פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ו - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Added ben shmuel book.

2020-12-22T17:58:37Z

Added ben shmuel book.

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־17:58, 22 בדצמבר 2020
שורה 1:	שורה 1:
		{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ו\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|רחצ\|ו}}


		== סעיף ו \| גוי שהדליק נר ==

		<blockquote>הברייתא אומרת (ברכות נג.) שאין לברך על אש של גוי ולא על אש שהדליק גוי מגוי חברו. אבל מותר לברך על אש שהדליק יהודי מגוי או גוי מיהודי<ref>'''בית יוסף:''' פשוט שיהודי שהדליק נר בשבת באיסור שאין לברך עליו סמוך לצאת השבת. אבל מותר לברך עליו אם הדליקו ממנו.</ref>. הגמרא מניחה שהברכה חלה על האש שהתחדשה בשניהם (ואם כן, מדוע יש איסור במדליק מגוי), ומבארת שגוי שהדליק מחברו יש חשש שמא יבואו לברך גם על אש שהדליק הגוי בעצמו בשבת, וזאת מבלי שעבר מספיק זמן שתתחדש האש.
		</blockquote>
		☜ שו"ע: מברכים מנר שהדליק גוי מיהודי או יהודי מגוי. אבל לא גוי מגוי. במוצאי יום כיפור אין מברכים גם על נר שהדליק יהודי מגוי<ref>טעם הדבר: שהברכה היא על האש שהתחדשה במוצאי שבת, ומכיוון שבכל השנה אפשר לברך על אש שהודלקה במוצאי שבת, לכן מותר לברך גם על אש שהדליק הגוי. אבל ביום כפור אין לברך על אש שהודלקה במוצאי החג ולכן אין לברך על אש שהדליק גוי '''(משנ"ב)'''.

		ביו"כ שחל בשבת, ואין לו נר, הורו האחרונים שאפשר לברך על נר שהדליק גוי (עיין '''כף החיים''' (ס"ק מב, ומו), וכן '''יחוה דעת''' (א, ס"ס סג)).</ref> (שו"ע ע"פ מגיד משנה).

		<ol>
		<li><blockquote><p>אם הגוי הדליק את נרו במסיבת עובדי ע"ז אסור לברך על נרו כמו שאסור בבשמים בסימן רצז (משנ"ב).</p></blockquote></li>
		<li><blockquote><p>אם היהודי הדליק אש מהגוי מותר לברך על האש גם אם הגוי הדליק אותה בשבת (משנ"ב), ואפילו אם הדליקה במסיבת ע"ז (שהרי מברך על התוספת שהמשיכה במוצאי שבת) (שער הציון).</p></blockquote></li>
		<li><blockquote><p>אם בירך על אש שגוי הדליק מגוי יצא בדיעבד כיוון שכל האיסור הוא משום גזירה (מג"א). לגר"ז: גם אם בירך על אש שהגוי בעצמו הדליק יצא בדיעבד. תוספת שבת: רק על אש שהדליק גוי מגוי יצא בדיעבד. ☜ וכך יש להורות (שער הציון).</p></blockquote></li>
		<li><blockquote><p>אם הגוי הדליק אש מעצים ואבנים מותר לברך עליה, אך אם הדליק נר מאותה אש אסור משום שיבואו להחליף בנר רגיל (אליה רבה ודרך החיים).</p></blockquote></li></ol>


		==הערות שוליים==

		[[קטגוריה:בן שמואל]]

Wikiboss: Try fix category tree

2020-12-22T16:00:53Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:00, 22 בדצמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רצח ו\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|רצח\|ו}}~~


	~~== סעיף ו \| גוי שהדליק נר ==~~

	<blockquote>הברייתא אומרת (ברכות נג.) שאין לברך על אש של גוי ולא על אש שהדליק גוי מגוי חברו. אבל מותר לברך על אש שהדליק יהודי מגוי או גוי מיהודי<ref>בית יוסף: פשוט שיהודי שהדליק נר בשבת באיסור שאין לברך עליו סמוך לצאת השבת. אבל מותר לברך עליו אם הדליקו ממנו.</ref>. הגמרא מניחה שהברכה חלה על האש שהתחדשה בשניהם (ואם כן, מדוע יש איסור במדליק מגוי), ומבארת שגוי שהדליק מחברו יש חשש שמא יבואו לברך גם על אש שהדליק הגוי בעצמו בשבת מבלי שעבר מספיק זמן שתתחדש האש.

	☜ '''שו"ע:''' מברכים מנר שהדליק גוי מיהודי או יהודי מגוי. אבל לא גוי מגוי. במוצאי יום כיפור לא מברכים גם על נר שהדליק יהודי מגוי<ref>טעם הדבר: שהברכה היא על האש שהתחדשה במוצאי שבת, ומכיוון שבכל השנה אפשר לברך על אש שהודלקה במוצאי שבת, לכן מותר לברך גם על אש שהדליק הגוי. אבל ביום כפור אין לברך על אש שהודלקה במוצאי החג ולכן אין לברך על אש שהדליק גוי (משנ"ב).

	ביו"כ שחל בשבת, ואין לו נר, הורו האחרונים שאפשר לברך על נר שהדליק גוי (עיין כף החיים, מב, ומו, וכן יחוה דעת א, ס"ס סג).</ref> '''(שו"ע ע"פ מגיד משנה)'''.
	~~</blockquote>~~
	~~<ol>~~
	<li><blockquote><p>אם הגוי הדליק את נרו במסיבת עובדי ע"ז אסור לברך על נרו כמו שאסור בבשמים בסימן רצז '''(משנ"ב)'''.</p></blockquote></li>
	<li><blockquote><p>אם היהודי הדליק אש מהגוי מותר לברך על האש גם אם הגוי הדליק אותה בשבת '''(משנ"ב)''', ואפילו אם הדליקה במסיבת ע"ז (שהרי מברך על התוספת שהמשיכה במוצאי שבת) '''(שער הציון)'''.</p></blockquote></li>
	<li><blockquote><p>אם בירך על אש שגוי הדליק מגוי יצא בדיעבד כיוון שכל האיסור הוא משום גזירה '''(מג"א)'''. '''לגר"ז:''' גם אם בירך על אש שהגוי בעצמו הדליק יצא בדיעבד. '''תוספת שבת:''' רק על אש שהדליק גוי מגוי יצא בדיעבד. ☜ וכך יש להורות '''(שער הציון)'''.</p></blockquote></li>
	<li><blockquote><p>אם הגוי הדליק אש מעצים ואבנים מותר לברך עליו, אך אם הדליק נר מאותה אש אסור משום שיבואו להחליף בנר רגיל '''(אליה רבה ודרך החיים).'''</p></blockquote></li></ol>


	~~==הערות שוליים==~~

	~~[[קטגוריה:בן שמואל]]~~

	~~== סעיף ו \| גוי שהדליק נר ==~~

	<blockquote>הברייתא אומרת (ברכות נג.) שאין לברך על אש של גוי ולא על אש שהדליק גוי מגוי חברו. אבל מותר לברך על אש שהדליק יהודי מגוי או גוי מיהודי<ref>'''בית יוסף:''' פשוט שיהודי שהדליק נר בשבת באיסור שאין לברך עליו סמוך לצאת השבת. אבל מותר לברך עליו אם הדליקו ממנו.</ref>. הגמרא מניחה שהברכה חלה על האש שהתחדשה בשניהם (ואם כן, מדוע יש איסור במדליק מגוי), ומבארת שגוי שהדליק מחברו יש חשש שמא יבואו לברך גם על אש שהדליק הגוי בעצמו בשבת, וזאת מבלי שעבר מספיק זמן שתתחדש האש.
	~~</blockquote>~~
	☜ שו"ע: מברכים מנר שהדליק גוי מיהודי או יהודי מגוי. אבל לא גוי מגוי. במוצאי יום כיפור אין מברכים גם על נר שהדליק יהודי מגוי<ref>טעם הדבר: שהברכה היא על האש שהתחדשה במוצאי שבת, ומכיוון שבכל השנה אפשר לברך על אש שהודלקה במוצאי שבת, לכן מותר לברך גם על אש שהדליק הגוי. אבל ביום כפור אין לברך על אש שהודלקה במוצאי החג ולכן אין לברך על אש שהדליק גוי '''(משנ"ב)'''.

	ביו"כ שחל בשבת, ואין לו נר, הורו האחרונים שאפשר לברך על נר שהדליק גוי (עיין '''כף החיים''' (ס"ק מב, ומו), וכן '''יחוה דעת''' (א, ס"ס סג)).</ref> (שו"ע ע"פ מגיד משנה).

	~~<ol>~~
	<li><blockquote><p>אם הגוי הדליק את נרו במסיבת עובדי ע"ז אסור לברך על נרו כמו שאסור בבשמים בסימן רצז (משנ"ב).</p></blockquote></li>
	<li><blockquote><p>אם היהודי הדליק אש מהגוי מותר לברך על האש גם אם הגוי הדליק אותה בשבת (משנ"ב), ואפילו אם הדליקה במסיבת ע"ז (שהרי מברך על התוספת שהמשיכה במוצאי שבת) (שער הציון).</p></blockquote></li>
	<li><blockquote><p>אם בירך על אש שגוי הדליק מגוי יצא בדיעבד כיוון שכל האיסור הוא משום גזירה (מג"א). לגר"ז: גם אם בירך על אש שהגוי בעצמו הדליק יצא בדיעבד. תוספת שבת: רק על אש שהדליק גוי מגוי יצא בדיעבד. ☜ וכך יש להורות (שער הציון).</p></blockquote></li>
	<li><blockquote><p>אם הגוי הדליק אש מעצים ואבנים מותר לברך עליה, אך אם הדליק נר מאותה אש אסור משום שיבואו להחליף בנר רגיל (אליה רבה ודרך החיים).</p></blockquote></li></ol>


	~~==הערות שוליים==~~

Wikiboss: Added ben shmuel book.

2020-12-22T15:26:30Z

Added ben shmuel book.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:26, 22 בדצמבר 2020
שורה 20:		שורה 20:

	[[קטגוריה:בן שמואל]]		[[קטגוריה:בן שמואל]]

			== סעיף ו \| גוי שהדליק נר ==

			<blockquote>הברייתא אומרת (ברכות נג.) שאין לברך על אש של גוי ולא על אש שהדליק גוי מגוי חברו. אבל מותר לברך על אש שהדליק יהודי מגוי או גוי מיהודי<ref>'''בית יוסף:''' פשוט שיהודי שהדליק נר בשבת באיסור שאין לברך עליו סמוך לצאת השבת. אבל מותר לברך עליו אם הדליקו ממנו.</ref>. הגמרא מניחה שהברכה חלה על האש שהתחדשה בשניהם (ואם כן, מדוע יש איסור במדליק מגוי), ומבארת שגוי שהדליק מחברו יש חשש שמא יבואו לברך גם על אש שהדליק הגוי בעצמו בשבת, וזאת מבלי שעבר מספיק זמן שתתחדש האש.
			</blockquote>
			☜ שו"ע: מברכים מנר שהדליק גוי מיהודי או יהודי מגוי. אבל לא גוי מגוי. במוצאי יום כיפור אין מברכים גם על נר שהדליק יהודי מגוי<ref>טעם הדבר: שהברכה היא על האש שהתחדשה במוצאי שבת, ומכיוון שבכל השנה אפשר לברך על אש שהודלקה במוצאי שבת, לכן מותר לברך גם על אש שהדליק הגוי. אבל ביום כפור אין לברך על אש שהודלקה במוצאי החג ולכן אין לברך על אש שהדליק גוי '''(משנ"ב)'''.

			ביו"כ שחל בשבת, ואין לו נר, הורו האחרונים שאפשר לברך על נר שהדליק גוי (עיין '''כף החיים''' (ס"ק מב, ומו), וכן '''יחוה דעת''' (א, ס"ס סג)).</ref> (שו"ע ע"פ מגיד משנה).

			<ol>
			<li><blockquote><p>אם הגוי הדליק את נרו במסיבת עובדי ע"ז אסור לברך על נרו כמו שאסור בבשמים בסימן רצז (משנ"ב).</p></blockquote></li>
			<li><blockquote><p>אם היהודי הדליק אש מהגוי מותר לברך על האש גם אם הגוי הדליק אותה בשבת (משנ"ב), ואפילו אם הדליקה במסיבת ע"ז (שהרי מברך על התוספת שהמשיכה במוצאי שבת) (שער הציון).</p></blockquote></li>
			<li><blockquote><p>אם בירך על אש שגוי הדליק מגוי יצא בדיעבד כיוון שכל האיסור הוא משום גזירה (מג"א). לגר"ז: גם אם בירך על אש שהגוי בעצמו הדליק יצא בדיעבד. תוספת שבת: רק על אש שהדליק גוי מגוי יצא בדיעבד. ☜ וכך יש להורות (שער הציון).</p></blockquote></li>
			<li><blockquote><p>אם הגוי הדליק אש מעצים ואבנים מותר לברך עליה, אך אם הדליק נר מאותה אש אסור משום שיבואו להחליף בנר רגיל (אליה רבה ודרך החיים).</p></blockquote></li></ol>


			==הערות שוליים==

Wikiboss ב־09:51, 7 בפברואר 2020

2020-02-07T09:51:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:51, 7 בפברואר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים ~~רחצ~~ ו\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|~~רחצ~~\|ו}}		{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רצח ו\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|רצח\|ו}}

Wikiboss: Added ben shmuel book.

2020-02-07T09:41:15Z

Added ben shmuel book.

דף חדש

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ו|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רחצ|ו}}

== סעיף ו | גוי שהדליק נר ==

<blockquote>הברייתא אומרת (ברכות נג.) שאין לברך על אש של גוי ולא על אש שהדליק גוי מגוי חברו. אבל מותר לברך על אש שהדליק יהודי מגוי או גוי מיהודי<ref>בית יוסף: פשוט שיהודי שהדליק נר בשבת באיסור שאין לברך עליו סמוך לצאת השבת. אבל מותר לברך עליו אם הדליקו ממנו.</ref>. הגמרא מניחה שהברכה חלה על האש שהתחדשה בשניהם (ואם כן, מדוע יש איסור במדליק מגוי), ומבארת שגוי שהדליק מחברו יש חשש שמא יבואו לברך גם על אש שהדליק הגוי בעצמו בשבת מבלי שעבר מספיק זמן שתתחדש האש.

☜ '''שו"ע:''' מברכים מנר שהדליק גוי מיהודי או יהודי מגוי. אבל לא גוי מגוי. במוצאי יום כיפור לא מברכים גם על נר שהדליק יהודי מגוי<ref>טעם הדבר: שהברכה היא על האש שהתחדשה במוצאי שבת, ומכיוון שבכל השנה אפשר לברך על אש שהודלקה במוצאי שבת, לכן מותר לברך גם על אש שהדליק הגוי. אבל ביום כפור אין לברך על אש שהודלקה במוצאי החג ולכן אין לברך על אש שהדליק גוי (משנ"ב).

ביו"כ שחל בשבת, ואין לו נר, הורו האחרונים שאפשר לברך על נר שהדליק גוי (עיין כף החיים, מב, ומו, וכן יחוה דעת א, ס"ס סג).</ref> '''(שו"ע ע"פ מגיד משנה)'''.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote>אם הגוי הדליק את נרו במסיבת עובדי ע"ז אסור לברך על נרו כמו שאסור בבשמים בסימן רצז '''(משנ"ב)'''.</blockquote></li>
<li><blockquote>אם היהודי הדליק אש מהגוי מותר לברך על האש גם אם הגוי הדליק אותה בשבת '''(משנ"ב)''', ואפילו אם הדליקה במסיבת ע"ז (שהרי מברך על התוספת שהמשיכה במוצאי שבת) '''(שער הציון)'''.</blockquote></li>
<li><blockquote>אם בירך על אש שגוי הדליק מגוי יצא בדיעבד כיוון שכל האיסור הוא משום גזירה '''(מג"א)'''. '''לגר"ז:''' גם אם בירך על אש שהגוי בעצמו הדליק יצא בדיעבד. '''תוספת שבת:''' רק על אש שהדליק גוי מגוי יצא בדיעבד. ☜ וכך יש להורות '''(שער הציון)'''.</blockquote></li>
<li><blockquote>אם הגוי הדליק אש מעצים ואבנים מותר לברך עליו, אך אם הדליק נר מאותה אש אסור משום שיבואו להחליף בנר רגיל '''(אליה רבה ודרך החיים).'''</blockquote></li></ol>

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:בן שמואל]]