לסחוט.<br />
<br />
רש&quot;י וטור: מותר להציל אפילו בהרבה כלים שלוש סעודות. בכלי אחד יכול כמה שרוצה.<br />
<br />
<blockquote>☜ שו&quot;ע: מציל אפילו בהרבה כלים מזון שלוש סעודות ואומר לאחרים לבוא להציל. ולא יביא ספוג לטפטפו לכלי אחר, אפילו אם יש לו בית אחיזה, שמא יבוא לידי סחיטה ולא יטפח בידו בשמן (גם מחשש סחיטה (משנ&quot;ב)).<br />
<br />
רמ&quot;א (על פי ר&quot;ת והגה&quot;מ): אם החבית רק נסדקה ולא נשברה, כיוון שאין בהלה, מותר להציל הרבה.<br />
</blockquote><br />
<ol><br />
<li><blockquote><p>בדין יין שעוד לא נשפך עיין לקמן.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>הצלת שלוש סעודות זה לפני שאכל אחת מסעודות השבת, וכמו בסימן שלד (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>מקום שבו רגילים לשתות יין או שאר משקים ואינם ביוקר, מותר להציל אפילו הרבה, מפני שאין קבע לשתיה (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>לאחרים מותר להציל רק שלוש סעודות (סימן שלד, ט).</p></blockquote></li></ol><br />
<br />
=== ❖ להציל באותה חצר ===<br />
<br />
☜ רמ&quot;א (על פי פסקי מהרא&quot;י): יש אומרים שכל זה להציל לחצר אחרת, אבל לבית אחר באותה חצר שעירבו בו אין איסור.<br />
<br />
<blockquote>⤶ ט&quot;ז: כיוון שאף בדליקה אין הדבר מוסכם שבבית שבאותה חצר מותר, אף כאן יש לפקפק בהיתר זה.<br />
</blockquote><br />
<ol><br />
<li><blockquote><p>אפילו חצר אחרת שעירבה עם אותה חצר אסורה, משום שהיא דומה לרה&quot;ר ויש חשש שיביא כלים דרך רה&quot;ר<ref><p>עיין בהערה הקודמת בטעמו הנוסף של הרמ&quot;א. ולכאורה צ&quot;ע כיוון שלפי טעמו של הרמ&quot;א (שמא יבוא לתקן את החבית) אין חילוק בין חצר אחרת לבין בית אחר, שכן בשניהם יש בהלה ויבוא לתקן את החבית, ומדוע חצר אסורה ובית הותר. ואפשר לומר שטעמו של הרמ&quot;א אינו עומד בפני עצמו אלא צירוף טעם לאיסור שהוזכר בגמרא עצמה, שהרי פשוט שהרמ&quot;א לא חולק על הטעם המוזכר בגמרא.</p></ref> (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>מוסכם שבחצר שלו שאינה צריכה עירוב כלל מותר להציל (הסכמת האחרונים).</p></blockquote></li></ol><br />
<br />
=== ❖ נשפך היין לארץ ===<br />
<br />
◄תרומת הדשן: אם נשפך היין לארץ מותר להצילו בכל אופן, כיוון שהאדם כבר אינו בהול עליו כמו בשבירה של החבית (ודווקא להציל על ידי כלים קטנים, שמשנה מדרך חול).<br />
<br />
◄ר&quot;י (בפשטו) ובית יוסף: גם אם נשפך היין כבר לארץ אסור להציל יותר משלוש סעודות.<br />
<br />
<blockquote>☜ משנ&quot;ב: אפשר שיש להקל בימינו שאין לנו רה&quot;ר מהתורה.<br />
</blockquote><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:בן שמואל]]</div>Wikiboss