https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%99%D7%96_%D7%92 2026-04-30T11:45:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%99%D7%96_%D7%92&diff=148249&oldid=prev 2020-12-22T18:39:40Z

<p>Added ben shmuel book.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שיז ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שיז|ג}}<br /> <br /> <br /> == סעיף ג | פתיחת בית צואר ==<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;הגמרא אומרת (מח.) שמותר להתיר קשר שהכובסים עושים בבית הצואר של בגד, אבל אסור לפותחו מתחילה.<br /> <br /> רב יהודה אומר בשם רב שהפותח בית הצוואר לראשונה חייב חטאת (רש&amp;quot;י: משום תיקון כלי).<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> בית יוסף: חייב משום מכה בפטיש (אך לא משום קורע, כי אינו קורע על מנת לתפור&lt;ref&gt;בסימן שמ מוכיח הביה&amp;quot;ל שקורע על מנת &#039;&#039;&#039;לתקן&#039;&#039;&#039; (גם אם לא על מנת &#039;&#039;&#039;לתפור&#039;&#039;&#039;) חייב. וכך פסק שם השו&amp;quot;ע לדעתו, ולכן צ&amp;quot;ל שחזר בו שם ממה שכתב כאן (ואינו חייב משום מכה בפטיש אלא משום קורע).&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;טור ושו&amp;quot;ע&lt;ref&gt;&lt;sup&gt;*&lt;/sup&gt; &#039;&#039;&#039;שימוש בטיטול בשבת&#039;&#039;&#039;: יש מי שלומד מכאן שאסור לפתוח פלסטר או הדבקת טיטול, כדין מתקן כלי ולכן צריך לפותחו מערב שבת (עיין שש&amp;quot;כ טו, פז). אמנם להלכה הפוסקים מתירים גם אם לא פתח מערב שבת. ובפניני הלכה (יג, יב) מבאר שסמכו על הלבוש (והביאו המשנ&amp;quot;ב בס&amp;quot;ק כא) שכותב שכל קשר שבעל מלאכה עושה עד שיבוא בעל הבית לקחת את החפץ אין בו שום איסור. וכך זה לכאורה בדבק של הטיטול, שנעשה במפעל.<br /> <br /> לגבי הדבקה: נחלקו הראשונים בתפירה לזמן קצר. להלכה השו&amp;quot;ע מחמיר בזה בסימן שמ, ז. הדרכי משה כתב שם שנהגו להקל, ולא הגיה על השו&amp;quot;ע שם כלום. פה הרמ&amp;quot;א מביא מחלוקת בזה בלי להכריע. האחרונים תמהו מדוע הוא לא הגיה בסימן שמ על דברי השו&amp;quot;ע שסתם להחמיר, וביאר &#039;&#039;&#039;בתהילה לדוד&#039;&#039;&#039; שבקורע הוא מקל ובתפירה הוא מחמיר. &#039;&#039;&#039;השש&amp;quot;כ&#039;&#039;&#039; כותב שגם בתפירה הרמ&amp;quot;א מקל (&#039;&#039;&#039;והחזו&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; סבר שהרמ&amp;quot;א החמיר), לפי&amp;quot;ז מותר להדביק את הדבק שבטיטול, וכן פסק הרב עובדיה (יחו&amp;quot;ד ו, כד). מה עוד שדבק הטיטול מיועד לשימוש חוזר כמה פעמים (אם צריך לסדר את הטיטול). (עיין &#039;&#039;&#039;אורחות שבת&#039;&#039;&#039; יא, לו &#039;&#039;&#039;ופניני הלכה&#039;&#039;&#039; יג, יב).<br /> <br /> ולעניין הדבקת הטיטול לאחר השימוש בו, מובא בשם &#039;&#039;&#039;הגרש&amp;quot;ז&#039;&#039;&#039; להתיר בזה, כיוון שאין לו צורך בהדבקה לאחר הזריקה, נחשב כעל מנת להתירו מיד, אך יש שהחמירו בדבר (עיין &#039;&#039;&#039;הליכות עולם&#039;&#039;&#039; ד, עמוד רלב).&lt;/ref&gt;&lt;sup&gt;*&lt;/sup&gt;: מותר לפתוח בית צוואר שקשרו הכובס, שאינו של קיימא, אבל אין פותחים מחדש, דמתן מנא הוא (וחייב משום מכה בפטיש (משנ&amp;quot;ב)).<br /> <br /> ⤶ הקשר של הכובס מיועד רק עד שיבוא הקונה לקחת את הבגד ולכן אינו של קיימא&lt;ref&gt;המתיר הוא &#039;&#039;&#039;הלבוש.&#039;&#039;&#039; וכן הכריעו אחרונים נוספים לדינא (&#039;&#039;&#039;שש&amp;quot;כ&#039;&#039;&#039;, ט הערה נה. עיין &#039;&#039;&#039;חזון עובדיה&#039;&#039;&#039;, ה עמוד נד). והאוסר הוא &#039;&#039;&#039;הט&amp;quot;ז&#039;&#039;&#039; (וכן כתב &#039;&#039;&#039;בכף החיים&#039;&#039;&#039; (אות מא, מב)). ולכאורה כל דברי הט&amp;quot;ז הם רק אם אכן קשר לזמן אסור, אך אם קשר לפחות זמן, אף לט&amp;quot;ז יהיה מותר, אף בלי חידושו של הלבוש. (ואם אכן כך, לדעת השו&amp;quot;ע ודאי שיהיה מותר להתיר קשר כזה כי לדעת השו&amp;quot;ע כל קשר שלא נעשה לעולם נחשב לקשר שאינו של קיימא ומותר. עיין בס&amp;quot;ק ה במשנ&amp;quot;ב).&lt;/ref&gt;. ויש מחמירים שרק אם עשוי לאותו יום מותר (משנ&amp;quot;ב).<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> נחלקו הראשונים בדין תפירה שעשה האומן לאחר שכבר נפתח הבגד לראשונה:<br /> <br /> ◄ רבינו ירוחם, הגהות מרדכי בשם ריב&amp;quot;א וריטב&amp;quot;א בשם ר&amp;quot;ת: גם אם הכובס חזר וקשר או תפר את פתח בית הצואר כדרך אומן (עד שצריך לקרוע את החוט), אסור לפותחו משום מתקן מנא.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;☜ כך פוסק רמ&amp;quot;א.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> ◄ רבינו יואל ורשב&amp;quot;ם: כיוון שהתפירה לא עשויה להתקיים שם, אין בה איסור מתקן מנא דומיא דמגופת חבית.<br /> <br /> === &#039;&#039;&#039;❖ תפירה לזמן&#039;&#039;&#039; ===<br /> <br /> היו רגילים לתפור נעליים זה עם זה יחד ונחלקו הראשונים האם מותר להתיר את התפירות:<br /> <br /> ◄ ריב&amp;quot;א: אסור, כיוון שתפירה לזמן נחשבת תפירה גמורה (לא כמו בקושר).<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;☜ כך פוסק שו&amp;quot;ע (בסימן שמ, ז).<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> ◄ רבינו יואל וראבי&amp;quot;ה: תפירה לזמן מותרת כמו בקשירה, ולכן מותר לקרוע את התפירות הללו.<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;☜ רמ&amp;quot;א: אסור לנתק את הקשרים הללו, ויש מי שמתיר בזה (ולא בפני עם הארץ)&lt;ref&gt;כנזכר בהערה הקודמת, הדרכי משה בסימן שמ, ב, הקל, וכתבו האחרונים שכך הוא סובר להלכה. (וכן סברו &#039;&#039;&#039;האור לציון&#039;&#039;&#039; (ב, כט ה), &#039;&#039;&#039;והגרש&amp;quot;ז&#039;&#039;&#039; (שש&amp;quot;כ טו, הערה רט)).&lt;/ref&gt;.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> # אם רצועות בגד הסתבכו יחד ונעשו לקשר שאי אפשר לפותחו, מותר לנתקן (ולא בפני עם הארץ) ואין עליהם שם קשר לעניין תיקון מנא (יש&amp;quot;ש&lt;ref&gt;אבל לעניין התרת הקשר, עדיין יש בו איסור מתיר אם לא עשוי לפותחו. (כך נראה מהמשנ&amp;quot;ב).&lt;/ref&gt;).<br /> # אם קשר קשירה מותרת (עניבה) ובטעות נקשר לו קשר אסור, מותר להתירו (חיי אדם).<br /> # כל קשר שאינו עשוי לעולם אפשר להקל להתירו או לקשרו על ידי גוי במקום צורך, דהוי שבות דשבות (משנ&amp;quot;ב).<br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> [[קטגוריה:בן שמואל]]</div>

Wikiboss