https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A1%D7%90_%D7%90
פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסא א - היסטוריית גרסאות
2026-06-19T14:27:28Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A1%D7%90_%D7%90&diff=147901&oldid=prev
Wikiboss: Added ben shmuel book.
2020-12-22T18:07:14Z
<p>Added ben shmuel book.</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:07, 22 בדצמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסא א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסא|א}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== סעיף א | מלאכה בבית השמשות ==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><blockquote>המשנה אומרת (לד.) שבבין השמשות (ספק חשיכה) אין מעשרים את הודאי ואין מטבילין את הכלים ולא מדליקים נרות (כיוון שאלו אסורים בודאי). אבל את הדמאי מותר לעשר, ויכול להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל ויכול לערב עירובי חצרות.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></blockquote></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטור פוסק את דברי הגמרא.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''◄''''' רמב&quot;ם וטור (סימן שמב): כל איסור שבות, לצורך מצווה או שהוא טרוד ונחפז עליה, מותר לעשותו בבין השמשות. (לכן מותר לומר לגוי להדליק נר בבין השמשות).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''◄''''' הגהות אחרונות במרדכי: אסור לומר לגוי להדליק נר בביה&quot;ש.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><blockquote>☜ שו&quot;ע פוסק את דברי הגמרא, ומוסיף שמותר לומר לגוי לעשות מלאכות בביה&quot;ש לצורך מצווה או שהוא טרוד ונחפז עליה. וכן כל איסורי שבות מותרים בביה&quot;ש לצורך מצווה או צורך גדול (בסימן שמב).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></blockquote></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אם מסופק אם הגיע ביה&quot;ש אסור כבין השמשות עצמו<ref><p>ואין בזה משום ספק ספיקא וזאת ממשני טעמים: א. חסרון ידיעה אינו נחשב ספק (פרי מגדים). ב. יש כאן שם ספק אחד- ספק יום ספק לילה '''(ביה&quot;ל)'''.</p></ref> (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>בכל האיסורים שמזכיר השו&quot;ע כאן, אם יש לו בהם צורך לשבת, הוי לצורך מצווה ומותר לעשותם בעצמו, חוץ מהדלקת הנר שהיא ספק איסור תורה, שרק ע&quot;י גוי היא מותרת (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>דין חלה: חלת חו&quot;ל חמורה ממעשר, שלעניין מעשר אם אין לו מה לאכול נחשב הדבר לצורך מצווה ומותר להפריש בבין השמשות, ואילו חלת חו&quot;ל אפשר לאכול בשבת ולהשאיר מעט ולהפריש את מה ששייר, ואם כן אין זה צורך מצווה, ואם כך יפריש רק לאחר השבת. לכן אם חל ערב פסח בשבת, שלא יכול להפריש חלה מכל מצה ומצה, יכול להפריש בבין השמשות גם בחו&quot;ל (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>דין טבילת כלים: בימינו לא נוהג דין טבילה מטומאה והשו&quot;ע העתיק לשון המשנה. אמנם יש נפקא מינה לעניין טבילת כלים חדשים הנקחים מגוי שאסור להטבילם בבין השמשות<ref><p>'''בביה&quot;ל''' כתב שאפשר שהשו&quot;ע מדבר גם על טבילת כלים מטומאה לטהרה, שלמרות שדינים אלו לא נוהגים כיום, לא בטלה התקנה כי אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו. אמנם בסימן שכו, ס&quot;ק כד, כתב שמאחר ובימינו בטלה תקנת עזרא ואפשר להתפלל בלי טבילה, אין איסור יותר בטבילת בעל קרי. והרי למרות שבטל הטעם לא תבטל התקנה שלא לטבול משום שנראה כמתקן (וטעם האיסור בטבילת כלים וטבילת אדם, שוים הם). ונלע&quot;ד שכאשר ביטלו את טבילת עזרא (ועיין בתוספות בבבא קמא (דף פב ע&quot;ב ד&quot;ה אתא) כיצד יכלו לבטל את התקנה) כללו בזה שגם מצד שבת אין בזה יותר תיקון לאדם. אבל בטומאה וטהרה לא היה בית דין שקבע שלא נוהגים יותר בזה, אלא שמצד המציאות לא נהגו כך, ואם כן בשבת אין להקל כי אי אפשר לבטל דברי בית דין.</p></ref> (לדעה האוסרת להטביל בשבת, סימן שכג, ז) ואם אין לו כלים אחרים לשימוש בשבת מותר, ואף יברך כדין.</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>דין עירוב: עירוב תחומין נסמך על פסוק ולכן דינו חמור יותר, ונאסר אז אפילו לצורך מצווה. ויש מקילים לצורך מצווה (לבוש). ובסימן תטו התבאר שבדיעבד עירובו עירוב.</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אסור להדליק נרות בביה&quot;ש, אפילו אם יהיה לו חושך. ואם הדליק, אסור להנות מאור הנרות (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>כל שאר איסורי דרבנן אסורים בבין השמשות (חוץ מאלו שהותרו: דמאי, הטמנה, עירוב חצרות) ובמקום מצווה מותרים (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אם עשה מלאכה בביה&quot;ש: אסור להנות ממנה אפילו בדיעבד כמו אם היה עושה מלאכה בשבת, אך בזמן תוספות שבת מותר להנות ממנה (פרי מגדים). וכיוון שזמן ביה&quot;ש נתון במחלוקת פוסקים, אם עשה מלאכה בזמן זה לדינא ניתן להקל להנות ממנה (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>רש&quot;ל: 'נחפז' היינו כל דבר שיצטער אם לא יעשו אותו. אלא שיש להחמיר אם זה לא לצורך שבת. אמנם אם יש הפסד גדול או צורך גדול מותר, ובפרט אמירה לגוי מותרת (ולכן מותר לומר לגוי להדליק נר נשמה הואיל והעולם רואים את זה כדבר חשוב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>פרטי דינים:</p></blockquote></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol style="list-style-type: decimal;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>מותר להטמין בביה&quot;ש רק בדבר שאינו מוסיף הבל (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>יכול לברך על העירוב שמערב בביה&quot;ש (משנ&quot;ב). אבל אם יש לו ספק אם ביה&quot;ש או שכבר לילה יזהר שלא יברך (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>בסימן שמג, ב מבואר שדין שיתופי מבואות כדין עירוב חצרות ומותר בביה&quot;ש. וכן יכול להניח אז עירובי תבשילין (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== ❖ דין יחיד בתוך ציבור שקיבלו שבת ===</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">☜ מהר&quot;י וויל ורמ&quot;א: אם קיבל שבת שעה או שעתיים לפני שבת יכול לבקש מגוי שיעשה בשבילו כל מלאכה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><blockquote>⤶ מדובר על שעה או שעתיים לפני חשיכה. אבל חצי שעה סמוך לחשיכה, שכבר הרבה מישראל קיבלו עליהם שבת, מותר לבקש מגוי רק לצורך מצווה (משנ&quot;ב).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></blockquote></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>הרמ&quot;א עוסק בציבור שקיבלו שבת מוקדם והיחיד לא קיבל עדיין, שהוא נגרר אחריהם, אלא שעדיין יכול לבקש מגוי לצורך מצווה. אבל אם קיבל על עצמו לבד - יכול לבקש אפילו מישראל חברו שיעשה לו מלאכה. כדלקמן בסימן רסג, יז (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>הרמ&quot;א כותב שיכול לקבל שבת שעתיים לפני חשיכה, ולכאורה הרי אי אפשר לקבל שבת לפני פלג מנחה שהוא שבע ורביע לפני חשיכה? ויש לבאר על פי דברי '''הב&quot;ח''' שכתב לחשוש לשיטת היראים ולפרוש ממלאכה שעתיים לפני חשיכה (ביה&quot;ל<ref><p>וכן בסימן רסג, בד&quot;ה קודם, סמך '''הביה&quot;ל''' על דברי הב&quot;ח לדינא והתיר לקבל שבת שעתיים לפני הלילה.</p></ref>).</p></blockquote></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עיין בסוף הסימן לסיכום דינים אלה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:בן שמואל]]</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-147341:rev-147901:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A1%D7%90_%D7%90&diff=147341&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-12-22T16:09:32Z
<p>Try fix category tree</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A1%D7%90_%D7%90&diff=147341&oldid=147017">הצגת שינויים</a>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A1%D7%90_%D7%90&diff=147017&oldid=prev
Wikiboss: Added ben shmuel book.
2020-12-22T15:35:35Z
<p>Added ben shmuel book.</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:35, 22 בדצמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בן שמואל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בן שמואל]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== סעיף א | מלאכה בבית השמשות ==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><blockquote>המשנה אומרת (לד.) שבבין השמשות (ספק חשיכה) אין מעשרים את הודאי ואין מטבילין את הכלים ולא מדליקים נרות (כיוון שאלו אסורים בודאי). אבל את הדמאי מותר לעשר, ויכול להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל ויכול לערב עירובי חצרות.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></blockquote></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטור פוסק את דברי הגמרא.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''◄''''' רמב&quot;ם וטור (סימן שמב): כל איסור שבות, לצורך מצווה או שהוא טרוד ונחפז עליה, מותר לעשותו בבין השמשות. (לכן מותר לומר לגוי להדליק נר בבין השמשות).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''◄''''' הגהות אחרונות במרדכי: אסור לומר לגוי להדליק נר בביה&quot;ש.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><blockquote>☜ שו&quot;ע פוסק את דברי הגמרא, ומוסיף שמותר לומר לגוי לעשות מלאכות בביה&quot;ש לצורך מצווה או שהוא טרוד ונחפז עליה. וכן כל איסורי שבות מותרים בביה&quot;ש לצורך מצווה או צורך גדול (בסימן שמב).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></blockquote></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אם מסופק אם הגיע ביה&quot;ש אסור כבין השמשות עצמו<ref><p>ואין בזה משום ספק ספיקא וזאת ממשני טעמים: א. חסרון ידיעה אינו נחשב ספק (פרי מגדים). ב. יש כאן שם ספק אחד- ספק יום ספק לילה '''(ביה&quot;ל)'''.</p></ref> (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>בכל האיסורים שמזכיר השו&quot;ע כאן, אם יש לו בהם צורך לשבת, הוי לצורך מצווה ומותר לעשותם בעצמו, חוץ מהדלקת הנר שהיא ספק איסור תורה, שרק ע&quot;י גוי היא מותרת (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>דין חלה: חלת חו&quot;ל חמורה ממעשר, שלעניין מעשר אם אין לו מה לאכול נחשב הדבר לצורך מצווה ומותר להפריש בבין השמשות, ואילו חלת חו&quot;ל אפשר לאכול בשבת ולהשאיר מעט ולהפריש את מה ששייר, ואם כן אין זה צורך מצווה, ואם כך יפריש רק לאחר השבת. לכן אם חל ערב פסח בשבת, שלא יכול להפריש חלה מכל מצה ומצה, יכול להפריש בבין השמשות גם בחו&quot;ל (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>דין טבילת כלים: בימינו לא נוהג דין טבילה מטומאה והשו&quot;ע העתיק לשון המשנה. אמנם יש נפקא מינה לעניין טבילת כלים חדשים הנקחים מגוי שאסור להטבילם בבין השמשות<ref><p>'''בביה&quot;ל''' כתב שאפשר שהשו&quot;ע מדבר גם על טבילת כלים מטומאה לטהרה, שלמרות שדינים אלו לא נוהגים כיום, לא בטלה התקנה כי אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו. אמנם בסימן שכו, ס&quot;ק כד, כתב שמאחר ובימינו בטלה תקנת עזרא ואפשר להתפלל בלי טבילה, אין איסור יותר בטבילת בעל קרי. והרי למרות שבטל הטעם לא תבטל התקנה שלא לטבול משום שנראה כמתקן (וטעם האיסור בטבילת כלים וטבילת אדם, שוים הם). ונלע&quot;ד שכאשר ביטלו את טבילת עזרא (ועיין בתוספות בבבא קמא (דף פב ע&quot;ב ד&quot;ה אתא) כיצד יכלו לבטל את התקנה) כללו בזה שגם מצד שבת אין בזה יותר תיקון לאדם. אבל בטומאה וטהרה לא היה בית דין שקבע שלא נוהגים יותר בזה, אלא שמצד המציאות לא נהגו כך, ואם כן בשבת אין להקל כי אי אפשר לבטל דברי בית דין.</p></ref> (לדעה האוסרת להטביל בשבת, סימן שכג, ז) ואם אין לו כלים אחרים לשימוש בשבת מותר, ואף יברך כדין.</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>דין עירוב: עירוב תחומין נסמך על פסוק ולכן דינו חמור יותר, ונאסר אז אפילו לצורך מצווה. ויש מקילים לצורך מצווה (לבוש). ובסימן תטו התבאר שבדיעבד עירובו עירוב.</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אסור להדליק נרות בביה&quot;ש, אפילו אם יהיה לו חושך. ואם הדליק, אסור להנות מאור הנרות (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>כל שאר איסורי דרבנן אסורים בבין השמשות (חוץ מאלו שהותרו: דמאי, הטמנה, עירוב חצרות) ובמקום מצווה מותרים (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אם עשה מלאכה בביה&quot;ש: אסור להנות ממנה אפילו בדיעבד כמו אם היה עושה מלאכה בשבת, אך בזמן תוספות שבת מותר להנות ממנה (פרי מגדים). וכיוון שזמן ביה&quot;ש נתון במחלוקת פוסקים, אם עשה מלאכה בזמן זה לדינא ניתן להקל להנות ממנה (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>רש&quot;ל: 'נחפז' היינו כל דבר שיצטער אם לא יעשו אותו. אלא שיש להחמיר אם זה לא לצורך שבת. אמנם אם יש הפסד גדול או צורך גדול מותר, ובפרט אמירה לגוי מותרת (ולכן מותר לומר לגוי להדליק נר נשמה הואיל והעולם רואים את זה כדבר חשוב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>פרטי דינים:</p></blockquote></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol style="list-style-type: decimal;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>מותר להטמין בביה&quot;ש רק בדבר שאינו מוסיף הבל (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>יכול לברך על העירוב שמערב בביה&quot;ש (משנ&quot;ב). אבל אם יש לו ספק אם ביה&quot;ש או שכבר לילה יזהר שלא יברך (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>בסימן שמג, ב מבואר שדין שיתופי מבואות כדין עירוב חצרות ומותר בביה&quot;ש. וכן יכול להניח אז עירובי תבשילין (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== ❖ דין יחיד בתוך ציבור שקיבלו שבת ===</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">☜ מהר&quot;י וויל ורמ&quot;א: אם קיבל שבת שעה או שעתיים לפני שבת יכול לבקש מגוי שיעשה בשבילו כל מלאכה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><blockquote>⤶ מדובר על שעה או שעתיים לפני חשיכה. אבל חצי שעה סמוך לחשיכה, שכבר הרבה מישראל קיבלו עליהם שבת, מותר לבקש מגוי רק לצורך מצווה (משנ&quot;ב).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></blockquote></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>הרמ&quot;א עוסק בציבור שקיבלו שבת מוקדם והיחיד לא קיבל עדיין, שהוא נגרר אחריהם, אלא שעדיין יכול לבקש מגוי לצורך מצווה. אבל אם קיבל על עצמו לבד - יכול לבקש אפילו מישראל חברו שיעשה לו מלאכה. כדלקמן בסימן רסג, יז (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>הרמ&quot;א כותב שיכול לקבל שבת שעתיים לפני חשיכה, ולכאורה הרי אי אפשר לקבל שבת לפני פלג מנחה שהוא שבע ורביע לפני חשיכה? ויש לבאר על פי דברי '''הב&quot;ח''' שכתב לחשוש לשיטת היראים ולפרוש ממלאכה שעתיים לפני חשיכה (ביה&quot;ל<ref><p>וכן בסימן רסג, בד&quot;ה קודם, סמך '''הביה&quot;ל''' על דברי הב&quot;ח לדינא והתיר לקבל שבת שעתיים לפני הלילה.</p></ref>).</p></blockquote></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עיין בסוף הסימן לסיכום דינים אלה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-137576:rev-147017:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A1%D7%90_%D7%90&diff=137576&oldid=prev
Wikiboss: Added ben shmuel book.
2020-02-07T09:59:33Z
<p>Added ben shmuel book.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסא א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסא|א}}<br />
<br />
<br />
== סעיף א | מלאכה בבית השמשות ==<br />
<br />
<blockquote>המשנה אומרת (לד.) שבבין השמשות (ספק חשיכה) אין מעשרים את הודאי ולא מטבילין את הכלים ולא מדליקים נרות (כיוון שאלו אסורים בודאי). אבל את הדמאי מותר לעשר, ויכול להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל ויכול לערב עירובי חצרות.<br />
</blockquote><br />
'''הטור''' פוסק את דברי הגמרא.<br />
<br />
◄ '''רמב&quot;ם וטור (סימן שמב):''' כל איסור שבות, לצורך מצווה או שהוא טרוד ונחפז עליה, מותר לעשותו בבין השמשות. (לכן מותר לומר לגוי להדליק נר בבין השמשות).<br />
<br />
◄ '''הגהות אחרונות במרדכי:''' אסור לומר לגוי להדליק נר בביה&quot;ש.<br />
<br />
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע''' פוסק את דברי הגמרא, ומוסיף שמותר לומר לגוי לעשות מלאכות בביה&quot;ש לצורך מצווה או שהוא טרוד ונחפז עליה. וכן כל איסורי שבות מותרים בביה&quot;ש לצורך מצווה או צורך גדול (בסימן שמב).<br />
</blockquote><br />
<ol><br />
<li><blockquote><p>אם מסופק אם הגיע ביה&quot;ש אסור כבין השמשות<ref><p>ואין בזה משום ספק ספיקא משני טעמים: א. חסרון ידיעה אינו נחשב ספק (פרי מגדים). ב. יש כאן שם ספק אחד - ספק יום ספק לילה (ביה&quot;ל).</p></ref> '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>'''כלל:''' בכל האיסורים שמזכיר השו&quot;ע כאן, אם יש לו בהם צורך לשבת, הוי לצורך מצווה ומותר לעשותם בעצמו, חוץ מהדלקת הנר שהיא ספק איסור תורה, שרק ע&quot;י גוי היא מותרת '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>'''דין חלה:''' חלת חו&quot;ל חמורה ממעשר, שלעניין מעשר אם אין לו מה לאכול נחשב הדבר לצורך מצווה ומותר להפריש בבין השמשות, ואילו חלת חו&quot;ל אפשר לאכול בשבת ולהשאיר מעט ולהפריש את מה ששייר, ואם כן אין זה צורך מצווה, ואם כך יפריש רק לאחר השבת. לכן אם חל ערב פסח בשבת, שלא יכול להפריש חלה מכל מצה ומצה, יכול להפריש בבין השמשות גם בחו&quot;ל '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>'''דין טבילת כלים:''' בימינו לא נוהג דין טבילה מטומאה והשו&quot;ע העתיק לשון המשנה. אמנם יש נפקא מינה לעניין טבילת כלים חדשים הנקחים מגוי שאסור להטבילם בבין השמשות<ref><p>בביה&quot;ל כתב שאפשר שהשו&quot;ע מדבר גם על טבילת כלים מטומאה לטהרה, שלמרות שדינים אלו לא נוהגים כיום, לא בטלה התקנה כי אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו. אמנם בסימן שכו, ס&quot;ק כד, כתב שמאחר ובימינו בטלה תקנת עזרא ואפשר להתפלל בלי טבילה, אין איסור יותר בטבילת בעל קרי. והרי למרות שבטל הטעם לא תבטל התקנה שלא לטבול משום שנראה כמתקן (וטעם האיסור בטבילת כלים וטבילת אדם, שוים הם). ונלע&quot;ד שכאשר ביטלו את טבילת עזרא (ועיין בתוספות בבבא קמא (דף פב ע&quot;ב ד&quot;ה אתא) כיצד יכלו לבטל את התקנה) כללו בזה שגם מצד שבת אין בזה יותר תיקון לאדם. אבל בטומאה וטהרה לא היה בית דין שקבע שלא נוהגים יותר בזה, אלא שמצד המציאות לא נהגו כך, ואם כן בשבת אין להקל כי אי אפשר לבטל דברי בית דין.</p></ref> (לדעה האוסרת להטביל בשבת, סימן שכג, ז) ואם אין לו כלים אחרים לשימוש בשבת מותר, ואף יברך כדין.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>'''דין עירוב:''' עירוב תחומין נסמך על פסוק ולכן חמור יותר ונאסר אז אפילו לצורך מצווה. ויש מקילים לצורך מצווה '''(לבוש)'''. ובסימן תטו התבאר שבדיעבד עירובו עירוב.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>אסור להדליק נרות בביה&quot;ש, אפילו אם יהיה לו חושך. ואם הדליק, אסור להנות מאור הנרות '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>כל שאר איסורי דרבנן אסורים בבין השמשות (חוץ מאלו שהותרו: דמאי, הטמנה, עירוב חצרות) ובמקום מצווה מותרים '''(משנ&quot;ב).'''</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>'''אם עשה מלאכה בביה&quot;ש:''' אסור להנות ממנה אפילו בדיעבד כמו אם היה עושה מלאכה בשבת, אבל בזמן תוספות שבת מותר להנות ממנה '''(פרי מגדים)'''. וכיוון שזמן ביה&quot;ש נתון במחלוקת פוסקים ואם עשה מלאכה בזמן זה אפשר להקל להנות ממנה '''(ביה&quot;ל).'''</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>'''רש&quot;ל:''' 'נחפז' היינו כל דבר שיצטער אם לא יעשו אותו. אלא שיש להחמיר אם זה לא לצורך שבת. אמנם אם יש הפסד גדול או צורך גדול מותר, ובפרט אמירה לגוי מותרת (ולכן מותר לומר לגוי להדליק נר נשמה הואיל והעולם רואים את זה כדבר חשוב).</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>'''פרטי דינים:'''</p></blockquote><br />
<ol style="list-style-type: decimal;"><br />
<li><blockquote><p>מותר לטמון בביה&quot;ש רק בדבר שאינו מוסיף הבל '''(משנ&quot;ב).'''</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>יכול לברך על העירוב שמערב בביה&quot;ש '''(משנ&quot;ב).''' אבל אם יש לו ספק אם ביה&quot;ש או שכבר לילה יזהר שלא יברך '''(ביה&quot;ל).'''</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>בסימן שמג, ב מבואר שדין שיתופי מבואות כדין עירוב חצרות ומותר בביה&quot;ש. וכן יכול להניח אז עירובי תבשילין '''(ביה&quot;ל).'''</p></blockquote></li></ol><br />
</li></ol><br />
<br />
=== ❖ דין יחיד בתוך ציבור שקיבלו שבת ===<br />
<br />
☜ '''מהר&quot;י וויל ורמ&quot;א:''' אם קיבל שבת שעה או שעתיים לפני שבת יכול לבקש מגוי שיעשה בשבילו כל מלאכה.<br />
<br />
<blockquote>⤶ מדובר על שעה או שעתיים לפני חשיכה. אבל חצי שעה סמוך לחשיכה שכבר הרבה מישראל קיבלו עליהם שבת מותר לבקש מגוי רק לצורך מצווה '''(משנ&quot;ב)'''.<br />
</blockquote><br />
<ol><br />
<li><blockquote><p>הרמ&quot;א מדבר על ציבור שקיבלו שבת מוקדם והיחיד לא קיבל עדיין, שהוא נגרר אחריהם, אלא שעדיין יכול לבקש מגוי לצורך מצווה. אבל אם קיבל על עצמו לבד - יכול לבקש אפילו מישראל חברו שיעשה לו מלאכה. כדלקמן בסימן רסג, יז '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>הרמ&quot;א כותב שיכול לקבל שבת שעתיים לפני חשיכה, ולכאורה הרי אי אפשר לקבל שבת לפני פלג מנחה שהוא שבע ורביע לפני חשיכה? ויש לבאר על פי דברי הב&quot;ח שכתב לחשוש לשיטת היראים ולפרוש ממלאכה שעתיים לפני חשיכה '''(ביה&quot;ל'''<ref><p>ואף בסימן רסג, בד&quot;ה קודם, סמך הביה&quot;ל על דברי הב&quot;ח לדינא והתיר לקבל שבת שעתיים לפני הלילה.</p></ref>''').'''</p></blockquote></li></ol><br />
<br />
עיין בסוף הסימן לסיכום דינים אלה.<br />
<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:בן שמואל]]<br />
[[קטגוריה:אורח חיים]]</div>
Wikiboss