https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%A9_%D7%93פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים דש ד - היסטוריית גרסאות2026-04-12T21:37:51Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%A9_%D7%93&diff=147199&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-12-22T15:57:08Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:57, 22 בדצמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים דש ד|שולחן ערוך-אורח חיים-דש|ד}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== סעיף ד | שכר שבת ==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><blockquote>הגמרא בבבא מציעא (נח.) אומרת שהשוכר את הפועל לשמור לו פרה וכדומה, לא נותנים לו שכר על שבת, לפיכך אין אחריות השבת עליו. אבל אם שכר את הפועל להרבה זמן, כגון שבוע, חודש או שנה, מותר לו ליטול שכר שבת ולכן אחריות שבת עליו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></blockquote></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רי&quot;ף, רא&quot;ש, רמב&quot;ם, סמ&quot;ג וטור: פוסקים את דברי הגמרא (הטור כותב שאסור לו לקחת שכר שבת). ומוסיפים שגם אם הפועל עובד הרבה זמן ויכול ליטול שכר על שבת, אסור לו לומר 'תן לי שכר על שבת', אלא 'תן לי שכרי על כל התקופה'.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רמ&quot;א (על פי הר&quot;ן): אם שכרו לחודש ומשלם לו לפי חשבון הימים כל יום ויום, נחשב לשכיר יום ואסור בשבת, שהרי יכול לחזור בו כל יום<ref>עיקר החילוק הוא, שאם יחזור בו בעל הבית, האם יצטרך לשלם על כל השבוע האחרון, מותר כיוון שאין זה שכר רק על שבת. אבל אם כשיחזור בו בעל הבית לא יצטרך לשלם אלא על הימים שהפועל עבד בהם (נניח עד יום שלישי בשבוע) הרי שכל יום עומד בפני עצמו ואף שבת עומדת בפני עצמה ואסור '''(משנ&quot;ב)'''.</ref>.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">⤶ אפילו אם שכרו כך מותר ואין זה שכיר יום, שהרי מסתמא לא יחזור בו באמצע השבוע והוי כשכיר שבוע (שבות יעקב).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></blockquote></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ol></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>'שכיר שבת' היינו ששכרו לכל השבוע יחד עם השבת, ואף אם יחזור בו באמצע זמן השכירות לא יחזיר לו למפרע את ימי השבת, כיוון שהם בהבלעה עם שאר הימים. ואם קרה ולא שמר בשבת, יכול המשכיר להמעיט בשכר השומר (דלא כחיי אדם) (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>הטור כותב שאסור ליטול שכר שבת אפילו אם המשכיר רוצה לתת לו, אך בתורת מתנה רשאי (פרי מגדים).</p></blockquote></li></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>מהרמ&quot;א משמע שכאשר שכרו לכל יום ויום יכול בעל הבית לחזור בו מהשכירות ולכן אין זה הבלעה. ולפי זה המשכיר בית לחברו על כל יום ויום, אסור לו ליטול שכר שבת (מג&quot;א).</p></blockquote></li></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>אין להלוות בריבית לתקופה לכל יום ויום, שכן אז יצטרך לנקות שכר השבתות, כי לשון ההלוואה מראה שאם יבוא הגוי באמצע שבוע לפרוע חובו לא ישלם על המשך השבוע, אלא רק על הימים שעברו ואז כל יום עומד לעצמו. אלא יתנה עימו שאם יבוא באמצע שבוע שישלם על כולו או שלא ישלם עליו כלל (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><li><blockquote><p>מה שנוהגים העגלונים ששוכרים יהודי שישמור על העגלות שלהם בשבת, יש בזה 'לפני עיוור' של שכר שבת. לכן ראוי להתנות עימם שישמרו גם לפני ואחרי שבת מעט וכך הוי שכר שבת בהבלעה (חיי אדם).</p></blockquote></li></ol></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:בן שמואל]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-146883:rev-147199:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%A9_%D7%93&diff=146883&oldid=prevWikiboss: Added ben shmuel book.2020-12-22T15:22:39Z<p>Added ben shmuel book.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים דש ד|שולחן ערוך-אורח חיים-דש|ד}}<br />
<br />
<br />
== סעיף ד | שכר שבת ==<br />
<br />
<blockquote>הגמרא בבבא מציעא (נח.) אומרת שהשוכר את הפועל לשמור לו פרה וכדומה, לא נותנים לו שכר על שבת, לפיכך אין אחריות השבת עליו. אבל אם שכר את הפועל להרבה זמן, כגון שבוע, חודש או שנה, מותר לו ליטול שכר שבת ולכן אחריות שבת עליו.<br />
</blockquote><br />
רי&quot;ף, רא&quot;ש, רמב&quot;ם, סמ&quot;ג וטור: פוסקים את דברי הגמרא (הטור כותב שאסור לו לקחת שכר שבת). ומוסיפים שגם אם הפועל עובד הרבה זמן ויכול ליטול שכר על שבת, אסור לו לומר 'תן לי שכר על שבת', אלא 'תן לי שכרי על כל התקופה'.<br />
<br />
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.<br />
<br />
רמ&quot;א (על פי הר&quot;ן): אם שכרו לחודש ומשלם לו לפי חשבון הימים כל יום ויום, נחשב לשכיר יום ואסור בשבת, שהרי יכול לחזור בו כל יום<ref>עיקר החילוק הוא, שאם יחזור בו בעל הבית, האם יצטרך לשלם על כל השבוע האחרון, מותר כיוון שאין זה שכר רק על שבת. אבל אם כשיחזור בו בעל הבית לא יצטרך לשלם אלא על הימים שהפועל עבד בהם (נניח עד יום שלישי בשבוע) הרי שכל יום עומד בפני עצמו ואף שבת עומדת בפני עצמה ואסור '''(משנ&quot;ב)'''.</ref>.<br />
<br />
⤶ אפילו אם שכרו כך מותר ואין זה שכיר יום, שהרי מסתמא לא יחזור בו באמצע השבוע והוי כשכיר שבוע (שבות יעקב).<br />
</blockquote><br />
<ol><br />
<li><blockquote><p>'שכיר שבת' היינו ששכרו לכל השבוע יחד עם השבת, ואף אם יחזור בו באמצע זמן השכירות לא יחזיר לו למפרע את ימי השבת, כיוון שהם בהבלעה עם שאר הימים. ואם קרה ולא שמר בשבת, יכול המשכיר להמעיט בשכר השומר (דלא כחיי אדם) (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>הטור כותב שאסור ליטול שכר שבת אפילו אם המשכיר רוצה לתת לו, אך בתורת מתנה רשאי (פרי מגדים).</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>מהרמ&quot;א משמע שכאשר שכרו לכל יום ויום יכול בעל הבית לחזור בו מהשכירות ולכן אין זה הבלעה. ולפי זה המשכיר בית לחברו על כל יום ויום, אסור לו ליטול שכר שבת (מג&quot;א).</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>אין להלוות בריבית לתקופה לכל יום ויום, שכן אז יצטרך לנקות שכר השבתות, כי לשון ההלוואה מראה שאם יבוא הגוי באמצע שבוע לפרוע חובו לא ישלם על המשך השבוע, אלא רק על הימים שעברו ואז כל יום עומד לעצמו. אלא יתנה עימו שאם יבוא באמצע שבוע שישלם על כולו או שלא ישלם עליו כלל (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li><br />
<li><blockquote><p>מה שנוהגים העגלונים ששוכרים יהודי שישמור על העגלות שלהם בשבת, יש בזה 'לפני עיוור' של שכר שבת. לכן ראוי להתנות עימם שישמרו גם לפני ואחרי שבת מעט וכך הוי שכר שבת בהבלעה (חיי אדם).</p></blockquote></li></ol><br />
<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:בן שמואל]]</div>Wikiboss