https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%9E%D7%95_%D7%94
פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמו ה - היסטוריית גרסאות
2026-06-19T20:16:12Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%9E%D7%95_%D7%94&diff=147834&oldid=prev
Wikiboss: Added ben shmuel book.
2020-12-22T18:01:02Z
<p>Added ben shmuel book.</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:01, 22 בדצמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמו ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמו|ה}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== סעיף ה | שותפות בבהמה ==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הקדמה לסעיף'''</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>גוי ויהודי השותפים בבהמה והגוי רוצה להמשיך לעבוד בה בשבת יש לדון מצד שני דברים: '''1.''' שביתת בהמה . '''2.''' האם היהודי יכול לקבל כנגד שבת יום אחר בימות השבוע שהבהמה תהיה ברשותו (האם יש בזה משום שכר שבת או לא).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>יש מי שסובר שהיהודי אינו חייב למנוע מהגוי לעבוד בשבת כיוון שהוא עובד בה בעל כרחו, והיהודי לא עובר על שביתת בהמתו (שבלי הלקט), ויש מי שאוסר משום שביתת בהמתו (ריצב&quot;א).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>עוד נחלקו הראשונים האם יש לאסור ליהודי לקבל את הבהמה ליום חול כנגד השבת שהגוי קיבל את שבת לבדו, משום שכר שבת. אמנם אם מתנה מראש עם הגוי שהשבת שייכת לגוי וכנגד זה יום מימי החול מותר, כיוון שמראש הבהמה אינה קנויה ליהודי לשבת.</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>גם הראשונים שאסרו משום שביתת בהמה נתנו כמה אפשרויות שעל ידן ניתן לתת לגוי לעבוד בשבת עם הבהמה, כמו שיבואר בהמשך.</p></blockquote></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''◄''''' שבלי הלקט: יהודי וגוי השותפים בבהמה, יכול היהודי לבקש שהוא יעבוד עם הבהמה בימי החול, כנגד השבת.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''◄''''' ריב&quot;ש: מותר רק אם עשו תנאי מראש שיום שבת שייך לגוי וכנגדו יום חול ליהודי (ונמצא שהבהמה לא קנויה ליהודי לשבת (משנ&quot;ב)). אבל אם לא התנו, אסור ליהודי לקבל שכר יום חול כנגד עבודת השבת, כי מקבל שכר שבת שלא בהבלעה. מדין שביתת בהמה אין לאסור, כיוון שהגוי עושה בעל כורחו של היהודי (אלא שעשו איסור בעצם השותפות).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''◄''''' ריצב&quot;א וכלבו: אסור אפילו אם עשו תנאי מראש, כיוון שחלקו של היהודי עושה מלאכה בשבת, והרי הוא מצווה על שביתת בהמתו. אלא שאפשר שיש כמה אפשרויות שבהן מותר:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אם ימכור את הבהמה לגוי.</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אם ילווה לגוי את הבהמות בהלוואה גמורה שהגוי יכול למכור את הבהמות אם ירצה.</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אפילו אם הגוי לא יוכל למכור את הבהמות, אפשר להתיר אם ילווה לגוי ויזקוף את המעות על הגוי במלווה והגוי ימשכן את הבהמות אצל היהודי (ולא ימשכן אותם ממש אצלו אלא בתורת אפותיקי).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אפילו אם מישכן ממש, יש להקל אם לא אמר מעכשיו.</p></blockquote></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והבית יוסף כותב עוד:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol start="5"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אם התנה עם הגוי שלא יעבוד בשבת, ואם יעבוד בשבת כל האחריות תהיה על הגוי- מותר, כיוון שהיא נחשבת שלו. ומה שכתב מהר&quot;י בי רב שצריך שיעלה בערכאות, היינו כדי שיחשב להפקר לכל השיטות (כי בינו לבינו לא מוסכם שזה חל בכלל).</p></blockquote></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><blockquote>☜ שו&quot;ע פוסק לאסור, אלא שאם התנו ששבת שייכת לגוי ויום אחר כנגדה ליהודי- מותר. ואם לא התנו אסור להתנות אחר שהשתתפו<ref>משום שכר שבת. אם לא התנו כלל ובשעת החלוקה חלקו סתם משמע בבית יוסף שזה עדיף מאשר שיתנו לאחר הקנייה, כיוון שבחלוקה סתם הוא נוטל שכר שבת בהבלעה, אבל בשו&quot;ע סתם להחמיר בזה. וגם לפי הדעה המוזכרת בבית יוסף, אין להקל לחלוק בשווה (שלא בהבלעה) רק במקום הפסד לפי דעת הרמ&quot;א בסימן רמה, א, והמג&quot;א סמך על זה להתיר '''(משנ&quot;ב)'''.</ref>. ויש כמה אופנים להתיר:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></blockquote></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># אם ילווה אותם הלוואה גמורה לגוי שאם ירצה יוכל הגוי למכור, וזקף היהודי את דמי ההלוואה על הגוי (כלומר שהבהמה באחריות הגוי אם תתייקר או תוזל).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># יש מתירים<ref>'''הבית יוסף''' כתב שדעה זו היא כדעה המתירה בסעיף ד' אם הגוי קיבל עליו אחריות מלאכה על השוורים. '''ובשער הציון''' הביא '''משנה למלך ועוד אחרונים''' שחולקים וסוברים שגם האוסרים שם יודו כאן להתיר כיון ששם הבהמה שייכת ליהודי ממש, ואילו כאן הבהמה רק ממושכנת ליהודי ורק לכן הגוי לא יכול למוכרה, ובזה כו&quot;ע יתירו.</ref> בהלוואה אפילו אם הגוי לא יכול למכור, [וכגון שהגוי עשה את הבהמה אפותיקי<ref>כלומר, שכיוון שהלווה אותם לגוי, למרות שעשה את הבהמות אפותיקי (היינו, שהיהודי גובה מהם תחילה את הלוואתו), והגוי אינו יכול למוכרם מחמת כך, עם זאת מותר '''(משנ&quot;ב)'''.</ref>]. (כיוון שסוף סוף היא ברשות הגוי עכשיו).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># אפילו אם משכן הגוי את הבהמה לגמרי ליהודי (ולא עשאה אפותיקי), אם לא אמר לו 'מעכשיו היא שלך' מותר.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># יש מתירים אם יזהיר את הגוי שלא יעבוד בשבת ואם יעבוד תהיה על אחריות הגוי<ref>וזה כדעת המתירים בסעיף ד'.</ref>. ויכתוב בערכאות הגויים (כדי למנוע חשד).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">☜ רמ&quot;א: כל האפשרויות נפסקו להלכה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>הדרך הטובה ביותר: למכור לגוי לגמרי וייתן לו דמי קדימה, ואת היתר יזקוף עליו במלווה ויעשה אותם אפותיקי על הבהמה שיהיה בטוח במעותיו (וכל זה כדי לצאת דעת המחמירים בסעיף ד'). ועדיף שיעשה בפני דייני העיר כדי שיעשה כדין את המכירה ויפורסם הדבר (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>בשעת הדחק: אפשר לסמוך על הב&quot;ח ולהשכיר לגוי ולהפקיר בפני שלושה בלב שלם (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>מלאכה בשביל היהודי: בכל מקרה אסור למכור לגוי בהמה כדי שיעשה בה מלאכה בשביל היהודי, אלא אם כן משכירו שיעשה בהם מלאכה כל השנה, שאז מותר לדעת הרמב&quot;ם (סימן רמד, ה).</p></blockquote></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">☜ לדינא אין להקל בכל זה זה כי אם בשעת הדחק. כיוון '''שהצמח צדק''' ועוד אחרונים החמירו אפילו במכירה לגוי, '''ולצורך מצווה התירו.''' ('''והאשל אברהם''' הקל במכירה לצורך נשיאת משאות (ולא לחרישה)). (ביה&quot;ל).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">= =</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:בן שמואל]]</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-147274:rev-147834:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%9E%D7%95_%D7%94&diff=147274&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-12-22T16:03:42Z
<p>Try fix category tree</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%9E%D7%95_%D7%94&diff=147274&oldid=146950">הצגת שינויים</a>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%9E%D7%95_%D7%94&diff=146950&oldid=prev
Wikiboss: Added ben shmuel book.
2020-12-22T15:28:58Z
<p>Added ben shmuel book.</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:28, 22 בדצמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l52">שורה 52:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בן שמואל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בן שמואל]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== סעיף ה | שותפות בבהמה ==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הקדמה לסעיף'''</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>גוי ויהודי השותפים בבהמה והגוי רוצה להמשיך לעבוד בה בשבת יש לדון מצד שני דברים: '''1.''' שביתת בהמה . '''2.''' האם היהודי יכול לקבל כנגד שבת יום אחר בימות השבוע שהבהמה תהיה ברשותו (האם יש בזה משום שכר שבת או לא).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>יש מי שסובר שהיהודי אינו חייב למנוע מהגוי לעבוד בשבת כיוון שהוא עובד בה בעל כרחו, והיהודי לא עובר על שביתת בהמתו (שבלי הלקט), ויש מי שאוסר משום שביתת בהמתו (ריצב&quot;א).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>עוד נחלקו הראשונים האם יש לאסור ליהודי לקבל את הבהמה ליום חול כנגד השבת שהגוי קיבל את שבת לבדו, משום שכר שבת. אמנם אם מתנה מראש עם הגוי שהשבת שייכת לגוי וכנגד זה יום מימי החול מותר, כיוון שמראש הבהמה אינה קנויה ליהודי לשבת.</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>גם הראשונים שאסרו משום שביתת בהמה נתנו כמה אפשרויות שעל ידן ניתן לתת לגוי לעבוד בשבת עם הבהמה, כמו שיבואר בהמשך.</p></blockquote></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''◄''''' שבלי הלקט: יהודי וגוי השותפים בבהמה, יכול היהודי לבקש שהוא יעבוד עם הבהמה בימי החול, כנגד השבת.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''◄''''' ריב&quot;ש: מותר רק אם עשו תנאי מראש שיום שבת שייך לגוי וכנגדו יום חול ליהודי (ונמצא שהבהמה לא קנויה ליהודי לשבת (משנ&quot;ב)). אבל אם לא התנו, אסור ליהודי לקבל שכר יום חול כנגד עבודת השבת, כי מקבל שכר שבת שלא בהבלעה. מדין שביתת בהמה אין לאסור, כיוון שהגוי עושה בעל כורחו של היהודי (אלא שעשו איסור בעצם השותפות).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''◄''''' ריצב&quot;א וכלבו: אסור אפילו אם עשו תנאי מראש, כיוון שחלקו של היהודי עושה מלאכה בשבת, והרי הוא מצווה על שביתת בהמתו. אלא שאפשר שיש כמה אפשרויות שבהן מותר:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אם ימכור את הבהמה לגוי.</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אם ילווה לגוי את הבהמות בהלוואה גמורה שהגוי יכול למכור את הבהמות אם ירצה.</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אפילו אם הגוי לא יוכל למכור את הבהמות, אפשר להתיר אם ילווה לגוי ויזקוף את המעות על הגוי במלווה והגוי ימשכן את הבהמות אצל היהודי (ולא ימשכן אותם ממש אצלו אלא בתורת אפותיקי).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אפילו אם מישכן ממש, יש להקל אם לא אמר מעכשיו.</p></blockquote></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והבית יוסף כותב עוד:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol start="5"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אם התנה עם הגוי שלא יעבוד בשבת, ואם יעבוד בשבת כל האחריות תהיה על הגוי- מותר, כיוון שהיא נחשבת שלו. ומה שכתב מהר&quot;י בי רב שצריך שיעלה בערכאות, היינו כדי שיחשב להפקר לכל השיטות (כי בינו לבינו לא מוסכם שזה חל בכלל).</p></blockquote></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><blockquote>☜ שו&quot;ע פוסק לאסור, אלא שאם התנו ששבת שייכת לגוי ויום אחר כנגדה ליהודי- מותר. ואם לא התנו אסור להתנות אחר שהשתתפו<ref>משום שכר שבת. אם לא התנו כלל ובשעת החלוקה חלקו סתם משמע בבית יוסף שזה עדיף מאשר שיתנו לאחר הקנייה, כיוון שבחלוקה סתם הוא נוטל שכר שבת בהבלעה, אבל בשו&quot;ע סתם להחמיר בזה. וגם לפי הדעה המוזכרת בבית יוסף, אין להקל לחלוק בשווה (שלא בהבלעה) רק במקום הפסד לפי דעת הרמ&quot;א בסימן רמה, א, והמג&quot;א סמך על זה להתיר '''(משנ&quot;ב)'''.</ref>. ויש כמה אופנים להתיר:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></blockquote></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># אם ילווה אותם הלוואה גמורה לגוי שאם ירצה יוכל הגוי למכור, וזקף היהודי את דמי ההלוואה על הגוי (כלומר שהבהמה באחריות הגוי אם תתייקר או תוזל).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># יש מתירים<ref>'''הבית יוסף''' כתב שדעה זו היא כדעה המתירה בסעיף ד' אם הגוי קיבל עליו אחריות מלאכה על השוורים. '''ובשער הציון''' הביא '''משנה למלך ועוד אחרונים''' שחולקים וסוברים שגם האוסרים שם יודו כאן להתיר כיון ששם הבהמה שייכת ליהודי ממש, ואילו כאן הבהמה רק ממושכנת ליהודי ורק לכן הגוי לא יכול למוכרה, ובזה כו&quot;ע יתירו.</ref> בהלוואה אפילו אם הגוי לא יכול למכור, [וכגון שהגוי עשה את הבהמה אפותיקי<ref>כלומר, שכיוון שהלווה אותם לגוי, למרות שעשה את הבהמות אפותיקי (היינו, שהיהודי גובה מהם תחילה את הלוואתו), והגוי אינו יכול למוכרם מחמת כך, עם זאת מותר '''(משנ&quot;ב)'''.</ref>]. (כיוון שסוף סוף היא ברשות הגוי עכשיו).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># אפילו אם משכן הגוי את הבהמה לגמרי ליהודי (ולא עשאה אפותיקי), אם לא אמר לו 'מעכשיו היא שלך' מותר.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># יש מתירים אם יזהיר את הגוי שלא יעבוד בשבת ואם יעבוד תהיה על אחריות הגוי<ref>וזה כדעת המתירים בסעיף ד'.</ref>. ויכתוב בערכאות הגויים (כדי למנוע חשד).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">☜ רמ&quot;א: כל האפשרויות נפסקו להלכה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>הדרך הטובה ביותר: למכור לגוי לגמרי וייתן לו דמי קדימה, ואת היתר יזקוף עליו במלווה ויעשה אותם אפותיקי על הבהמה שיהיה בטוח במעותיו (וכל זה כדי לצאת דעת המחמירים בסעיף ד'). ועדיף שיעשה בפני דייני העיר כדי שיעשה כדין את המכירה ויפורסם הדבר (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>בשעת הדחק: אפשר לסמוך על הב&quot;ח ולהשכיר לגוי ולהפקיר בפני שלושה בלב שלם (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>מלאכה בשביל היהודי: בכל מקרה אסור למכור לגוי בהמה כדי שיעשה בה מלאכה בשביל היהודי, אלא אם כן משכירו שיעשה בהם מלאכה כל השנה, שאז מותר לדעת הרמב&quot;ם (סימן רמד, ה).</p></blockquote></li></ol></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">☜ לדינא אין להקל בכל זה זה כי אם בשעת הדחק. כיוון '''שהצמח צדק''' ועוד אחרונים החמירו אפילו במכירה לגוי, '''ולצורך מצווה התירו.''' ('''והאשל אברהם''' הקל במכירה לצורך נשיאת משאות (ולא לחרישה)). (ביה&quot;ל).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">= =</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr>
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%9E%D7%95_%D7%94&diff=137514&oldid=prev
Wikiboss: Added ben shmuel book.
2020-02-07T09:57:14Z
<p>Added ben shmuel book.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמו ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמו|ה}}<br />
<br />
<br />
== סעיף ה | שותפות בבהמה ==<br />
<br />
'''הקדמה לסעיף'''<br />
<br />
<ol><br />
<li><blockquote><p>גוי ויהודי השותפים בבהמה והגוי רוצה להמשיך לעבוד בה בשבת יש לדון מצד שני דברים: '''1.''' שביתת בהמה . '''2.''' האם היהודי יכול לקבל כנגד שבת שיום אחר בימות השבוע, הבהמה תהיה ברשותו (האם יש בזה משום שכר שבת או לא).</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>יש מי שסובר שהיהודי אינו חייב למנוע ממנו כיוון שהגוי עובד בה בעל כרחו, והיהודי לא עובר על שביתת בהמתו (שבלי הלקט), ויש מי שאוסר משום שביתת בהמתו (ריצב&quot;א).</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>עוד נחלקו הראשונים האם יש לאסור ליהודי לקבל את הבהמה ליום חול כנגד השבת שהגוי קיבל את שבת לבדו, הסברא לאסור היא משום שכר שבת. אמנם אם מתנה מראש עם הגוי שהשבת שייכת לגוי וכנגד זה יום מימי החול מותר, כיוון שמראש הבהמה אינה קנויה ליהודי לשבת.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>גם הראשונים שאסרו משום שביתת בהמה נתנו כמה אפשרויות שעל ידן אפשר לתת לגוי לעבוד בשבת עם הבהמה, כמו שיבואר בהמשך.</p></blockquote></li></ol><br />
<br />
◄ '''שבלי הלקט:''' יכול היהודי לבקש שהוא יעבוד עם הבהמה בימי החול.<br />
<br />
◄ '''ריב&quot;ש:''' מותר רק אם עשו תנאי מראש שיום שבת שייך לגוי וכנגדו יום חול ליהודי (ונמצא שהבהמה לא קנויה ליהודי לשבת '''(משנ&quot;ב)'''. אבל אם לא התנו, אסור ליהודי לקבל שכר יום חול כנגד עבודת השבת, כי מקבל שכר שבת שלא בהבלעה. מדין שביתת בהמה אין לאסור, כיוון שהגוי עושה בעל כורחו של היהודי (אלא שעשו איסור בעצם השותפות).<br />
<br />
◄ '''ריצב&quot;א וכלבו:''' אסור אפילו אם עשו תנאי מראש, כיוון שחלקו של היהודי עושה מלאכה בשבת, והרי הוא מצווה על שביתת בהמתו. אלא שאפשר שיש כמה אפשרויות שבהן מותר:<br />
<br />
<ol><br />
<li><blockquote><p>אם ימכור את הבהמה לגוי.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>אם ילווה לגוי את הבהמות בהלוואה גמורה שהגוי יכול למכור את הבהמות אם ירצה.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>אפילו אם הגוי לא יוכל למכור את הבהמות, אפשר להתיר אם ילווה לגוי ויזקוף את המעות על הגוי במלווה והגוי ימשכן את הבהמות אצל היהודי (ולא ימשכן אותם ממש אצלו אלא בתורת אפותיקי).</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>אפילו אם מישכן ממש, יש להקל אם לא אמר מעכשיו.</p></blockquote></li></ol><br />
<br />
'''והבית יוסף כותב עוד:'''<br />
<br />
<ol start="5"><br />
<li><blockquote><p>אם התנה עם הגוי שלא יעבוד בשבת, ואם יעבוד בשבת כל האחריות תהיה על הגוי- מותר, כיוון שהיא נחשבת שלו. ומה שכתב מהר&quot;י בי רב שצריך שיעלה בערכאות כדי שיחשב להפקר לכל השיטות (כי בינו לבינו לא מוסכם שזה חל בכלל).</p></blockquote></li></ol><br />
<br />
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע''' פוסק לאסור, אלא שאם התנו ששבת שייכת לגוי ויום אחר כנגדה ליהודי- מותר. ואם לא התנו אסור להתנות אחר שהשתתפו<ref>מצד שכר שבת. אם לא התנו כלל ובשעת החלוקה חלקו סתם משמע בבית יוסף שזה עדיף מאשר שיתנו לאחר הקנייה, כיוון שבחלוקה סתם הוא נוטל שכר שבת בהבלעה, אבל בשו&quot;ע סתם להחמיר בזה. וגם לפי הדעה המוזכרת בבית יוסף, אין להקל לחלוק בשווה (שלא בהבלעה) רק במקום הפסד לפי דעת הרמ&quot;א בסימן רמה, א, והמג&quot;א סמך על זה להתיר (משנ&quot;ב).</ref>. ויש כמה אופנים להתיר:<br />
</blockquote><br />
# אם ילווה אותם הלוואה גמורה לגוי שאם ירצה יוכל הגוי למכור, וזקף היהודי את דמי ההלוואה על הגוי (כלומר שהבהמה באחריות הגוי אם תתייקר או תוזל).<br />
# יש מתירים<ref>הבית יוסף כתב שהדעה הזו היא כדעה המתירה בסעיף ד' אם הגוי קיבל עליו אחריות מלאכה על השוורים. ובשער הציון הביא משנה למלך ועוד אחרונים שחולקים וסוברים שגם האוסרים שם יודו כאן להתיר כיון ששם הבהמה שייכת ליהודי ממש , ואילו כאן הבהמה רק ממושכנת ליהודי ורק לכן הגוי לא יכול למוכרה, ובזה כו&quot;ע יתירו.</ref> בהלוואה אפילו אם הגוי לא יכול למכור, משום שהיהודי עשה אותם אפותיקי (כיוון שסוף סוף היא ברשות הגוי עכשיו)<ref>כלומר, שכיוון שהלווה אותם לגוי, למרות שעשה את הבהמות אפותיקי והגוי אינו יכול למוכרם מחמת כך, עם זאת מותר (משנ&quot;ב).</ref>.<br />
# אפילו אם משכן הגוי את הבהמה לגמרי ליהודי, אם לא אמר לו 'מעכשיו היא שלך' מותר.<br />
# יש מתירים אם יזהיר את הגוי שלא יעבוד בשבת ואם יעבוד תהיה על אחריות הגוי<ref>וזה כדעת המתירים בסעיף ד'.</ref>. ויכתוב בערכאות הגויים (כדי למנוע חשד).<br />
<br />
☜ '''רמ&quot;א:''' כל האפשרויות נפסקו להלכה.<br />
<br />
<ol><br />
<li><blockquote><p>'''הדרך הטובה ביותר''' היא למכור לגוי לגמרי וייתן לו דמי קדימה, ואת היתר יזקוף עליו במלווה ויעשה אותם אפותיקי על הבהמה שיהיה בטוח במעותיו (וכל זה כדי לצאת דעת המחמירים בסעיף ד'). ועדיף שיעשה בפני דייני העיר כדי שיעשה כדין את המכירה ויפורסם הדבר '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>'''בשעת הדחק:''' אפשר לסמוך על הב&quot;ח ולהשכיר לגוי ולהפקיר בפני שלושה בלב שלם '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>'''מלאכה בשביל היהודי:''' בכל מקרה אסור למכור לגוי בהמה כדי שיעשה בה מלאכה בשביל היהודי, אלא אם כן משכירו שיעשה בהם מלאכה כל השנה, שאז מותר לדעת הרמב&quot;ם (סימן רמד, ה).</p></blockquote></li></ol><br />
<br />
☜ '''לדינא''' אין להקל בכל זה זה כי אם בשעת הדחק. כיוון שהצמח צדק ועוד אחרונים החמירו אפילו במכירה לגוי, '''ולצורך מצווה התירו.''' (והאשל אברהם הקל במכירה לצורך נשיאת משאות (ולא לחרישה)). '''(ביה&quot;ל)'''.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:בן שמואל]]<br />
[[קטגוריה:אורח חיים]]</div>
Wikiboss