Wikiboss: Added ben shmuel book.

2020-12-22T18:42:15Z

Added ben shmuel book.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שכ א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שכ|א}}

== סעיף א | סחיטת פירות ==

<blockquote>נחלקו חכמים ורבי יהודה (קמג:) האם מותר להשתמש במשקים היוצאים מפירות כשעומדים לאכילה (בעומדים לשתיה אסור לכו"ע). הגמרא מעמידה שנחלקו בתותים ורימונים שיש בני אדם שרגילים לסחוט אותם ויש שלא, אבל בזיתים וענבים לכו"ע אסור, ובשאר פירות שלא רגילים לסחוט לכו"ע מותר.

הברייתא אומרת שמותר לסחוט פגעין ועוזרדין ובפרישין, אבל לא רימונים כיוון שבית מנשיא היו סוחטים אותם, הגמרא מקשה, וכי הם רוב העולם, ועונה על פי רב חסדא שיש גדר 'אחשביה' במקווה לגבי מי תרדין, לכן אסור גם בשבת מדין אחשביה. [רב פפא חולק וסובר שמי תרדין פוסלים מקווה משום שזה משקה שלא עושים ממנו מקווה ולכן הוא פוסל].
</blockquote>
◄ רמב"ם, רי"ף, רא"ש, סמ"ג (רבינו יונה, רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, כלבו ורבינו ירוחם): ענבים וזיתים אסורים בסחיטה ואף היוצא מהם אסור. תותים ורימונים אסורים בסחיטה אבל היוצא מהם מותר<ref>כדעת רבי יהודה.</ref>, ושאר פירות מותרים בסחיטה (הם סוברים כמו רב פפא<ref>ולעניין קושיית הגמרא ('וכי בית מנשיא הם רוב העולם') מיישב הב"י לדעתם שבית מנשיא היו מקום שלם, וכמו שהגמרא אומרת שאם יש מקום שלם שנוהג כך, הולכים אחריו. אמנם הרמב"ן ועוד ראשונים כותבים שבית מנשיא היו מעט אנשים ומי שסוחט מראה שהמשקים היוצאים חשובים לו וכאותם מיעוט, אבל אם אין מי שסוחטם למשקה, בטלה דעתו '''(ביה"ל)'''. וכן '''בדרישה''' יישב אחרת את דברי הגמרא (ומיאן בדברי הבית יוסף משום שזה תירוץ שלא הוזכר בדברי הגמרא).</ref> ולכן הגדר 'אחשביה' לא נפסק לדעתם (בית יוסף)).

<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע.
</blockquote>
◄ הגהות סמ"ק<ref>הגהות סמ"ק כתב להוכיח מכך שרבי יוחנן אסר לסחוט שלקות וכבשים, שאסור לסחוט את כל הפירות לצורך מימהם. וכתב '''הביה"ל''' (על סעיף ז) שמדברי רבינו חננאל מוכח להיפך - שדווקא שלקות וכבשים אסורים משום שיש עליהם שם משקה או שכך הרגילות, מה שאין כן בשאר פירות, ולכן אין ראיה מדברי רבי יוחנן.</ref> (בדברי הסמ"ק), יראים (רש"י ותוספות<ref>פשט דבריהם מראה שהם פסקו את גדר אחשביה, אמנם הבית יוסף מעלה אפשרות שכל דבריהם הם רק לרב חסדא, אבל אחרי שרב פפא תירץ אחרת- גם הם מסכימים להלכה עם שאר הראשונים.</ref>): אסור לסחוט שאר פירות לצורך משקים היוצאים מהם שהרי אחשביה בכך, כדעת רב חסדא, ורק למתק הותר<ref>לפי זה נסביר את שלושת הדרגות שנאמרו במחלוקת ר"י ורבנן כך: א). בזיתים וענבים הכל אסור. ב). ברימונים וענבים הכל אסור, אף למתק, אך היוצא מהם מותר. ג). ובשאר פירות הותר למתק.</ref>.

<blockquote>☜ כך פוסק ב"ח.
</blockquote>
⤶ לדינא מקלים בזה אפילו אם מתכוון לסחוט בשביל המשקה, אלא אם כן ידוע שמחמירים (ביה"ל ועוד אחרונים). וגם במקום שמחמירים, מותר כשסוחט לתוך מאכל, אך לא בזיתים וענבים (משנ"ב).

<ol>
<li><blockquote><p>אם כנס פירות סתם, דינם כמי שכנסם למשקה ואסורים (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol>

=== ❖ דין מקום אחד ===

בית יוסף: '''שאר פ'''ירות שרגילים לסחוט דינם כמו תותים ורימונים, ואף אם יש מקום אחד '''שרגילים ל'''סחוט בו, אסור בשאר מקומות<ref>וראייתו שכן בית מנשיא אוסר על שאר מקומות אם לא שהם היו משפחה אחת, אבל אם אכן הם היו מקום שנוהג לסחוט, היה ברור לגמרא שאסור.</ref>. אמנם אם רגילים לסחוט רק לצורך רפואה, או לצורך אכילה (ע"פ תשובת הרא"ש), אין זה אוסר שאר מקומות.

<blockquote>☜ רמ"א: אם יש מקום שרגילים לסחוט בו שאר פירות אסור לסחוט בו גם אותם, אבל אם סוחטים לרפואה אין לחוש. (משמע מהרמ"א שבאותו מקום אסור ובשאר מקומות מותר, אך אם שולחים מפירותיהם למקומות אחרים, אסור בכל העולם).

⤶ מג"א: אסור בכל העולם משום אותו מקום, אפילו אם רק מיעוטו סוחט. כיוון שאם היה להם גם הם היו סוחטים, אסור. אך אם גם היה למקומות אחרים לא היו סוחטים, בטלה דעת אותו מקום. ואז אפילו באותו מקום מותר.

⤶ ביה"ל: אין להקל בזה לאותו מקום.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>דין תפוחים:</p></blockquote></li></ol>

<blockquote>◄ ט"ז וגר"א: דינם כשאר פירות שמותר לסוחטם.

◄ חיי אדם<ref>דע, שלדעת '''החיי אדם''' '''(כלל יד, ג)''', פרי שרוב ייעודו לסחיטה דינו כענבים וזיתים וחייב עליו מהתורה. וכך משמע מדברי רש"י ועוד ראשונים אך '''בביה"ל''' שהביא דבריו לא העתיק דבריו אלו, ומשמע שלא סבירא ליה כן. וכן משמע מעוד ראשונים ואחרונים (עיין ערוך השלחן ס"ק י) שרק על זיתים וענבים יש שם משקה. (והיינו משום שחיוב זיתים וענבים אינו משום הרגילות, אלא שעליהם גילתה התורה שיש ליוצא מהם שם משקה, יין ושמן, לעומת שאר הפירות שאין על היוצא מהם שם משקה).</ref> ומשנ"ב: כיוון שנהגו לסחוט מהם הרבה, דינם כתותים ורימונים, (אך מותר לסחוט תפוח מבושל, שהרי סוחט את המאכל עצמו<ref>להבנתי כוונת המשנ"ב לתפוח שמוציאים מתוך הקליפה שלהם, והיה מקום לומר שזו סחיטה, קמ"ל שמאחר והוא מוציא את המאכל עצמו אין בזה סוחט (ואף דש אין בזה, מאחר והמאכל נשאר בשמו, וכדין קילוף כל פרי בשבת). כנלע"ד.</ref>).
</blockquote>
=== ❖ סחיטה בפה ===

◄ הגהות מימוניות בשם היראים: אסור לסחוט ענבים וזיתים בתוך הפה, וחוששני לו מחטאת.

◄ עיטור ושיבולי הלקט: מותר כי אין בכך דרך סחיטה<ref>ואף שאסרו לינוק מבהמה אפילו בפיו, היינו משום שאין זה שינוי גמור, אך כאן אין דרך סחיטה כלל בכך '''(משנ"ב).'''</ref> (וכל שכן בשאר דברים כמו בשר עם מים ועוד).

<blockquote>☜ רמ"א: מותר לסחוט ענבים בתוך הפה, וכל שכן שארי דברים (שאין בהם חיוב חטאת בסחיטתם (משנ"ב)) ויש אומרים שאסור בענבים וכיוצא בזה (כלומר אף בדברים שאין בהם חיוב חטאת (משנ"ב)).

⤶ בענבים וזיתים יש להחמיר, בשאר דברים מותר בכל מקרה (אליה רבה). ומסתבר שדווקא בדרך יניקה אסור, אבל אם מניח אותם בתוך פיו ומוצץ דרך אכילה ומותר (פרי מגדים ומשנ"ב).
</blockquote>

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:בן שמואל]]

פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכ א - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Added ben shmuel book.