https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%99_%D7%91פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שי ב - היסטוריית גרסאות2026-04-30T13:00:06Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%99_%D7%91&diff=161514&oldid=prev172.69.151.51: /* סעיף ב | מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון */2024-12-12T19:28:31Z<p><span class="autocomment">סעיף ב | מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:28, 12 בדצמבר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ol></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ol></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><li><blockquote><p>גורגורות וצימוקים. רבי יוחנן אומר (מה.) שלרבי שמעון יש מוקצה בגורגרות וצימוקים, אבל בשאר מיני אוכלים אין מוקצה. לכן המטמין חיטים באדמה, או המניח ביצים תחת תרנגולת אינם נעשים מוקצה כיוון שהם עדיין ראויים לאכילה. הגמרא אומרת שבתמרים שהניחם בכלי כדי שיבשילו רבי שמעון מתיר למרות שהקצה מדעתו כיוון שהם עדיין ראויות לאכילה. ומבארים '''רש&quot;י, רא&quot;ש ורמב&quot;ם''' שרבי שמעון מודה לאיסור רק אם יש שני תנאים: א. הקצה מדעתו. ב. אינם ראויות לאכילה.</p></blockquote></li></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><li><blockquote><p>גורגורות וצימוקים. רבי יוחנן אומר (מה.) שלרבי שמעון יש מוקצה בגורגרות וצימוקים, אבל בשאר מיני אוכלים אין מוקצה. לכן המטמין חיטים באדמה, או המניח ביצים תחת תרנגולת אינם נעשים מוקצה כיוון שהם עדיין ראויים לאכילה. הגמרא אומרת שבתמרים שהניחם בכלי כדי שיבשילו רבי שמעון מתיר למרות שהקצה מדעתו כיוון שהם עדיין ראויות לאכילה. ומבארים '''רש&quot;י, רא&quot;ש ורמב&quot;ם''' שרבי שמעון מודה לאיסור רק אם יש שני תנאים: א. הקצה מדעתו. ב. אינם ראויות לאכילה.</p></blockquote></li></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><li><blockquote><p>נר גדול. המשנה אומרת (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה</del>.) שרבי שמעון מתיר לטלטל נר שדלק בכניסת השבת (כי אין לו מיגו דאיתקצאי), והגמרא מסייגת שרבי שמעון התיר רק נר קטן, אבל נר גדול גם רבי שמעון מודה שאסור כיוון שהאדם לא חשב על כך שיכבה במשך השבת.</p></blockquote></li></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><li><blockquote><p>נר גדול. המשנה אומרת (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מד</ins>.) שרבי שמעון מתיר לטלטל נר שדלק בכניסת השבת (כי אין לו מיגו דאיתקצאי), והגמרא מסייגת שרבי שמעון התיר רק נר קטן, אבל נר גדול גם רבי שמעון מודה שאסור כיוון שהאדם לא חשב על כך שיכבה במשך השבת.</p></blockquote></li></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><li><blockquote><p>בסיס לדבר האסור. הגמרא (מז.) אומרת ששמן ופתילה נחשבים מוקצה כיוון שהם בסיס לנר (שלא היה עשוי להכבות בשבת מדעתו). אבל מוכני שהיו עליה מעות בבין השמשות וניטלו, מאחר שיש אפשרות שינטלו על ידי קטן או גוי, ועוד שהמוכני אינה מיועדת לכך, סובר רבי שמעון שאין בזה משום בסיס לדבר האסור<ref><p>'''הבית יוסף''' התקשה מדוע אין זה דומה לנר גדול שאסור גם לרבי שמעון כי האדם לא תכנן שהוא יכבה בשבת. ותירץ שהמוכני אינו מיוחד למעות והמעות עשויות להנטל מעליו על ידי גוי או תינוק ולכן נחשב כנר קטן שעשוי להכבות. אמנם הרשב&quot;א תירץ שגם במוכני האדם מצפה שהמעות יפלו בשבת (וייתכן שכוונתו כביאור הבית יוסף).</p></ref>.</p></blockquote></li></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><li><blockquote><p>בסיס לדבר האסור. הגמרא (מז.) אומרת ששמן ופתילה נחשבים מוקצה כיוון שהם בסיס לנר (שלא היה עשוי להכבות בשבת מדעתו). אבל מוכני שהיו עליה מעות בבין השמשות וניטלו, מאחר שיש אפשרות שינטלו על ידי קטן או גוי, ועוד שהמוכני אינה מיועדת לכך, סובר רבי שמעון שאין בזה משום בסיס לדבר האסור<ref><p>'''הבית יוסף''' התקשה מדוע אין זה דומה לנר גדול שאסור גם לרבי שמעון כי האדם לא תכנן שהוא יכבה בשבת. ותירץ שהמוכני אינו מיוחד למעות והמעות עשויות להנטל מעליו על ידי גוי או תינוק ולכן נחשב כנר קטן שעשוי להכבות. אמנם הרשב&quot;א תירץ שגם במוכני האדם מצפה שהמעות יפלו בשבת (וייתכן שכוונתו כביאור הבית יוסף).</p></ref>.</p></blockquote></li></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><li><blockquote><p>מוקצה מחמת גופו. רבי שמעון אומר (שם:) שמוכני שהיו עליה מעות בערב שבת מותרת בטלטול, אלא שבזמן שהמעות על המוכני היא אסורה בטלטול. וכותבים רש&quot;י ומרדכי שגם רבי שמעון מודה בדברים שלא ראויים לשום שימוש כמו מעות.</p></blockquote></li></ol></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><li><blockquote><p>מוקצה מחמת גופו. רבי שמעון אומר (שם:) שמוכני שהיו עליה מעות בערב שבת מותרת בטלטול, אלא שבזמן שהמעות על המוכני היא אסורה בטלטול. וכותבים רש&quot;י ומרדכי שגם רבי שמעון מודה בדברים שלא ראויים לשום שימוש כמו מעות.</p></blockquote></li></ol></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l40">שורה 40:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ol></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ol></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><li><blockquote><p>ודאי שבדבר המחובר או בדבר המחוסר צידה יש מוקצה גם אצל גוי (משנ&quot;ב). ואף באבנים ועצים לא שייך לומר שדעתו של הגוי על כל מה שיש אצלו בחצר (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><li><blockquote><p>ודאי שבדבר המחובר או בדבר המחוסר צידה יש מוקצה גם אצל גוי (משנ&quot;ב). ואף באבנים ועצים לא שייך לומר שדעתו של הגוי על כל מה שיש אצלו בחצר (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בן שמואל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בן שמואל]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-148198:rev-161514:php=table -->
</table>172.69.151.51https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%99_%D7%91&diff=148198&oldid=prevWikiboss: Added ben shmuel book.2020-12-22T18:34:52Z<p>Added ben shmuel book.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שי ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שי|ב}}<br />
<br />
<br />
== סעיף ב | מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון ==<br />
<br />
נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון האם מותר לטלטל דבר שהיה מוקצה בבין השמשות ואחר כך התבטל האיסור ממנו. לדוגמא: נר שכבה בשבת. להלכה נפסק כרבי יהודה בזה. ובכל שאר דיני המוקצה הלכה כרבי שמעון (עיין סימן רעט, א).<br />
<br />
יש כמה סוגי מוקצה שגם רבי שמעון מודה שאסורים. והכלל העולה הוא שדבר שהאדם הסיח דעתו ממנו בידיו אסור גם לרבי שמעון.<br />
<br />
<ol><br />
<li><blockquote><p>גורגורות וצימוקים. רבי יוחנן אומר (מה.) שלרבי שמעון יש מוקצה בגורגרות וצימוקים, אבל בשאר מיני אוכלים אין מוקצה. לכן המטמין חיטים באדמה, או המניח ביצים תחת תרנגולת אינם נעשים מוקצה כיוון שהם עדיין ראויים לאכילה. הגמרא אומרת שבתמרים שהניחם בכלי כדי שיבשילו רבי שמעון מתיר למרות שהקצה מדעתו כיוון שהם עדיין ראויות לאכילה. ומבארים '''רש&quot;י, רא&quot;ש ורמב&quot;ם''' שרבי שמעון מודה לאיסור רק אם יש שני תנאים: א. הקצה מדעתו. ב. אינם ראויות לאכילה.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>נר גדול. המשנה אומרת (מה.) שרבי שמעון מתיר לטלטל נר שדלק בכניסת השבת (כי אין לו מיגו דאיתקצאי), והגמרא מסייגת שרבי שמעון התיר רק נר קטן, אבל נר גדול גם רבי שמעון מודה שאסור כיוון שהאדם לא חשב על כך שיכבה במשך השבת.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>בסיס לדבר האסור. הגמרא (מז.) אומרת ששמן ופתילה נחשבים מוקצה כיוון שהם בסיס לנר (שלא היה עשוי להכבות בשבת מדעתו). אבל מוכני שהיו עליה מעות בבין השמשות וניטלו, מאחר שיש אפשרות שינטלו על ידי קטן או גוי, ועוד שהמוכני אינה מיועדת לכך, סובר רבי שמעון שאין בזה משום בסיס לדבר האסור<ref><p>'''הבית יוסף''' התקשה מדוע אין זה דומה לנר גדול שאסור גם לרבי שמעון כי האדם לא תכנן שהוא יכבה בשבת. ותירץ שהמוכני אינו מיוחד למעות והמעות עשויות להנטל מעליו על ידי גוי או תינוק ולכן נחשב כנר קטן שעשוי להכבות. אמנם הרשב&quot;א תירץ שגם במוכני האדם מצפה שהמעות יפלו בשבת (וייתכן שכוונתו כביאור הבית יוסף).</p></ref>.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>מוקצה מחמת גופו. רבי שמעון אומר (שם:) שמוכני שהיו עליה מעות בערב שבת מותרת בטלטול, אלא שבזמן שהמעות על המוכני היא אסורה בטלטול. וכותבים רש&quot;י ומרדכי שגם רבי שמעון מודה בדברים שלא ראויים לשום שימוש כמו מעות.</p></blockquote></li></ol><br />
<br />
<blockquote>עוד אומרת הגמרא (מו.) שרק נר של נפט מותר בטלטול כי הוא ראוי לכסות בו כלי, אך אבנים וכדומה אסורים בטלטול כיוון שאינם ראויים לכלום.<br />
</blockquote><br />
<ol start="5"><br />
<li><blockquote><p>מוקצה במחובר. הגמרא בביצה (כד:) אוסרת לקבל מגוי דורון ביו&quot;ט אם יש במינו במחובר. '''רש&quot;י והרמב&quot;ן''' מבארים שכיוון שהיה יכול לקטוף את הפירות מערב שבת ולא קטף, הקצה אותם מדעתו ואסורים בטלטול<ref><p>מדוע רבי שמעון יודה בזה, הרי אין כאן את התנאי השני שהפירות לא יהיו ראויים לאכילה כמו גורגורות?</p></ref>. '''הרז&quot;ה והר&quot;ן''' חולקים וסוברים שדבר מחובר מוקצה כדין נר גדול שמוקצה מחמת האיסור הרובץ עליו ואין דעתו להשתמש בו.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>מוקצה מחמת חסרון כיס. הגמרא (קנז.) אומרת שרבי שמעון מודה במוקצה מחמת חסרון כיס.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל. הבית יוסף מכריח שרבי שמעון מודה שאסור לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל שאם לא כן תהיה לנו סתירה בפסקי ההלכה, שמצד אחד נפסק כרבי שמעון במוקצה ומצד שני נפסק שאסור לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל.</p></blockquote></li></ol><br />
<br />
רש&quot;י, רא&quot;ש ורמב&quot;ם: בדברי מאכל אין מוקצה לרבי שמעון אלא אם כן דחה בידיים והמאכל אינו ראוי לאכילה.<br />
<br />
<blockquote>⤶ בית יוסף (ע&quot;פ הגמרא): אבל בדברי מאכל מחוברים גם רבי שמעון מודה שהם מוקצה.<br />
<br />
☜ שו&quot;ע: כל מיני אוכלים התלושים אינם מוקצה, גם אם טמן אותם באדמה (ולא השרישו), אבל גורגורות וצימוקים שהעלה אותם לגג כדי שיתייבשו אסורים בטלטול כיוון שדחה אותם בידיים ואינם ראויים לאכילה. וכן פירות העומדים לסחורה מותרים בטלטול<ref>מקור הדבר לא הוזכר במוקצה שמודה בו רבי שמעון אלא בגמרא בדף יט: שמותר לאכול מפירות העומדים לסחורה.</ref>.<br />
</blockquote><br />
<ol><br />
<li><blockquote><p>כל זה בדבר שהוא אוכל, אבל בכלים, לפעמים מודה רבי שמעון שאסורים, כגון חסרון כיס וכדומה (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol><br />
<br />
=== ❖ הכנה בדברים של גוי ===<br />
<br />
כלבו ור&quot;ן: דברים שבבעלות גוי אינם מוקצים, כיוון שדעת הגוי על כל מה שברשותו, ואין בהם דין של מיגו דאיתקצאי.<br />
<br />
<blockquote>☜ רמ&quot;א: אין דין הכנה בגוי, אפילו בגורגורות וצימוקים (שהיו אסורים בבין השמשות).<br />
<br />
⤶ בית מאיר וגר&quot;ז: גם אצל גוי שייך דחייה בידיים ואסור לטלטל גורגורות וצימוקים. ודברי הרמ&quot;א עוסקים בגורגורות הראויות קצת לאכילה, שבסעיף ה' נפסק שצריך הזמנה, וכאן לא צריך.<br />
</blockquote><br />
<ol><br />
<li><blockquote><p>ודאי שבדבר המחובר או בדבר המחוסר צידה יש מוקצה גם אצל גוי (משנ&quot;ב). ואף באבנים ועצים לא שייך לומר שדעתו של הגוי על כל מה שיש אצלו בחצר (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol><br />
<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:בן שמואל]]</div>Wikiboss