פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שז יד - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

2020-12-22T16:49:43Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:49, 22 בדצמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שז יד\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|שז\|יד}}~~


	~~== סעיף יד \| לקרוא באגרת השלוחה ==~~

	~~'''הקדמה לסעיף'''~~

	כאשר מגיעה לאדם אגרת בשבת יש לדון בה מצד שלושה דברים: '''1.''' שטרי הדיוטות (ופה יש צד להקל שהרי לא יודע מה יש בתוך המכתב, ואולי יש בזה צורך). '''2.''' מוקצה (כיוון שהובאה מחוץ לתחום). '''3.''' הנאה ממעשה הגוי שהביא אותה בשבת.

	◄ '''ר"י בתוספות'''<ref>לקמן יובאו דעות נוספות שמתירות לקרוא באגרת שבאה בשבת, ולא משמע שהם התירו בגלל פיקוח נפש בדווקא.</ref>''':''' מותר לקרוא באיגרת של רשות שלא יודע מה יש בה, שכן ייתכן ויש בה דבר של פיקוח נפש<ref>והכוונה שיכול לקרוא את כל המכתב ולוודא שאין בו דבר של צורך הגוף או פיקו"נ (שלפעמים יש בסוף המכתב דברים כאלה ולכן יקרא את כולו כדי לוודא את זה).</ref>.

	~~<blockquote>☜ '''שו"ע:''' אגרת שלא יודע מה יש בתוכה יכול לעיין בה בלי קריאה בפיו.~~

	⤶ השו"ע הקל בצירוף שתי קולות: א. עיון בלי קריאה. ב. לא יודע מה יש בתוך האגרת ואולי יש בה צורך הגוף<ref>התוספות התיר רק לצורך פיקוח נפש והמשנ"ב כתב שגם לצורך גופו התירו. ונראה שמקור דבריו בתוספות עצמו שכתבו שגם לצורך גדול מותר אפילו אם אין פיקוח נפש. עיין בבית יוסף.</ref> '''(משנ"ב)'''.
	~~</blockquote>~~
	◄ '''רבינו יונה'''<ref>עיין בבית יוסף על הסעיף הקודם שביאר כך את דעת רבינו יונה (ולא כמו שביארו ברבינו ירוחם).</ref>''', טור ועוד ראשונים:''' אסור לקרוא אפילו אגרת של רשות, אפילו אם לא יודע מה יש בתוכה.

	~~=== ❖ מוקצה והנאה באגרת שמחוץ לתחום ===~~

	◄ '''מהר"ם מרוטנבורג ואור זרוע:''' אגרת שהובאה מחוץ לתחום, מותר לקרוא בה ואסור לטלטל אותה מצד מוקצה<ref>מותר לקרוא בה כיוון שהאיסור להנות מדבר שבא מחוץ לתחום הוא שמא יאמר לגוי להביא לו, וכאן זה לא שייך (גר"א בביאור דעת השו"ע). או משום שהוא לא נהנה מגוף המלאכה עצמה (גר"א בשם מג"א). ואסור לטלטלה למרות שמותרת ליהודים אחרים (כמו שנפסק בסימן תקטו), שאני התם שראויה להם לאכילה ולכן לא נאסרת בטלטול (בית יוסף).</ref>.

	◄ '''טור:''' אסור לקרוא בה<ref>שהרי האגרת הובאה במיוחד בשביל היהודי הזה וזו '''הנאה ממעשה שבת''' של הגוי. ולזה הסכים הגר"א, ואת דעת השו"ע יישב בקושי.</ref> ואסור לטלטל אותה.

	◄ '''ר"ת, תוספות ומרדכי בשם או"ז, ראבי"ה:''' מותר לקרוא בה ואף לטלטלה<ref>ר"ת מתיר לקרוא בה ליהודי אחר כיוון שלא הובאה בשבילו. ובאופן נוסף כתב, שהאגרת לא הובאה כלל בשביל מקבל האגרת אלא בשביל השולח, לפי זה אפשר להבין למה אין בה דין מוקצה. (וצריך לומר לפי התירוץ הראשון של ר"ת ולתוספות, שלא חששו למוקצה כאשר האגרת הובאה מחוץ לתחום כיוון שראויה לישראל אחר אין בה דין מוקצה (כך פסק השו"ע בסימן תקטו, ה, שאין מוקצה בדבר שראוי ליהודים אחרים).</ref> (שהרי היא ראויה לצור אותה על פי צלוחית).

	<blockquote>☜ '''שו"ע:''' אם הגיעה לו אגרת שלוחה בשבת מחוץ לתחום טוב שלא יטלטל אותה (אלא יבקש מהגוי שיפתח אותה והוא יעיין בה<ref>וכנזכר בהערה לעיל, אין בה איסור הנאה כדין חפץ שהובא מחוץ לתחום, או משום שהאיסור הוא מצד המשלח ולא מי ששלחו לו, או משום שאין גופו של האדם נהנה (משנ"ב).</ref>).

	~~⤶ '''אחרונים:''' מותר לטלטל את האגרת כיוון שהיא מותרת ליהודים אחרים.~~
	~~</blockquote>~~
	~~<ol>~~
	<li><blockquote><p>הגר"א מפקפק מאוד בהיתר השו"ע לעיין באגרת כזו ולכן נכון מאוד להחמיר ולא לעיין בה '''(ביה"ל)'''.</p></blockquote></li>
	~~<li><blockquote><p>אגרת של סוחרים המקפידים להצניע אותה, אסורה משום מוקצה '''(משנ"ב)'''.</p></blockquote></li>~~
	<li><blockquote><p>נהגו שלא לקבל בידים אגרת הבאה על ידי גוי מחוץ לתחום, כיוון שיש חשש שיהודי יטול מהגוי ונמצא שהיהודי עשה את גמר ההכנסה '''(משנ"ב)'''</p></blockquote></li>
	<li><blockquote><p>אם האגרת חתומה, אסור לומר לגוי במפורש שיפתח אם לא לצורך גדול. אבל יכול לרמוז לגוי שכל עוד שהאגרת חתומה איני יכול לקרוא ויבין מעצמו ויפתח ('''משנ"ב'''<ref><p>ואין איסור הנאה ממלאכת גוי בזה, משום שזו רק הסרת הפרעה ולא הנאה חיובית. (עיין בהקדמתנו לסעיף ב).</p></ref>).</p></blockquote></li></ol>


	~~==הערות שוליים==~~

	~~[[קטגוריה:בן שמואל]]~~
	~~[[קטגוריה:אורח חיים]]~~

Wikiboss: Added ben shmuel book.

2020-02-07T10:14:56Z

Added ben shmuel book.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שז יד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שז|יד}}

== סעיף יד | לקרוא באגרת השלוחה ==

'''הקדמה לסעיף'''

כאשר מגיעה לאדם אגרת בשבת יש לדון בה מצד שלושה דברים: '''1.''' שטרי הדיוטות (ופה יש צד להקל שהרי לא יודע מה יש בתוך המכתב, ואולי יש בזה צורך). '''2.''' מוקצה (כיוון שהובאה מחוץ לתחום). '''3.''' הנאה ממעשה הגוי שהביא אותה בשבת.

◄ '''ר"י בתוספות'''<ref>לקמן יובאו דעות נוספות שמתירות לקרוא באגרת שבאה בשבת, ולא משמע שהם התירו בגלל פיקוח נפש בדווקא.</ref>''':''' מותר לקרוא באיגרת של רשות שלא יודע מה יש בה, שכן ייתכן ויש בה דבר של פיקוח נפש<ref>והכוונה שיכול לקרוא את כל המכתב ולוודא שאין בו דבר של צורך הגוף או פיקו"נ (שלפעמים יש בסוף המכתב דברים כאלה ולכן יקרא את כולו כדי לוודא את זה).</ref>.

<blockquote>☜ '''שו"ע:''' אגרת שלא יודע מה יש בתוכה יכול לעיין בה בלי קריאה בפיו.

⤶ השו"ע הקל בצירוף שתי קולות: א. עיון בלי קריאה. ב. לא יודע מה יש בתוך האגרת ואולי יש בה צורך הגוף<ref>התוספות התיר רק לצורך פיקוח נפש והמשנ"ב כתב שגם לצורך גופו התירו. ונראה שמקור דבריו בתוספות עצמו שכתבו שגם לצורך גדול מותר אפילו אם אין פיקוח נפש. עיין בבית יוסף.</ref> '''(משנ"ב)'''.
</blockquote>
◄ '''רבינו יונה'''<ref>עיין בבית יוסף על הסעיף הקודם שביאר כך את דעת רבינו יונה (ולא כמו שביארו ברבינו ירוחם).</ref>''', טור ועוד ראשונים:''' אסור לקרוא אפילו אגרת של רשות, אפילו אם לא יודע מה יש בתוכה.

=== ❖ מוקצה והנאה באגרת שמחוץ לתחום ===

◄ '''מהר"ם מרוטנבורג ואור זרוע:''' אגרת שהובאה מחוץ לתחום, מותר לקרוא בה ואסור לטלטל אותה מצד מוקצה<ref>מותר לקרוא בה כיוון שהאיסור להנות מדבר שבא מחוץ לתחום הוא שמא יאמר לגוי להביא לו, וכאן זה לא שייך (גר"א בביאור דעת השו"ע). או משום שהוא לא נהנה מגוף המלאכה עצמה (גר"א בשם מג"א). ואסור לטלטלה למרות שמותרת ליהודים אחרים (כמו שנפסק בסימן תקטו), שאני התם שראויה להם לאכילה ולכן לא נאסרת בטלטול (בית יוסף).</ref>.

◄ '''טור:''' אסור לקרוא בה<ref>שהרי האגרת הובאה במיוחד בשביל היהודי הזה וזו '''הנאה ממעשה שבת''' של הגוי. ולזה הסכים הגר"א, ואת דעת השו"ע יישב בקושי.</ref> ואסור לטלטל אותה.

◄ '''ר"ת, תוספות ומרדכי בשם או"ז, ראבי"ה:''' מותר לקרוא בה ואף לטלטלה<ref>ר"ת מתיר לקרוא בה ליהודי אחר כיוון שלא הובאה בשבילו. ובאופן נוסף כתב, שהאגרת לא הובאה כלל בשביל מקבל האגרת אלא בשביל השולח, לפי זה אפשר להבין למה אין בה דין מוקצה. (וצריך לומר לפי התירוץ הראשון של ר"ת ולתוספות, שלא חששו למוקצה כאשר האגרת הובאה מחוץ לתחום כיוון שראויה לישראל אחר אין בה דין מוקצה (כך פסק השו"ע בסימן תקטו, ה, שאין מוקצה בדבר שראוי ליהודים אחרים).</ref> (שהרי היא ראויה לצור אותה על פי צלוחית).

<blockquote>☜ '''שו"ע:''' אם הגיעה לו אגרת שלוחה בשבת מחוץ לתחום טוב שלא יטלטל אותה (אלא יבקש מהגוי שיפתח אותה והוא יעיין בה<ref>וכנזכר בהערה לעיל, אין בה איסור הנאה כדין חפץ שהובא מחוץ לתחום, או משום שהאיסור הוא מצד המשלח ולא מי ששלחו לו, או משום שאין גופו של האדם נהנה (משנ"ב).</ref>).

⤶ '''אחרונים:''' מותר לטלטל את האגרת כיוון שהיא מותרת ליהודים אחרים.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote>הגר"א מפקפק מאוד בהיתר השו"ע לעיין באגרת כזו ולכן נכון מאוד להחמיר ולא לעיין בה '''(ביה"ל)'''.</blockquote></li>
<li><blockquote>אגרת של סוחרים המקפידים להצניע אותה, אסורה משום מוקצה '''(משנ"ב)'''.</blockquote></li>
<li><blockquote>נהגו שלא לקבל בידים אגרת הבאה על ידי גוי מחוץ לתחום, כיוון שיש חשש שיהודי יטול מהגוי ונמצא שהיהודי עשה את גמר ההכנסה '''(משנ"ב)'''</blockquote></li>
<li><blockquote>אם האגרת חתומה, אסור לומר לגוי במפורש שיפתח אם לא לצורך גדול. אבל יכול לרמוז לגוי שכל עוד שהאגרת חתומה איני יכול לקרוא ויבין מעצמו ויפתח ('''משנ"ב'''<ref>ואין איסור הנאה ממלאכת גוי בזה, משום שזו רק הסרת הפרעה ולא הנאה חיובית. (עיין בהקדמתנו לסעיף ב).</ref>).</blockquote></li></ol>

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]