https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%99%D7%98_%D7%90 פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיט א - היסטוריית גרסאות 2026-04-30T11:38:26Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%99%D7%98_%D7%90&diff=148265&oldid=prev Wikiboss: Added ben shmuel book. 2020-12-22T18:41:12Z <p>Added ben shmuel book.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שיט א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שיט|א}}<br /> <br /> <br /> == סעיף א | גדרי בורר ==<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;הגמרא (עד:) מביאה ברייתא שאומרת (ע&amp;quot;פ ביאור אביי) שהבורר לאכול לאלתר מותר, ולבוא ביום חייב חטאת. בהמשך, אומר רב אשי שהבורר לאכול ולהניח פטור, והגמרא מקשה מברייתא ששנינו שחייב, ועונה, הא בקנון ותחמוי והא בנפה וכברה&lt;ref&gt;כאשר מנפה בנפה או בכברה, נראה מהקדמת המשנ&amp;quot;ב שהמין הנשאר למעלה הוא האוכל והיורד הוא הפסולת. אך קשה משום שבס&amp;quot;ק ג וכן בס&amp;quot;ק נה ונח כתב שהמין היורד למטה הוא האוכל והפסולת נשארת למטה. ובאמת שלדינא יש בזה מחלוקת גדולה באחרונים (נזכיר חלקם: &#039;&#039;&#039;לכף החיים&#039;&#039;&#039; (ג, קיא, קטו) המאכל יורד למטה. &#039;&#039;&#039;לאור לציון&#039;&#039;&#039; (ב, לא, י) האוכל נשאר למעלה).&lt;/ref&gt; (ורק בידו מותר).<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> ◄ לרש&amp;quot;י: הברייתא שהקשתה על רב אשי היא הברייתא לעיל. וא&amp;quot;כ יוצא שנפה וכברה אסורים רק אם עושה לבו ביום, אבל לאלתר יהיה מותר.<br /> <br /> ◄ לר&amp;quot;י, ר&amp;quot;ח, רמב&amp;quot;ם, רא&amp;quot;ש, ר&amp;quot;ן וטור: הברייתא המקשה היא ברייתא אחרת, ולכן רק ביד מותר לאלתר, אבל בנפה וכברה חייב חטאת, ובקנון ותמחוי פטור אבל אסור.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;☜ וכך פוסק שו&amp;quot;ע&lt;ref&gt;&lt;sup&gt;*&lt;/sup&gt; האחרונים דנו בכמה אופנים של ברירה בעזרת כלים:<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שימוש בכף או מזלג:&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> ◄ &#039;&#039;&#039;משנ&amp;quot;ב&#039;&#039;&#039; (ס&amp;quot;ק סב ע&amp;quot;פ ביאור האחרונים), &#039;&#039;&#039;אג&amp;quot;מ&#039;&#039;&#039; (א, קכד), &#039;&#039;&#039;שש&amp;quot;כ&#039;&#039;&#039; ועוד: ברירה בכף אסורה אפילו לאלתר. אמנם אם משתמש בכף רק לנוחות, והיה יכול לברור גם בלעדיה גם הם מתירים. (עיין באג&amp;quot;מ ובשש&amp;quot;כ).<br /> <br /> ◄ &#039;&#039;&#039;הרב עובדיה&#039;&#039;&#039; (חזו&amp;quot;ע, ד עמוד קעג) &#039;&#039;&#039;הרב עמאר&#039;&#039;&#039; (שם) &#039;&#039;&#039;ומנוחת אהבה&#039;&#039;&#039; (ב ז, ז): מותר גם בעזרת כף או מזלג.<br /> <br /> ועיין בסעיף יז ובהערה מה שפסק המשנ&amp;quot;ב שם ומה שהערנו שם.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;שימוש במלחיה:&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> ◄ &#039;&#039;&#039;רוב האחרונים:&#039;&#039;&#039; מותר להשתמש במלחיה למרות שיש בה גרגרי אורז מכמה טעמים: א. אינו מתכוון לברור והמלח נברר מאליו &#039;&#039;&#039;(הרב אליהו, איל משולש)&#039;&#039;&#039;. ב. גם אם זה פסיק רישיה, זה איסור דרבנן. &#039;&#039;&#039;(הרב עובדיה, מנוח&amp;quot;א)&#039;&#039;&#039;. ג. כל כלי שמיועד לברירה מיידית בלבד הוי כיד. &#039;&#039;&#039;(הגרש&amp;quot;ז)&#039;&#039;&#039;.<br /> <br /> ◄ &#039;&#039;&#039;שש&amp;quot;כ&#039;&#039;&#039; (ג, סו): טוב שלא להשתמש במלחיה דרך המכסה שלה.&lt;/ref&gt;&lt;sup&gt;*&lt;/sup&gt;.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> &lt;ol&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;הברור באיסור:&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;◄ פרי מגדים: אסור בדיעבד לאכול מזה בשבת.<br /> <br /> ◄ גר&amp;quot;א: כל מלאכות שבת מותרת אם עשאן בשגגה.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> &lt;ol start=&quot;2&quot;&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אף אם רוב התערובת היא פסולת, משמע מסתימת השו&amp;quot;ע שהתיר בזה (ביה&amp;quot;ל).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;בורר בנפה וכברה חייב בין אם משאיר את המין שרוצה בו ובין אם בורר אותו, ואפילו לאלתר אסור (ביה&amp;quot;ל ולא כפרמ&amp;quot;ג&lt;ref&gt;&lt;p&gt;&#039;&#039;&#039;הגרש&amp;quot;ז&#039;&#039;&#039; (שש&amp;quot;כ ג, הערה קעז) מסתפק לפי&amp;quot;ז אם יש לאסור להצמיד את המצקת של המרק אל דופן הסיר, דלמא הוי ככלי שבוררים בו ואסור גם לאלתר.&lt;/p&gt;&lt;/ref&gt;).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אם העלים המעופשים מעורבים עם העלים הטובים יוציא את הטובים, אבל אם העלים הרעים מקיפים את הטובים, יכול להוריד את הרעים ואז הוי כמו מקלף קליפה (ביה&amp;quot;ל בשם שיורי ברכה)&lt;ref&gt;&lt;p&gt;ועיין בסוף סימן שכא ברמ&amp;quot;א.&lt;/p&gt;&lt;/ref&gt;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;בקנון ותחמוי אסור אפילו פחות מכגורגרת, שאף חצי שיעור אסור מהתורה (ביה&amp;quot;ל).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אף הבורר לצורך בהמות או עופות מותר (ביה&amp;quot;ל).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> === &#039;&#039;&#039;❖ שיעור לאלתר&#039;&#039;&#039; ===<br /> <br /> ◄ רא&amp;quot;ש, ר&amp;quot;ן בשם הר&amp;quot;ח, הרב המגיד ורי&amp;quot;ו: כל שבורר לצורך סעודה קרובה מותר.<br /> <br /> ☜ כך פוסק רמ&amp;quot;א&lt;ref&gt;באמת שיש לדון האם הרמ&amp;quot;א פסק את דעת הרא&amp;quot;ש והר&amp;quot;ח מאחר שמשמע ממנו שצריך שתהיה הסעודה שמיסב בה מיד (ובפשטות כך יותר נראה מאחר שרבינו ירוחם לקמן מיקל אפילו לסעודה שאינה בסמוך, והההגות מרדכי התיר רק סמוך לאכילה ממש).&lt;/ref&gt;. והוסיף שמותר לברור אף לצורך אחרים (על פי תוספות).<br /> <br /> ◄ רי&amp;quot;ו: אם בורר לצורך סעודה קרובה מותר, ואם עומד בתוך סעודה אסור לברור לצורך סעודה אחרת שתהיה היום, וכן אם בורר לצורך סעודה אסור להשאיר לאחריה (עיין לקמן באחרונים).<br /> <br /> ◄ הגהות מרדכי: רק אם בורר ואוכל מיד מותר.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;☜ כך פוסק תוספת ירושלים (&#039;&#039;&#039;ולדינא&#039;&#039;&#039; אין להחמיר בזה, אלא כדברי הרמ&amp;quot;א&lt;ref&gt;כי גם לרמ&amp;quot;א יש ראיה מהגמרא שלנו כמו שכותב &#039;&#039;&#039;הגר&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; (שאמרה שרק לבוא ביום אסור, משמע שפחות מזה הוי גם לאלתר) &#039;&#039;&#039;(ביה&amp;quot;ל)&#039;&#039;&#039;.&lt;/ref&gt; (ביה&amp;quot;ל)).<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> ◄רמב&amp;quot;ם: צריך לברור לאכילה מיד. (&#039;&#039;&#039;הבית יוסף&#039;&#039;&#039; מסתפק אם דעתו כהגהותמרדכי או שכל שהולך לאכול בסעודה הקרובה נחשב למיד).<br /> <br /> &lt;ol&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אף אם הסעודה תארך כמה שעות מותר לברור לצורכה כיוון שבורר סמוך לה. ואם בירר לצורך אחרי הסעודה חייב חטאת, אבל אם בירר לאותה סעודה ונשאר ממילא לאחר כך מותר (משנ&amp;quot;ב). אם נמלך באמצע הסעודה להשאיר, מותר אבל לא שפיר למעבד הכי (שער הציון).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;מותר לברור לצורך אחרים אפילו אף אם אינו אוכל עימם כלל (משנ&amp;quot;ב).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;❖ דרך הוצאת עלים &#039;&#039;&#039;<br /> <br /> ☜ רמ&amp;quot;א: מותר לברור את העלים הטובים מתוך העלים המעופשים אם רוצה לאוכלם בסעודה הקרובה.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;⤶ אך אסור להוציא את העלים המעופשים מתוך הטובים. ואם המעופשים ראויים לאכילה בשעת דחק איסורם רק מדרבנן (משנ&amp;quot;ב).<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> &lt;ol&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אם העלים המעופשים נפרדים ייקח את הטובים ויניח את הרעים (כדברי הרמ&amp;quot;א) אך אם קלחים, והמעופשים בחוץ, יכול להוציא את הרעים, דהוי כמקלף פרי&lt;ref&gt;&lt;p&gt;&lt;sup&gt;*&lt;/sup&gt; אם יש חלק רקוב בפרי יכול להסירו סמוך לאכילה (&#039;&#039;&#039;שש&amp;quot;כ&#039;&#039;&#039; (ג, כג) &#039;&#039;&#039;כף החיים&#039;&#039;&#039; (טו)) ויש מי שהחמיר ליטול מעט מהפרי יחד עם החלק הרקוב (&#039;&#039;&#039;חוט השני&#039;&#039;&#039; (ב, כה ו)).&lt;/p&gt;&lt;/ref&gt;&lt;sup&gt;*&lt;/sup&gt; (ביה&amp;quot;ל).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:בן שמואל]]</div> Wikiboss