Wikiboss: Added ben shmuel book.

2020-12-22T18:40:03Z

Added ben shmuel book.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שיז ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שיז|ז}}

== סעיף ז | קשירת פרה לאבוס ==

<blockquote>הגמרא (שם) אומרת שמותר לקשור חבל בפרה או באבוס אם היה קשור מערב שבת (וזה מותר בכל חבל), אבל אסור להביא חבל מהבית ולקשור בשניהם. ההיתר הוא רק בחבל גרדי אבל חבל רגיל אסור.
</blockquote>
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.

הראשונים חולקים מדוע אסור להביא חבל רגיל וחבל גדרי מותר, (ומדוע אם היה קשור מע"ש כל חבל מותר):

◄ רש"י: בחבל רגיל יש חשש שישאיר אותו שם לעולם ובחבל גרדי אין חשש<ref>ועם זאת לא גוזרים על חבל גרדי, כי אין חשש בקשירה של פרה אפילו בחבל רגיל שיעשה קשר של קיימא. (משנ"ב). והגם שבסעיף ד כתבו רוב האחרונים שאסרו חבל גרדי משום חבל רגיל, הגם שלא יהיה איסור תורה בכל מקרה, צ"ל שהחשש כאן הוא קטן גם ביחס לעצם הצורך לגזור גזירה לגזירה (כנלע"ד).</ref>. (ואם החבל קשור כבר מערב שבת מותר כיוון שמסתמא אותו צד שקשר בשבת לא ישאירו קשור שם לעולם, אלא יחזור ויתירנו<ref>כך ביארו '''הב"ח והמשנ"ב'''. '''והב"י''' ביאר אחרת והאחרונים תמהו על דבריו.</ref>).

◄ רמב"ם וטור: חבל רגיל מוקצה וחבל גרדי אינו מוקצה. (ואם החבל היה קשור מערב שבת מותר כיוון שמיועד לכך).

<blockquote>☜ משנ"ב (בשם האליה רבה): פוסק כדברי רש"י, ואין בחבל שבבית איסור מוקצה.
</blockquote>
=== ❖ קשר שיכול להשאר לעולם ===

כלבו: גם קשר שאדם קושר לאותו יום, אם דרכו של האדם להמלך ולהשאיר את הקשר לעולם, אסור לקושרו (זה בעצם הטעם שאסור להביא חבל מהבית ולקשור בפרה ובאבוס).

<blockquote>☜ כך פסק משנ"ב<ref>'''בביה"ל''' בתחילת הסימן הוכיח שהולכים אחר דעת העולם מכך שאסור לקשור מדרבנן קשר שרגילים לפעמים להשאירו לעולם. וכ"ש במקרה שהעולם כולו רגיל לקשור לעולם יהיה אסור מהתורה.</ref>.
</blockquote>
=== ❖ קשירה באוכלי בהמה ופותל ===

◄ לרש"י יש קשירה גם באוכלי בהמה.

<blockquote>☜ כך פוסק רמ"א (בסימן שכד, ד).
</blockquote>
◄ לרמב"ם מותר לקשור אוכלי בהמה כי לא שייך בהם קשר של קיימא (לחיי אדם גם הרמב"ם סובר שיש קשירה באוכלי בהמה).

<blockquote>⤶ פרי מגדים ומשנ"ב: מותר דווקא באוכלים רכים שכאשר יתייבשו הקשר יפסק. אבל באוכלים שלא יפסקו בעת שיתייבשו- אסור.

☜ משנ"ב: לדינא אין להקל בזה.
</blockquote>
א. הפותל חייב משום תולדת קושר<ref>* אמנם הפותל שיער (לעשות צמות) אינו חייב משום קושר. אור שמח (י, ח): 'ולא אמרו בגודלת משום קושר, דזה לא שייך בהא, דכולהו ינקי מהראש ומחוברין יחד'. וכן אינו חייב משום אורג. עיין סימן שג במג"א ס"ק כ.</ref>* והמפריד ואינו מתכוון לקלקל חייב משום מתיר (רמב"ם<ref>* לפי זה אין ללפף בחזקה חוט ברזל על שקיות וכדומה או להתירו (ואם אי אפשר בעניין אחר יכול לחותכו כדרך קלקול לכתחילה (או שלא בדרך קלקול שלא בפני עם הארץ) ('''שש"כ''' (פרק ט)). אמנם יש שחלקו והתירו בליפוף חבל מברזל ('''דברי יציב''' (או"ח קנג) '''ושבט הלוי''' (ח, נה)). כי מה שכתב הרמב"ם שפותל הוא תולדת קושר זה רק בפותל שני חבלים לעשותם חבל אחד עב, שבזה יש דמיון קצת לקושר. אבל בליפוף של חבל אין עשיית חבל אחד עב אלא הידוק. והוסיף בשבט הלוי שמניין לנו שאסרו בפותל קשר הדיוט? אולי כל מה שאסרו זה רק קשירה גמורה שנאסרה מהתורה. וגם אם נניח שיש גדרי קשירה אף בפותל, הרי סתימת הפוסקים, הטור והשו"ע, שלא כדברי הרמב"ם. וכן הסכימו פוסקים נוספים להתיר (עיין '''חזו"ע''' (שבת ה, עז) '''ואור לציון''' (כט, ב) ועוד).

'''ביביע אומר''' (ה, ג) כתב שאין לאסור להפריד ציציות מדברי הרמב"ם האלה.</ref>*).

=== מסקנת סעיפים ד, ו, ז ===

יש שלוש גמרות שמדברות על קשירת חבל בסתם:

א. קשירה בדלי: אסור אפילו חבל גרדי משום חבל רגיל (סעיף ד).

ב. קשירת פרה לאבוס: בחבל גרדי מותר ובחבל רגיל אסור. (סעיף ז).

ג. קשירת חבל בפני פרה: כל חבל מותר. (סעיף ו).לדעת רוב האחרונים אין שום היתר לקשור את הקשרים הללו באומנות אלא רק בקשירת הדיוט<ref>ושנית חשוב לתת את הדעת על כך שבסעיף א התבאר שמותר לקשור לזמן קצר, ואין בזה סתירה לכך שאסור לקשור קשר הדיוט בחבל גרדי כיוון שבסעיף א מדובר על אדם שאומר במפורש שדעתו לזמן קצר. ובסעיפים אלו מדובר על אדם שקושר בסתמא.</ref>.

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:בן שמואל]]

פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיז ז - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Added ben shmuel book.