https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%99%D7%96_%D7%93 2026-04-30T11:45:37Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%99%D7%96_%D7%93&diff=148250&oldid=prev 2020-12-22T18:39:46Z

<p>Added ben shmuel book.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שיז ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שיז|ד}}<br /> <br /> <br /> == סעיף ד | קשירת חבל בדלי ==<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;נחלקו רבי יהודה וחכמים במשנה (קיג.) האם מותר לקשור חבל &#039;&#039;&#039;בדלי&#039;&#039;&#039; או לא. לדעת רבי יהודה מותר ולדעת חכמים אסור. ובגמרא מבואר שנחלקו בחבל של גדרי (חבל יקר) שאין חשש שיבטלו שם. לדעת רבי יהודה לא גוזרים משום חבל רגיל ולדעת חכמים גוזרים.<br /> <br /> בהמשך הגמרא מובא שרבי יוחנן מתיר להביא חבל של גרדי ולקושרו &#039;&#039;&#039;בפרה&#039;&#039;&#039; ואין חשש שיעשה כך גם בחבל רגיל.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> תוספות: העולה מדברי רבי יוחנן: או שהלכה כרבי יהודה שמותר לקשור בחבל גרדי (וכן סוברים &#039;&#039;&#039;המאירי והטור&#039;&#039;&#039;), או שהלכה כחכמים שאסור לקשור חבל גרדי, אלאל שבקשירת פרה אין טעם לגזור אטו חבל רגיל (וכך סוברים &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם, רי&amp;quot;ו ורע&amp;quot;ב&#039;&#039;&#039;) (ורק אבנט או משיחה, שלא יבטלם שם, מותר לקשור).<br /> <br /> מגיד משנה בשם רשב&amp;quot;א ותוספות, ר&amp;quot;ן ורבינו ירוחם: כל החשש בקשירת דלי היה רק בדלי הקבוע לבאר. אבל בדלי שאינו קבוע כמו הדליים שלנו, אין חשש כלל.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;☜ שו&amp;quot;ע: אסור לקשור חבל בדלי, אלא רק אבנט ומשיחה (כרמב&amp;quot;ם). ובדליים שלנו אין חשש ומותר גם בחבל.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> &lt;ol&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אסור לקשור חבל גם אם דעתו להתירו מיד כיוון שיש רגילות להשאירו שם.(משנ&amp;quot;ב). (ולדעת &#039;&#039;&#039;הט&amp;quot;ז&#039;&#039;&#039; שם, אם דעתו להתיר מיד מותר).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;לדעת &#039;&#039;&#039;המג&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; דליים בימינו אינם עשויים להשאר שם זמן רב ומותרים. ולפי זה לדעות שאסרו ביותר מיום יש לאסור כאן, כנ&amp;quot;ל בסעיף א, עם זאת אפשר להקל כדברי המג&amp;quot;א כי כמה ראשונים כתבו כדבריו, (ומכאן הקל הביה&amp;quot;ל ביותר מיום אחד בשעת הצורך) (ביה&amp;quot;ל).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> === ❖ באיזה קשר עוסק הסעיף ===<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;הקדמה קצרה&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> ישנו הבדל בין חבל של גרדי לבין הקשרים שבסעיף א. בסעיף א מדובר על קשר שאנשים רגילים לקשור על מנת להתיר בזמן קצר, לעומת חבל גרדי שהרגילות להשאירו ליותר זמן, ולכן הרמב&amp;quot;ם אוסר גם לזמן קצר.<br /> <br /> נחלקו האחרונים באיזה קשר גזרו חכמים חבל גרדי משום חבל רגיל. [חשוב להבהיר- חבל גרדי זו קשירה לזמן מועט, וחבל רגיל זו קשירה להרבה זמן].<br /> <br /> ◄ עולת שבת: מדובר על קשר אומן, שכן רק אז יש איסור תורה בחבל רגיל לדעת השו&amp;quot;ע. אבל בקשר רגיל זה רק גזירה לגזירה ומותר בחבל גרדי (וקצת צ&amp;quot;ב מדוע באבנט הותר קשר אומן. וייתכן שאין על זה שם קשר כלל).<br /> <br /> ◄ מגן אברהם, תוספת שבת ומאמ&amp;quot;ר: מדובר על קשירת הדיוט, ומצינו הרבה פעמים שגוזרים גזירה לגזירה&lt;ref&gt;מה שכתב המשנ&amp;quot;ב שמותר לקשור קשר הדיוט לזמן קצר לפי השו&amp;quot;ע (בסעיף א) לא סותר את דברי האחרונים שכתבו כאן לאסור חבל גרדי בקשר הדיוט, כיוון שבסעיף זה יש חשש גדול יותר שישאיר את הקשר.&lt;/ref&gt; (ואז מובן מדוע באבנט מותר).<br /> <br /> = =<br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:בן שמואל]]</div>

Wikiboss